בחודשים האחרונים מעכיר משבר את מערכת היחסים בין ארצות הברית לישראל. במאמר שפורסם בעיתון מעריב דווח כי המשבר נובע מבעיה מהותית סביב מטוס הקרב העתידי ה-F-35, שהוא פרי פיתוח של האמריקנים, בשיתוף עם מדינות רבות בעולם. המטוס, שישראל שותפה זוטרה בפיתוחו ואמורה לרכוש ממנו כמות גדולה, עתיד לשמש בשדרת הקרב המבצעית של חיל האוויר הישראלי בדור הבא.
המשבר נובע מהעובדה שהאמריקנים מסרבים לאפשר לישראל להוסיף על המטוס אמצעי השבחה, כאמצעי ניווט ואיכון, מערכות בקרת אש או ירי, או טילים פרי פיתוח התעשיה האווירית שלה. יצויין כי בכל מטוסי העבר ובכל מטוסי הקרב שנמצאים בשירות חיל האוויר הישראלי, איפשרו האמריקנים השבחה מעין זו.
משמעות סירובה של ארצות הברית היא לדברי 'מעריב', מכה קשה לתעשיה האווירית והצבאית הישראלית. בעיה אחרת שמתעוררת היא בעיה מבצעית קשה לא פחות, שכן יתרונו האיכותי של חיל האוויר על חילות אחרים אינו נובע רק מרמת הטייסים. ההבדל בין ישראל לשכנותה שמקבלים אף הם את אותם המטוסים, הוא במערכות הירי הניווט ובקרת האש. ישראל ידועה בעולם בטילים ובמערכות המותקנות במטוסים מהטובות בעולם, המשביחות את המטוס ומבדילות אותו מהדגם ה'עירום' יחסית שמגיע מהיצרן.
משלחת של חיל האוויר שהגיעה לארצות הברית למפעל לוקהיד מרטין בו מפתחים את המטוס, לא הצליחה לשכנע את האמריקנים לחזור בהם מסירובם. האמריקנים עומדים במדינויותם החדשה למכירת המטוס בעסקת חבילה אחת שבה הכל כלול ואין אפשרות להוסיף רכיבים זרים. בחיל האוויר שוקלים להמליץ לצאת מהפרוייקט, אך לא רק בחיל האוויר הישראלי, אלא גם במדינות נוספות, כמו בריטניה טורקיה ונורווגיה.
יציאה מהפרוייקט עלולה ליצור משבר מדיני בטחוני מול האמריקנים, דבר הגורים להתלבטות קשה סביב העניין. שתי אופציות נוספות בצוו מטוס קרב עתידי אירופי ה"ירוקרפט", וכן פיתוח רוסי עתידי, לאי יתקבלו ככל הנראה על ידי הדרג המדיני.
על רקע הפרשה, שהעיבה את היחסים בין ישראל וארה"ב, השעתה ארצות הברית את ישראל מהפרוייקט והחזירה אותה בסופו של דבר כשותפה זוטרה לאחר פרישתו של מנכ"ל משרד הבטחון עמוס ירון מתפקידו.
המשבר נובע מהעובדה שהאמריקנים מסרבים לאפשר לישראל להוסיף על המטוס אמצעי השבחה, כאמצעי ניווט ואיכון, מערכות בקרת אש או ירי, או טילים פרי פיתוח התעשיה האווירית שלה. יצויין כי בכל מטוסי העבר ובכל מטוסי הקרב שנמצאים בשירות חיל האוויר הישראלי, איפשרו האמריקנים השבחה מעין זו.
משמעות סירובה של ארצות הברית היא לדברי 'מעריב', מכה קשה לתעשיה האווירית והצבאית הישראלית. בעיה אחרת שמתעוררת היא בעיה מבצעית קשה לא פחות, שכן יתרונו האיכותי של חיל האוויר על חילות אחרים אינו נובע רק מרמת הטייסים. ההבדל בין ישראל לשכנותה שמקבלים אף הם את אותם המטוסים, הוא במערכות הירי הניווט ובקרת האש. ישראל ידועה בעולם בטילים ובמערכות המותקנות במטוסים מהטובות בעולם, המשביחות את המטוס ומבדילות אותו מהדגם ה'עירום' יחסית שמגיע מהיצרן.
משלחת של חיל האוויר שהגיעה לארצות הברית למפעל לוקהיד מרטין בו מפתחים את המטוס, לא הצליחה לשכנע את האמריקנים לחזור בהם מסירובם. האמריקנים עומדים במדינויותם החדשה למכירת המטוס בעסקת חבילה אחת שבה הכל כלול ואין אפשרות להוסיף רכיבים זרים. בחיל האוויר שוקלים להמליץ לצאת מהפרוייקט, אך לא רק בחיל האוויר הישראלי, אלא גם במדינות נוספות, כמו בריטניה טורקיה ונורווגיה.
יציאה מהפרוייקט עלולה ליצור משבר מדיני בטחוני מול האמריקנים, דבר הגורים להתלבטות קשה סביב העניין. שתי אופציות נוספות בצוו מטוס קרב עתידי אירופי ה"ירוקרפט", וכן פיתוח רוסי עתידי, לאי יתקבלו ככל הנראה על ידי הדרג המדיני.
על רקע הפרשה, שהעיבה את היחסים בין ישראל וארה"ב, השעתה ארצות הברית את ישראל מהפרוייקט והחזירה אותה בסופו של דבר כשותפה זוטרה לאחר פרישתו של מנכ"ל משרד הבטחון עמוס ירון מתפקידו.