חדשות ערוץ 7

עכשיו בכותרות: תג בכותרות
גליונות בשבע עוד גליונות

בשבע

גליון 268ראשיהפצה

מפגין יצירתיות - תרבות ופנאי (דיסק)

הזמר ארי בן ים יוצא באלבום שכולו שירי מחאה חריפים נגד השמאל הישראלי, בעיבוד מוסיקלי מפתיע באיכותו.
22/11/07, 15:34
מרים הופמן

אולי כבר שמתם לב לכך שמדי פעם מתפרסמות כאן ביקורות על תקן 'אפליה מתקנת' ,כלומר, גם אם בסופו של דבר הביקורת אינה כוללת המלצה חמה להאזנה, יש בה כדי לחשוף לקהל את המגוון הקיים בנישת המוסיקה היהודית (והרי כבר אמרו חכמינו- גם אם הביקורת רעה, העיקר שכתבו את שמך נכון).

האלבום 'מכשול לשלום' נחשב לפני האזנה ראשונה כמועמד בטוח לקטגוריה הזו; הרי מדובר בשירי מחאה מהצד הימני של המפה, ובדרך-כלל שיוך כזה לא מבטיח משהו שיכול להיחשב כמוסיקה של ממש, אלא בעיקר קוריוזים המתאימים לקריאות קצובות באירועים המוניים.

אבל הזמר והיוצר ארי בן ים מפתיע ובגדול. כבר מהאזנה ראשונה ניתן לקלוט שיש כאן משהו אחר, המתחבר למסורת שירת המחאה האמריקנית, פולק וקאנטרי בתיבול בוב דילן מגיעים להופעת בכורה בצד הימני של המפה.

ואל יקל הדבר בעיניכם – אירוניה ומלודיה הם לא ממש הצד החזק של אנשי ארץ ישראל השלמה, וארי בן ים מצליח באלבום הזה ליצור שירים נעימים ומתנגנים המסתירים משפטי מחץ אירוניים ומרירות מפוכחת, שמבטאים בחריפות (כמו בכל שירת מחאה טובה, יש כאן את כל הטעמים: מר,חריף ובסוף גם קצת מתוק, למזלנו) נקודת מבט של ציבור מושתק.

בן ים כותב ומגיש שירים הדורשים לא מעט אומץ באווירה ציבורית הקיימת בארץ. ברצועה 'עוד יבינו כולם' הוא שר: "מדינה שאיבדה את הראש לראשיה התאספה בכיכר שאיבדה את השם... הם הזילו דמעות כמו חוות תנינים, אילו חי החבר לא היתה עוד בצורת, לא היו מריבות עם ילדי השכנים".

אין לבן ים בשורה מוסיקלית שלא שמעתם במקום אחר. הכוח שלו נובע דווקא מהחיבור של הגיטרה והמפוחית שלו והפריטות הבסיסיות לסגנונות מוכרים ומזדמזמים בקלות, יחד עם כתיבה מחורזת המרכזת כמה וכמה תובנות לאומיות חזקות הרבה יותר מכל נאום או סלוגן: 

"מר ישראלי קנה את ביתו על שרידים של כפר נטוש/ והוא מסתיר את מבוכתו בסיסמאות על כיבוש/ הוא מרגיש כמו נטע זר באזור, אורח לא מוזמן..." (מותו הבודד של מר ישראלי).

השירים ב'מכשול לשלום' משרטטים תמונת מצב לא מעודדת במיוחד של ישראל תשס"ז. זהו אלבום פוסט-התנתקות מובהק, עם אזכורים להרס הבתים, לאדישות ולריצוץ הגולגולות המלווים אותנו בשנים האחרונות:

"אתה אומר, שטויות, זה לא נורא,/ מעל ראשך עדיין יש תקרה/ מתחת לרגליך יש רצפה/
מעל ביתך פגז עוד לא נצפה/ כשתזיל את דמעתי המלוחה,/ אז תבוא ותבקש סליחה. (שיר הסליחות)
אבל יש גם תקווה בין השורות, ואמונה שהטוב יגיע, גם בשיר הנושא, 'מכשול לשלום': "ילדתי, בזכות טוהר כפייך/ את אימת האליטה כולה,/ בגבעות נטועים שורשייך,/ עתידו של דורך – גאולה... והיו למשסה כל שאסייך/ והאבן לראש הפינה".
ארי בן ים חבר בקבוצה מעניינת מאוד של יוצרים, 'זמרת הארץ' שמה, שהקימו מועדון עבור אלו שהתקשורת מתעלמת מהם בשל חוסר יכולתם להתבייש בהיותם יהודים לאומיים. הקבוצה קמה לפני כ-7 שנים על-ידי קבוצת יוצרים יוצאי ברית המועצות לשעבר, שהיו שותפים במשמרות המחאה נגד מסירת הגולן לסורים. מועדון 'זמרת הארץ' קם בירושלים, וחבריו אולי לא מקבלים השמעות ברדיו, אבל הם מופיעים בכל רחבי הארץ ומוציאים אלבומים עצמאית. אתם מוזמנים לבדוק באתר: http://jsc.rjews.net/hebrew.htm

לתגובות חיוביות וביקורת בונה ניתן לכתוב לדו"אל : thejrhythm@gmail.com