בירושלים התקיים ביום א' כנס בחסות ביה"ד הרבני עצמאי "משפט והלכה בישראל" בראשות הרב יוסף כרמל. במרכז הכנס ביטול פסק הדין של בית הדין הרבני ע"י בג"ץ. מדובר בפסק דין שעסק בסכסוך על נושא רכוש בין בני זוג לאחר גירושיהם. השופטת פרוקצ'ה קבעה כי לבית הדין הרבני אין סמכות לערוך בוררות וביטלה את פסק הדין.
דיין בית הדין הרבני הגבוה, הרב שלמה דיכובסקי, אמר כי בג"ץ שלל את סמכות הדיינים לעסוק בבוררות אך לא ביטל את פסק הדין של בית הדין הרבני. אפשר היה, לדבריו להגיש תביעה אישית נגד הרבנים או "להלקות אותם", אך ההחלטה לא הפכה את הפסק עצמו ל"עפרא דארעא". הרב דיכובסקי ציין כי בניגוד לסברה הרווחת, למעשה החוק אינו קובע לצדדים מי יהיה הבורר שלהם ולכאורה גם סוס יכול להיות בורר, אם כך מחליטים הצדדים. לדבריו עשיית בוררות על ידי בי"ד הרבניים אינה 'חביבה' עליו שכן הערכאה בפניה נדונים ערעורים על בוררות הוא בית המשפט המחוזי ומתוך כך בעשיית הבוררות מכפיפים הדיינים את עצמם לביהמ"ש המחוזי.
בין הקשיים המרכזיים עימם מתמודדים בתי הדין הרבניים אומר הרב דיכובסקי, החיכוכים עם הערכאה המקבילה, ביהמ"ש לעניני משפחה. ביהמ"ש זה, לדבריו, נוהג להתערב בהחלטות ביה"ד הרבני ושופטים 'זוטרים' רואים לעצמם סמכות לדון גם בהחלטות ביה"ד הרבני הגבוה. "הגיעו מים עד נפש" אומר הרב דיכובסקי. לדבריו הפתרון יהיה ב"הפרד נא מעלי", בין שתי המערכות.
הרב דיכובסקי: "בית המשפט לעניני משפחה נוהג להתערב בהחלטות בית הדין הרבני ושופטים 'זוטרים' רואים לעצמם סמכות לדון גם בהחלטות בית הדין הרבני הגבוה".
דובר נוסף בכנס, דיין בית הדין הרבני הגבוה, הרב אברהם שרמן, מתח ביקורת על התערבותה של השופטת פרוקצ'ה שביטלה את פסק הדין של ביה"ד הרבני. היא היתה צריכה להחזיר את הנושא למחוקק, אמר הרב שרמן. ביה"ד הרבני פועל מכוח התורה והציבור, והם אלה שמהווים את מקור סמכותו של בית הדין הרבני ולא המדינה. הרב שרמן סקר את מקור מעמדו של בית הדין הרבני תוך שהוא מתייחס לסוגיית "ערכאות שבסוריה". הוא ציין את דעתו של השופט בדימוס מנחם אלון כי מעמדם של השופטים שנבחרו על ידי הציבור במדינת ישראל מתייחס ל"ערכאות שבסוריה", ולעומת זאת את דעתו של הרב הרצוג כי אין מקור לכך שהקהל יכול לתת סמכות שלא להיות כפופים לתורה. הרב שרמן הדגיש כי הציבור נמצא ב"מאבק קיומי" על השאלה "האם העם היושב בציון יעצב את חייו עפ"י משפט התורה או עפ"י חוקים אחרים?" הפגיעה בבתי"ד רבניים אינה פגיעה בדיינים אלא בכל הציבור היהודי וזהו מאבקו של הציבור כולו, אמר.
