דו"ח מודיעיני שהוכן לפני כחודשיים מגלה, כי כבר לפני למעלה מארבע שנים, כחלק מהיערכותם של חיזבאללה ואיראן לנסיגת צה"ל מדרום לבנון, התחדדה ההכרה בצמרת החיזבאללה באשר ל"פוטנציאל הנפיצות" הטמון בהפעלתם של ערביי ישראל, בעלי תעודות הזהות הכחולות. זו גברה על רקע פרוץ מלחמת אוסלו שגבתה בראשיתה חייהם של 13 מערביי ישראל במהומות אוקטובר
2000. כך מוסר כתבנו חגי הוברמן.
אירגון החיזבאללה, אומרים גורמי המודיעין, זיהה זה מכבר שני יתרונות בהפעלת ערבים אזרחי ישראל, הנובעת מעצם חופש התנועה הניתן להם כמו לכל אזרח ישראלי: יש בהפעלה זו גם תוספת חיונית ליכולותיו של חיזבאללה לאסוף מודיעין איכותי על ישראל, וגם כ"נשק אסטרטגי" לערעור היציבות החברתית והפוליטית הפנימית בישראל. זאת במידה שדווקא אזרחים ישראלים, ואפילו הם ערבים, יצליחו לבצע פיגועים המוגדרים כ"פיגועי איכות" רבי נפגעים בתוך מדינת ישראל.
כתבנו חגי הוברמן מזכיר כי עוד לפני הסכם אוסלו, ב-7 בספטמבר 1999, חלק מנהיג החיזבאללה, השייח נסראללה מלוא חופניו שבחים לערביי ישראל על ביצוע פעולות טרור בשטח ישראל: "פעולות ההקרבה על קידוש שם אללה, שבוצעו בטבריה ובחיפה (בספטמבר 99) גרמו למורא וחרדה בקרב גורמי הישות הציונית שכן מבצעי הפעולות הללו הם מקרב הפלשתינים, שאדמותיהם נכבשו
בשנת 48", אמר אז נסראללה.
ממידע מודיעיני שהגיע לישראל עולה כי חיזבאללה מפעיל כיום שורת סייענים מבצעיים בשטח ישראל, מבוסס על ערבים ישראלים, לשלוש מטרות. הראשונה - הקמת והרחבת התארגנויות טרור בתוך
ישראל לביצוע פיגועים בישראל. השניה - הברחת אמצעי לחימה, לרבות רקטות, והשתלתם בשטח ישראל. השלישית - מתן סיוע לוגיסטי ומבצעי לביצוע פיגועים בתוך ישראל ע"י הטרור הפלשתיני
ביש"ע.
לשם השגת מטרות אלה החל החיזבאללה בארבע השנים האחרונות, בהכוונת האיראנים, לנקוט בשורת צעדים מסוכנים ביותר מבחינת ישראל.
ראשית, הוא החל פועל לאתר ערבים ישראליים לשם גיוסם לאירגון. הגיוס בוצע בעיקר על בסיס סייענים פלשתיניים בלבנון בעלי קירבה משפחתית וקשרים אישיים לערביי ישראל. המפורסם בהם הוא קייס עובייד, ערבי ישראלי יליד טייבה שנמלט ללבנון, והתפרסם לאחרונה כחוטפו של אל"מ במיל. אלחנן טננבוים ללבנון. חיזבאללה פעל להוציא את המגוייסים מקרב ערביי ישראל לאימונים בלבנון לקראת פעילותם הטרוריסטית.
בעבר הואשם ערבי ישראלי כי בדצמבר 2003 עבר אימונים ייעודיים במשך 10 ימים בלבנון. אימונים אלה, ככל הידוע, כללו איסוף מודיעין; חבלה כולל הכנת מטענים והפעלתם; כימיה לצורך לימוד הכנת חומרי הנפץ; אימוני נשק; לימוד ירי ב RPG- ואימון מבצעי בניהול תצפיות ומעקבים.
בנוסף לכך הנחה חיזבאללה מספר מגויסים מקרב ערביי ישראל לרכוש אמצעי לחימה ולהחביאם באזורים שונים בשטח ישראל כמנוף לביצוע פיגועים. באחד המקרים התבקש מגוייס ערבי ישראלי לקדם "גלגול" פיגועי התאבדות והנחת מטעני חבלה בישראל, ובמקביל - להבריח אמצעי לחימה וחומרי למספר מקומות בשטח ישראל, שישמשו לביצוע הפיגועים.
הפעלותיהם המבצעיות של ערביי ישראל "מגובות" בשורת הפעלות מודיעיניות של ערבים ישראלים. חיזבאללה, אומרים גורמי מודיעין, מייחס להן חשיבות רבה כגורם משלים חיוני, בראייתו, לקידום פעילותו המבצעית נגד ישראל. לשם כך הונחו סוכניו לאסוף מודיעין מבצעי דוגמת מחנות צבא, אתרים ביטחוניים רגישים, יעדי ממשל, אישים ביטחוניים וממשלתיים ועוד.
כתבנו חגי הוברמן מזכיר לפני כשנתיים הסעירה את המדינה פרשת התארגנות ערבים ישראליים מאבו סנאן, שהונחתה בידי חיזבאללה, לאסוף מודיעין על חיילי צה"ל ותנועת כוחות צה"ל בגבול הלבנון. הם גם הונחו לבצע שורת פיגועי הנחת מטעני חבלה רבי עוצמה בתחנות הסעה לחיילים ובמחנה צבאי.
