השבת 19 באפריל, מלאו 60 שנה למרד גטו ורשה. התאריך צויין על ידי הקהילה היהודית בורשה בתפילות ובצעדה לרציף תחנת הרכבת משם שולחו יהודי הגטו למחנות ההשמדה הנאציים.
נציגי הקהילה הניחו זר לרגלי האנדרטה מול אומשלאגפלאץ, ואמרו "קדיש". נגני התזמורת הפילהרמונית של ורשה ניגנו קונצרט מיוחד לזכר המרד, שהחל ערב פסח לפני 60 שנה, לאחר שהגרמנים החליטו להשלים את חיסול יהודי הגטו.
הטקס הרשמי לציון יום השנה ה-60 למרד גטו ורשה יערך ב-30 באפריל, בהשתתפות נשיאי שתי המדינות ישראל ופולין.
מרק אדלמן בן ה 82 , היחיד ממנהיגי המרד שנותרו בחיים, מתגורר כיום בעיר לודז' שבפולין. לדבריו גם היום נלמדים לקחי המרד וכי המאבק למען החופש ונגד העריצות לעולם איננו מסתיים.
אדלמן הוסיף כי המאבק על חירותו של האדם נמשך והוא כולל את המלחמה שהתנהלה בעירק. זו לא היתה מלחמה על נפט אמר אדלמן אלא "על הגנת חירותו של האדם". עוד אמר אדלמן בראיון שהעניק לתקשורת "העולם לא למד את לקחי השואה, וכי דיקטטורה היא "מחלה היכולה להתפשט" אם לא עוצרים בעדה, בין בעירק ובין באירופה".
לדבריו ייחודו של מרד גטו ורשה הוא בכך שבפעם הראשונה באירופה ניסו אזרחים להתנגד כשהם אוחזים בנשק, לכובשים הנאציים.
"בליל העלטה ההוא שכיסה את אירופה, היה הגטו הלבנה הראשונה שהוסרה מחומת השנאה", הוא אמר. "ל-200 הנערים שירו שם לא היה כל סיכוי לנצח את הצבא הגרמני, אך העובדה שהמאבק התרחש זיעזע את הדיקטטורה", הוא אמר.
המרד החל ביום שני ה-19 באפריל 1943, ערב פסח כשהגרמנים תכננו גירוש נוסף של יהודי הגטו.
טור גרמני שצעד לאורך רחוב נאלבקי הותקף בידי כיתה של האירגון היהודי הלוחם (אי"ל) והגרמנים נסוגו. אותו זמן החל קרב בפינת הרחובות זמנהוף-מילא, כשעל טנק ושתי מכוניות משוריינות הושלכו בקבוקי מולוטוב.
את הקרב מצד הנאצים ניהל גנרל שטרופ שכפה על המגינים נסיגה והגיע לכיכר מוראנוב, שם לחמו אנשי ביתר (אצ"י), ושם הוצת טנק גרמני שני.
ביום השני של המרד פוצצו הלוחמים מוקש וגרמו לנסיגה מבוהלת של הגרמנים, שחזרו והציעו לנהל משא ומתן. 28 מתוך 4,000 העובדים במקום בו פוצץ המוקש התפתו לכך.
ב-22 באפריל שינו הגרמנים את שיטת הלחימה, והחלו לשרוף את הגטו בית אחר בית. שטרופ כתב כי בעקבות זאת קפצו משפחות שלמות מהחלונות אחוזי הלהבות, וחוסלו מיד.
בינתיים הפכה שהיית המורדים בבונקרים לבלתי אפשרית בשל האויר החנוק, מחסור במים ראויים ואוכל שהתקלקל. נוסף על כך הגרמנים השליכו לתוך הבונקרים רימונים והחדירו לתוכם גז. ב-8 במאי נפל בונקר המפקדה של האירגון היהודי הלוחם, בו היה מרדכי אנילביץ' ובכירי הלוחמים.
לאות נצחון על המורדים פקד שטרופ לפוצץ את בית הכנסת הגדול ברחוב טלומאצקה, שהיה כבר מחוץ לגטו.
בדיווח הסופי כתב שטרופ כי מבין 56,065 יהודים שנתפסו הושמדו 7,000. במהלך המשלוח לטרבלינקה הושמדו 6,929 יהודים נוספים.
60 שנים אחרי מרד גטו ורשה יגורש נאצי ממוצא פולני מארה"ב. מדובר בתיאודור ז'יהנסקי, בן 79 שהיה ראש חוליית אס.אס. ושומר במחנות הריכוז בפולין, בתקופת השואה.
בית משפט פדרלי בפילדלפיה הורה על גירושו מארה"ב לאחר שהתגורר בה מאז 1950. בשנת 00 נשללה אזרחותו האמריקנית לאחר שהתגלה ממסמכים שהועברו לארה"ב מארכיונים נאציים כי היה חבר במפלגה הנאצית.
