כ-30 משפחות משכונת רמת אשכול בלוד חוזרות היום (שלישי) אל בתיהן, לאחר שפונו מהעיר תחת אש ושהו מספר ימים באולפנת רעות בפתח תקווה.

מטעם חברי הגרעין ברמת אשכול נמסר: "אנו דאגנו למשפחות הוותיקים לפינוי, אירוח והסעות, וכעת מאושרים להשיבן הביתה. שיהיה ברור- הסכנה עוד לא נגמרה, אנחנו כולנו עדיין מלאי חשש מהימים הקרובים ומשוועים לשקט ורגיעה.

"חשוב להדגיש שהרגיעה לא תשוב עד שמשטרת ישראל לא תפרוק את לוד מנשקה. אנו דורשים מהמשטרה לנהל מבצע לאיסוף נשקים בלתי חוקיים כדי שנוכל לחזור לשגרת חיינו ולשמור על ביטחוננו ובטחון משפחותינו", הוסיפו בגרעין.

חוזרים ללוד

הממשלה אישרה הבוקר להאריך ב-48 שעות את מצב החירום האזרחי בעיר לוד כפי שהכריז שר הביטחון בני גנץ ב-12 במאי, לאור המלצת השר לביטחון פנים ומשטרת ישראל, ובהתאם לסמכויות מתוקף מצב החירום המיוחד בעורף שעליו הכריז שר הביטחון.

בתוך כך, השב"כ והמשטרה ממשיכים במרדף אחר הערבים שרצחו באכזריות את יגאל יהושע הי"ד מלוד. החוקרים מחזיקים בסרטוני מצלמת רכבו של יהושע שתיעדה חלק מהלינץ' שביצעו בו הפורעים.

רצח יגאל יהושע בעיר לוד: "קשה להאמין שדווקא אותו לקחו"

בחדשות 13 דווח כי הפגיעה הראשונה היתה מאבן שהשליכו הרוצחים וחדרה את חלון מכוניתו. אחר כך השליכו לעברו עוד אבן שחדרה חלון נוסף, וגם זו פגעה בו. אחר כך הגיעו הפורעים וביצעו בו לינץ׳.

יגאל הצליח להגיע לפתח ביתו והתמוטט. בלינץ׳ השתתפו כ-8 פורעים שכאמור הזהות שלהם ידועה לשב״כ והמשטרה ומתנהל אחריהם מרדף.

נצ"מ יגאל עזרא, קצין אגף חקירות ומודיעין של משטרת מחוז המרכז, סיפר לגלי צה''ל: "יש התייחסות לתיק הזה כאל פיגוע לכל דבר ועניין, החקירה משולבת עם השב"כ. נגיע לרוצחים בימים הקרובים".

מותו של יגאל יהושע (56) הי"ד נקבע אתמול (שני) בבית החולים שמיר-אסף הרופא לאחר מספר ימים בהם היה מאושפז במצב אנוש. משפחתו הסכימה לתרום את איבריו.

יהושע, תושב שכונת גני אביב בעיר לוד, הותיר אחריו אישה ושני בנים - בן 8 ובן 22. הוא עבד כחשמלאי וסייע רבות לקשישים ולניצולי שואה.

אפי יהושע, אחיו של יגאל, סיפר כי הוא נפגע בזמן שהיה בדרכו הביתה, "על ידי פורעי חוק ערבים שעשו עליו לינץ' אכזרי ביותר, פגעו בו בראשו על אף שהצליח לברוח מהם, ונתקע בנשמותיו האחרונות ליד ביתו. הוא התמוטט כשיצא מהרכב, ותושבת המקום שראתה אותו הזעיקה את האמבולנס. מאותו יום הוא לא הצליח להתאושש ולא נתן לנו אות חיים".

"תושבי לוד היהודים והערבים הכירו אותו, ידעו שהוא זה שמתקן ועוזר וזה שמסייע לכל אדם שמבקש ממנו עזרה. הוא היה נחלץ לעזרה לכל דבר ועניין והוא היה שמח לעזור. תרומת האיברים הייתה המשאלה שלו, המוטו שלו - קודם כל לחיות ואם כבר לא חיים, אז לתת חיים לאחרים", הוסיף האח.

פותחים את הכיס ועוזרים לתושבי לוד לנצח