חלק מהמאמץ המודיעיני נועד להרחיב את "בנק היעדים" שברשותו לביצוע תקיפות בעומק ישראל. ייתכן שבאמצעות תשתית הרקטות שבידו.
2000. כך מוסר כתבנו חגי הוברמן.
אירגון החיזבאללה, אומרים גורמי המודיעין, זיהה זה מכבר שני יתרונות בהפעלת ערבים אזרחי ישראל, הנובעת מעצם חופש התנועה הניתן להם כמו לכל אזרח ישראלי: יש בהפעלה זו גם תוספת חיונית ליכולותיו של חיזבאללה לאסוף מודיעין איכותי על ישראל, וגם כ"נשק אסטרטגי" לערעור היציבות החברתית והפוליטית הפנימית בישראל. זאת במידה שדווקא אזרחים ישראלים, ואפילו הם ערבים, יצליחו לבצע פיגועים המוגדרים כ"פיגועי איכות" רבי נפגעים בתוך מדינת ישראל.
כתבנו חגי הוברמן מזכיר כי עוד לפני הסכם אוסלו, ב-7 בספטמבר 1999, חלק מנהיג החיזבאללה, השייח נסראללה מלוא חופניו שבחים לערביי ישראל על ביצוע פעולות טרור בשטח ישראל: "פעולות ההקרבה על קידוש שם אללה, שבוצעו בטבריה ובחיפה (בספטמבר 99) גרמו למורא וחרדה בקרב גורמי הישות הציונית שכן מבצעי הפעולות הללו הם מקרב הפלשתינים, שאדמותיהם נכבשו
בשנת 48", אמר אז נסראללה.
ממידע מודיעיני שהגיע לישראל עולה כי חיזבאללה מפעיל כיום שורת סייענים מבצעיים בשטח ישראל, מבוסס על ערבים ישראלים, לשלוש מטרות. הראשונה - הקמת והרחבת התארגנויות טרור בתוך
ישראל לביצוע פיגועים בישראל. השניה - הברחת אמצעי לחימה, לרבות רקטות, והשתלתם בשטח ישראל. השלישית - מתן סיוע לוגיסטי ומבצעי לביצוע פיגועים בתוך ישראל ע"י הטרור הפלשתיני
ביש"ע.
לשם השגת מטרות אלה החל החיזבאללה בארבע השנים האחרונות, בהכוונת האיראנים, לנקוט בשורת צעדים מסוכנים ביותר מבחינת ישראל.
ראשית, הוא החל פועל לאתר ערבים ישראליים לשם גיוסם לאירגון. הגיוס בוצע בעיקר על בסיס סייענים פלשתיניים בלבנון בעלי קירבה משפחתית וקשרים אישיים לערביי ישראל. המפורסם בהם הוא קייס עובייד, ערבי ישראלי יליד טייבה שנמלט ללבנון, והתפרסם לאחרונה כחוטפו של אל"מ במיל. אלחנן טננבוים ללבנון. חיזבאללה פעל להוציא את המגוייסים מקרב ערביי ישראל לאימונים בלבנון לקראת פעילותם הטרוריסטית.
בעבר הואשם ערבי ישראלי כי בדצמבר 2003 עבר אימונים ייעודיים במשך 10 ימים בלבנון. אימונים אלה, ככל הידוע, כללו איסוף מודיעין; חבלה כולל הכנת מטענים והפעלתם; כימיה לצורך לימוד הכנת חומרי הנפץ; אימוני נשק; לימוד ירי ב RPG- ואימון מבצעי בניהול תצפיות ומעקבים.
בנוסף לכך הנחה חיזבאללה מספר מגויסים מקרב ערביי ישראל לרכוש אמצעי לחימה ולהחביאם באזורים שונים בשטח ישראל כמנוף לביצוע פיגועים. באחד המקרים התבקש מגוייס ערבי ישראלי לקדם "גלגול" פיגועי התאבדות והנחת מטעני חבלה בישראל, ובמקביל - להבריח אמצעי לחימה וחומרי למספר מקומות בשטח ישראל, שישמשו לביצוע הפיגועים.
הפעלותיהם המבצעיות של ערביי ישראל "מגובות" בשורת הפעלות מודיעיניות של ערבים ישראלים. חיזבאללה, אומרים גורמי מודיעין, מייחס להן חשיבות רבה כגורם משלים חיוני, בראייתו, לקידום פעילותו המבצעית נגד ישראל. לשם כך הונחו סוכניו לאסוף מודיעין מבצעי דוגמת מחנות צבא, אתרים ביטחוניים רגישים, יעדי ממשל, אישים ביטחוניים וממשלתיים ועוד.
כתבנו חגי הוברמן מזכיר לפני כשנתיים הסעירה את המדינה פרשת התארגנות ערבים ישראליים מאבו סנאן, שהונחתה בידי חיזבאללה, לאסוף מודיעין על חיילי צה"ל ותנועת כוחות צה"ל בגבול הלבנון. הם גם הונחו לבצע שורת פיגועי הנחת מטעני חבלה רבי עוצמה בתחנות הסעה לחיילים ובמחנה צבאי.
חלק מהמאמץ המודיעיני נועד להרחיב את "בנק היעדים" שברשותו לביצוע תקיפות בעומק ישראל. ייתכן שבאמצעות תשתית הרקטות שבידו.