היועץ המשפטי לשיפוט רבני עו"ד אשר רוט גילה לבאי הכנס כי סוגיית הבוררות ועיגונה בחוק מעסיקה את ראשי הציבור והפוליטיקאים כבר שנים רבות. המדינה מחוייבת לספק שירותים דתיים. שירות משפטי דתי הוא שירות, שכן יש ציבור שעבורו נושא זה הוא בבחינת 'ייהרג ובל יעבור', אומר עו"ד רוט. לדבריו מי שסיכל נסיונות לעגן את הנושא כראוי בחוק הוא משרד המשפטים "ששם לא יושבים ל"ו צדיקים". לדבריו המשרד טרפד מספר פעמים הצעת חוק הקובעת שכאשר שני צדדים מסכימים להתדיין בפני בית דין רבני בעניני ממונות, לבית הדין תהיה סמכות שיפוט.
נסיון נוסף להגיש את הצעת החוק כהצעה פרטית על ידי ח"כ הלפרט, סוכלה. החוק לדבריו עבר קריאה טרומית והועבר לועדת החוקה, אך שם טורפד על ידי נציג משרד המשפטים.
נשיא בית הדין הרבני העצמאי 'משפט והלכה בישראל' הרב יוסף כרמל, יוזם הכינוס, אומר לכתבתנו כי בית הדין הרבני ובית המשפט "צוררים זה את זה" וכי הפתרון אינו במלחמות שבהן בדרך כלל בית המשפט העליון מנצח, אלא ביצירת אלטרנטיבה. זוהי שעת כושר אומר הרב כרמל. נוצר כעת ואקום שנובע בין היתר מהפגיעה בבתי הדין הרבניים, ומצד שני יש דרישה הולכת וגוברת מצד הציבור לבי"ד, אך כזה שהוא מעודכן במצבים החברתיים והכלכליים של ימינו. הרב כרמל אומר כי ביה"ד שהוא נשיאו גיבש פתרונות הלכתיים בסיועם של בכירים הדיינים ועורכי הדין, הלוקחים בחשבון נושאים כמו סוגיית 'חברות', "ששם מצוי רוב הכסף". לדבריו בשטר הבוררות של בית הדין הוגדרה 'חברה' וגם דרכים לשמור על צנעת הפרט ועל האינטרסים של בעלי הדין, נושא שהוא מהותי עבור סוג זה של מתדיינים. בית דין זה נותן פתרון לדבריו גם לסוגיית הוצאות המשפט. הרב כרמל מוסיף כי "בית דין זה צריך לקום כי הוא צורך של החברה הישראלית. זהו מת מצווה שצריך להקים אותו לתחייה".
דיין בית הדין הרבני הגבוה, הרב שלמה דיכובסקי, אמר כי בג"ץ שלל את סמכות הדיינים לעסוק בבוררות אך לא ביטל את פסק הדין של בית הדין הרבני. אפשר היה, לדבריו להגיש תביעה אישית נגד הרבנים או "להלקות אותם", אך ההחלטה לא הפכה את הפסק עצמו ל"עפרא דארעא". הרב דיכובסקי ציין כי בניגוד לסברה הרווחת, למעשה החוק אינו קובע לצדדים מי יהיה הבורר שלהם ולכאורה גם סוס יכול להיות בורר, אם כך מחליטים הצדדים. לדבריו עשיית בוררות על ידי בי"ד הרבניים אינה 'חביבה' עליו שכן הערכאה בפניה נדונים ערעורים על בוררות הוא בית המשפט המחוזי ומתוך כך בעשיית הבוררות מכפיפים הדיינים את עצמם לביהמ"ש המחוזי.
בין הקשיים המרכזיים עימם מתמודדים בתי הדין הרבניים אומר הרב דיכובסקי, החיכוכים עם הערכאה המקבילה, ביהמ"ש לעניני משפחה. ביהמ"ש זה, לדבריו, נוהג להתערב בהחלטות ביה"ד הרבני ושופטים 'זוטרים' רואים לעצמם סמכות לדון גם בהחלטות ביה"ד הרבני הגבוה. "הגיעו מים עד נפש" אומר הרב דיכובסקי. לדבריו הפתרון יהיה ב"הפרד נא מעלי", בין שתי המערכות.
הרב דיכובסקי: "בית המשפט לעניני משפחה נוהג להתערב בהחלטות בית הדין הרבני ושופטים 'זוטרים' רואים לעצמם סמכות לדון גם בהחלטות בית הדין הרבני הגבוה".
