בימים האחרונים כולם יושבים מול הטלוויזיה צופים בתמונות ובידיעות על המצב בצפון, אין ספק שזה מספק את הסקרנות שלנו, אבל גם מכניס את כולנו לחרדה וללחץ.
דר' נינה גיא מנהלת אישפוז יום פסיכיאטרי מהמרכז הרפואי קפלן ברחובות, מסבירה שפחד זו תגובה בהחלט נורמלית בחיים. "מותר לפחד, מה שלא נורמלי זו החרדה".
איך מזהים חרדה בקרב ילדים ומבוגרים כאחד?
ד"ר גיא מסבירה כי הסימפטומים נעים על שני קצוות של התנהגות. "ניתן למצוא התנהגות של אי שקט, התרוצצות, גריית יתר, הפרעות השינה, בכי ללא סיבה ואת הקצה השני, הסתגרות, קיפאון של ממש ללא יכולת לתפקד, בעיקר במבוגרים, כשאצלם ניתן גם למצוא סממנים פיזיולוגיים כמו דפיקות לב מואצות, וזיעה בכל הגוף. במצב כזה יש לעתים, התנתקות מהמציאות, כי זו דרך ההתמודדות איתה, פשוט להתנתק".
איך מתמודדים עם החרדה?
קודם כל החשוב ביותר, מסבירה ד"ר גיא , זה לדובב את החרד, גם ילדים וגם מבוגרים. חשוב לתת להם להסביר ממה הם חרדים בדיוק, לבדוק שהחרדה לא קיצונית עד כדי כך שיש ניתוק מן המציאות. "ברגע שמתחילים לדבר על המצב, מפסיקים את ההתנהגות הלא מתפקדת והחרדה פוחתת".
חשוב לציין, שבילדים הדיבוב לא תמיד מצליח כי ילדים לא תמיד מצליחים לבטא עצמם בדיוק ולהסביר מה הם מרגישים, במקרה כזה כדאי לנסות לשחק איתם. באמצעות משחק,הם יוכלו להתמודד ולהסביר את הרגשות שלהם".
ואם החרדה לא מפסיקה?
אם האדם ממשיך להיות חרד בצורה קיצונית, נמצא במצב של קיפאון ואדישות, כלומר מנותק מן המציאות, או במצב ההפוך של עצבנות יתר, ככדאי לגשת לקבלת עזרה רפואית.
חשוב לזכור, שלמרות שאנחנו נמצאים במצב של לחימה, חשוב להמשיך את השגרה ככל שניתן. באזורנו, יש מצב של רגיעה, ובתקווה שיימשך כך. לכן חשוב להסביר את המצב, אבל גם להרגיע.
וחשוב לא פחות, להשתדל לצרוך פחות חדשות למרות הרצון האינסופי לדעת מה קורה, לא להיות כל היום עם הטלוויזיה פתוחה על החדשות, כי זה מה שמכניס את האנשים, בעיקר את הילדים, לחרדה.