ארבעה מכל עשרה ילדים סובל מבעיות חרדה המלווה בתופעות קשות. נתונים אלו עלו בישיבת השדולה למען הילד שנערכה אתמול בכנסת בראשות ח"כ גילה פינקלשטיין. בישיבה אף הזהירו הפסיכיאטרים מפני הזנחת התחום של בעיות חרדה אצל ילדים.
במהלך הישיבה סיפרו הוריו של אחד מהילדים הרבים הסובלים מהתופעה כי כאשר הם נזקקים לעזרה אין להם כתובת לפנות אליה.
"אין לנו אפילו כתובת להתלונן", סיפרו ההורים. "אנחנו מנהלים מלחמה יומיומית עם הבן כדי שילך לבית הספר, וגם בו קיימת בורות ביחס לנושא". ההורים סיפרו כי בנם לוקה בתסמונת פוסט טראומטית, וכי חייו משובשים לחלוטין. "הילד כלל אינו עולה על אוטובוס, אינו יוצא לטיולים ואפילו אינו הולך למועדון הנוער".
פרופ' אלן אפטר, מומחה לבריאות הנפש, אמר כי הם נלחמים על הכרה בבעיות חרדה כבכל מחלה אחרת. "סיבוכי המחלה גדולים מאד. חלק מהילדים "מטפלים" בעצמם באמצעות הרחת דבק מגע או מריחואנה, ולעיתים אף מגיעים לייאוש ופוגעים בעצמם".
ח"כ גילה פינקלשטיין, יו"ר השדולה, אמרה כי הבעיה היא בכך שאנחנו שקועים בקשיי היומיום, ומבלי משים שוכחים מה עובר על ילדים אלו.
"לא ייתכן שמדינה מוכת פיגועים לא תיתן מענה הולם לתופעה המתרחבת של חרדות ילדים", אמרה פינקלשטיין. "אנחנו דורשים ממשרד הבריאות להקצות את מרב ואת מיטב המשאבים הנדרשים לטיפול יסודי בבעיה, המתרחבת, ולא להזניח את הילדים".
יצוין כי מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל אביב בקרב 3,000 ילדים מגלה כי 40% מהילדים סובלים מתסמונת פוסט טראומטית, ו 70% מהילדים דיווחו כי הטרור השפיע על מהלך חייהם.
בתגובה אמר נציג משרד הבריאות ד"ר יעקב פילקוביץ' כי במסגרת הרפורמה הביטוחית שמתכנן משרד הבריאות ישתנה לטובה נוהל ההפניה למרפאות החרדה ויוכל להתבצע באמצעות טופס 17 כבכל הפניה של קופת חולים לרופא מומחה.
בישיבה השתתפו הח"כים מתן וילנאי, רוני בריזון, אהוד יתום ויאיר פרץ. כמו-כן השתתפו בה מומחים לנושא והורים לילדים הסובלים מבעיה זו.
עוד נמסר כי חברי השדולה הצטרפו לקריאת הפסיכיאטרים להכיר בתופעה ולחלץ את התחום מהמצוקה התקציבית הקשה שבה הוא שרוי.
במהלך הישיבה סיפרו הוריו של אחד מהילדים הרבים הסובלים מהתופעה כי כאשר הם נזקקים לעזרה אין להם כתובת לפנות אליה.
"אין לנו אפילו כתובת להתלונן", סיפרו ההורים. "אנחנו מנהלים מלחמה יומיומית עם הבן כדי שילך לבית הספר, וגם בו קיימת בורות ביחס לנושא". ההורים סיפרו כי בנם לוקה בתסמונת פוסט טראומטית, וכי חייו משובשים לחלוטין. "הילד כלל אינו עולה על אוטובוס, אינו יוצא לטיולים ואפילו אינו הולך למועדון הנוער".
פרופ' אלן אפטר, מומחה לבריאות הנפש, אמר כי הם נלחמים על הכרה בבעיות חרדה כבכל מחלה אחרת. "סיבוכי המחלה גדולים מאד. חלק מהילדים "מטפלים" בעצמם באמצעות הרחת דבק מגע או מריחואנה, ולעיתים אף מגיעים לייאוש ופוגעים בעצמם".
ח"כ גילה פינקלשטיין, יו"ר השדולה, אמרה כי הבעיה היא בכך שאנחנו שקועים בקשיי היומיום, ומבלי משים שוכחים מה עובר על ילדים אלו.
"לא ייתכן שמדינה מוכת פיגועים לא תיתן מענה הולם לתופעה המתרחבת של חרדות ילדים", אמרה פינקלשטיין. "אנחנו דורשים ממשרד הבריאות להקצות את מרב ואת מיטב המשאבים הנדרשים לטיפול יסודי בבעיה, המתרחבת, ולא להזניח את הילדים".
יצוין כי מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת תל אביב בקרב 3,000 ילדים מגלה כי 40% מהילדים סובלים מתסמונת פוסט טראומטית, ו 70% מהילדים דיווחו כי הטרור השפיע על מהלך חייהם.
בתגובה אמר נציג משרד הבריאות ד"ר יעקב פילקוביץ' כי במסגרת הרפורמה הביטוחית שמתכנן משרד הבריאות ישתנה לטובה נוהל ההפניה למרפאות החרדה ויוכל להתבצע באמצעות טופס 17 כבכל הפניה של קופת חולים לרופא מומחה.
בישיבה השתתפו הח"כים מתן וילנאי, רוני בריזון, אהוד יתום ויאיר פרץ. כמו-כן השתתפו בה מומחים לנושא והורים לילדים הסובלים מבעיה זו.
עוד נמסר כי חברי השדולה הצטרפו לקריאת הפסיכיאטרים להכיר בתופעה ולחלץ את התחום מהמצוקה התקציבית הקשה שבה הוא שרוי.