משרד המשפטים מבקש לגרשו מאז חודש ספטמבר השנה. עתה אם לא יוגש ערעור על צו הגירוש, יועבר ז'הינסקי לאוקראינה, פולין או גרמניה.
נציגי הקהילה הניחו זר לרגלי האנדרטה מול אומשלאגפלאץ, ואמרו "קדיש". נגני התזמורת הפילהרמונית של ורשה ניגנו קונצרט מיוחד לזכר המרד, שהחל ערב פסח לפני 60 שנה, לאחר שהגרמנים החליטו להשלים את חיסול יהודי הגטו.
הטקס הרשמי לציון יום השנה ה-60 למרד גטו ורשה יערך ב-30 באפריל, בהשתתפות נשיאי שתי המדינות ישראל ופולין.
מרק אדלמן בן ה 82 , היחיד ממנהיגי המרד שנותרו בחיים, מתגורר כיום בעיר לודז' שבפולין. לדבריו גם היום נלמדים לקחי המרד וכי המאבק למען החופש ונגד העריצות לעולם איננו מסתיים.
אדלמן הוסיף כי המאבק על חירותו של האדם נמשך והוא כולל את המלחמה שהתנהלה בעירק. זו לא היתה מלחמה על נפט אמר אדלמן אלא "על הגנת חירותו של האדם". עוד אמר אדלמן בראיון שהעניק לתקשורת "העולם לא למד את לקחי השואה, וכי דיקטטורה היא "מחלה היכולה להתפשט" אם לא עוצרים בעדה, בין בעירק ובין באירופה".
לדבריו ייחודו של מרד גטו ורשה הוא בכך שבפעם הראשונה באירופה ניסו אזרחים להתנגד כשהם אוחזים בנשק, לכובשים הנאציים.
"בליל העלטה ההוא שכיסה את אירופה, היה הגטו הלבנה הראשונה שהוסרה מחומת השנאה", הוא אמר. "ל-200 הנערים שירו שם לא היה כל סיכוי לנצח את הצבא הגרמני, אך העובדה שהמאבק התרחש זיעזע את הדיקטטורה", הוא אמר.
המרד החל ביום שני ה-19 באפריל 1943, ערב פסח כשהגרמנים תכננו גירוש נוסף של יהודי הגטו.
טור גרמני שצעד לאורך רחוב נאלבקי הותקף בידי כיתה של האירגון היהודי הלוחם (אי"ל) והגרמנים נסוגו. אותו זמן החל קרב בפינת הרחובות זמנהוף-מילא, כשעל טנק ושתי מכוניות משוריינות הושלכו בקבוקי מולוטוב.
את הקרב מצד הנאצים ניהל גנרל שטרופ שכפה על המגינים נסיגה והגיע לכיכר מוראנוב, שם לחמו אנשי ביתר (אצ"י), ושם הוצת טנק גרמני שני.
ביום השני של המרד פוצצו הלוחמים מוקש וגרמו לנסיגה מבוהלת של הגרמנים, שחזרו והציעו לנהל משא ומתן. 28 מתוך 4,000 העובדים במקום בו פוצץ המוקש התפתו לכך.
ב-22 באפריל שינו הגרמנים את שיטת הלחימה, והחלו לשרוף את הגטו בית אחר בית. שטרופ כתב כי בעקבות זאת קפצו משפחות שלמות מהחלונות אחוזי הלהבות, וחוסלו מיד.
בינתיים הפכה שהיית המורדים בבונקרים לבלתי אפשרית בשל האויר החנוק, מחסור במים ראויים ואוכל שהתקלקל. נוסף על כך הגרמנים השליכו לתוך הבונקרים רימונים והחדירו לתוכם גז. ב-8 במאי נפל בונקר המפקדה של האירגון היהודי הלוחם, בו היה מרדכי אנילביץ' ובכירי הלוחמים.
לאות נצחון על המורדים פקד שטרופ לפוצץ את בית הכנסת הגדול ברחוב טלומאצקה, שהיה כבר מחוץ לגטו.
בדיווח הסופי כתב שטרופ כי מבין 56,065 יהודים שנתפסו הושמדו 7,000. במהלך המשלוח לטרבלינקה הושמדו 6,929 יהודים נוספים.
60 שנים אחרי מרד גטו ורשה יגורש נאצי ממוצא פולני מארה"ב. מדובר בתיאודור ז'יהנסקי, בן 79 שהיה ראש חוליית אס.אס. ושומר במחנות הריכוז בפולין, בתקופת השואה.
בית משפט פדרלי בפילדלפיה הורה על גירושו מארה"ב לאחר שהתגורר בה מאז 1950. בשנת 00 נשללה אזרחותו האמריקנית לאחר שהתגלה ממסמכים שהועברו לארה"ב מארכיונים נאציים כי היה חבר במפלגה הנאצית.
משרד המשפטים מבקש לגרשו מאז חודש ספטמבר השנה. עתה אם לא יוגש ערעור על צו הגירוש, יועבר ז'הינסקי לאוקראינה, פולין או גרמניה.