דובר נוסף בכנס, דיין בית הדין הרבני הגבוה, הרב אברהם שרמן, מתח ביקורת על התערבותה של השופטת פרוקצ'ה שביטלה את פסק הדין של ביה"ד הרבני. היא היתה צריכה להחזיר את הנושא למחוקק, אמר הרב שרמן. ביה"ד הרבני פועל מכוח התורה והציבור, והם אלה שמהווים את מקור סמכותו של בית הדין הרבני ולא המדינה. הרב שרמן סקר את מקור מעמדו של בית הדין הרבני תוך שהוא מתייחס לסוגיית "ערכאות שבסוריה". הוא ציין את דעתו של השופט בדימוס מנחם אלון כי מעמדם של השופטים שנבחרו על ידי הציבור במדינת ישראל מתייחס ל"ערכאות שבסוריה", ולעומת זאת את דעתו של הרב הרצוג כי אין מקור לכך שהקהל יכול לתת סמכות שלא להיות כפופים לתורה. הרב שרמן הדגיש כי הציבור נמצא ב"מאבק קיומי" על השאלה "האם העם היושב בציון יעצב את חייו עפ"י משפט התורה או עפ"י חוקים אחרים?" הפגיעה בבתי"ד רבניים אינה פגיעה בדיינים אלא בכל הציבור היהודי וזהו מאבקו של הציבור כולו, אמר.
היועץ המשפטי לשיפוט רבני עו"ד אשר רוט גילה לבאי הכנס כי סוגיית הבוררות ועיגונה בחוק מעסיקה את ראשי הציבור והפוליטיקאים כבר שנים רבות. המדינה מחוייבת לספק שירותים דתיים. שירות משפטי דתי הוא שירות, שכן יש ציבור שעבורו נושא זה הוא בבחינת 'ייהרג ובל יעבור', אומר עו"ד רוט. לדבריו מי שסיכל נסיונות לעגן את הנושא כראוי בחוק הוא משרד המשפטים "ששם לא יושבים ל"ו צדיקים". לדבריו המשרד טרפד מספר פעמים הצעת חוק הקובעת שכאשר שני צדדים מסכימים להתדיין בפני בית דין רבני בעניני ממונות, לבית הדין תהיה סמכות שיפוט.
נסיון נוסף להגיש את הצעת החוק כהצעה פרטית על ידי ח"כ הלפרט, סוכלה. החוק לדבריו עבר קריאה טרומית והועבר לועדת החוקה, אך שם טורפד על ידי נציג משרד המשפטים.
נשיא בית הדין הרבני העצמאי 'משפט והלכה בישראל' הרב יוסף כרמל, יוזם הכינוס, אומר לכתבתנו כי בית הדין הרבני ובית המשפט "צוררים זה את זה" וכי הפתרון אינו במלחמות שבהן בדרך כלל בית המשפט העליון מנצח, אלא ביצירת אלטרנטיבה. זוהי שעת כושר אומר הרב כרמל. נוצר כעת ואקום שנובע בין היתר מהפגיעה בבתי הדין הרבניים, ומצד שני יש דרישה הולכת וגוברת מצד הציבור לבי"ד, אך כזה שהוא מעודכן במצבים החברתיים והכלכליים של ימינו. הרב כרמל אומר כי ביה"ד שהוא נשיאו גיבש פתרונות הלכתיים בסיועם של בכירים הדיינים ועורכי הדין, הלוקחים בחשבון נושאים כמו סוגיית 'חברות', "ששם מצוי רוב הכסף". לדבריו בשטר הבוררות של בית הדין הוגדרה 'חברה' וגם דרכים לשמור על צנעת הפרט ועל האינטרסים של בעלי הדין, נושא שהוא מהותי עבור סוג זה של מתדיינים. בית דין זה נותן פתרון לדבריו גם לסוגיית הוצאות המשפט. הרב כרמל מוסיף כי "בית דין זה צריך לקום כי הוא צורך של החברה הישראלית. זהו מת מצווה שצריך להקים אותו לתחייה".