היום, נערך במרכז מורשת בגין בירושלים, כנס לציון יום השנה "לעקירה מגוש קטיף וצפון השומרון", תחת הכותרת "עקירה, גירוש, התנתקות – שנה אחרי". הכנס שאורגן בידי מרכז מורשת בגין והמועצה האזורית בנימין נפתח בתצוגת תערוכת אמנים ומפגש עם יוצרים בנושא עקירת הגוש, והקרנת הסרטים "אל הציפור", ו"ידידיה".
בדברי הפתיחה לכנס אמר יו"ר המועצה האזורית בנימין, פנחס ולרשטיין, כי אין זה מועיל לומר כיום לציבור, "אמרנו לכם", ולרשטיין הוסיף כי הוא מתבייש בעצמו שלא זעק כששמע את הביטוי "בעמונה גאלנו את חרפת גוש קטיף".
"החליטו אנשי גוש קטיף שדרך המאבק הנכונה היא, שאנחנו לא בעסק. איננו אורזים... ואנחנו המעגל הקרוב, לא ידענו לשדר את זה לציבור בישראל שחשבו שמדובר בקבוצה של מיסטיקנים, שחושבים שיגיע נס משמים ויציל אותם. הייתה שם תופעה של מסירות נפש של "בכל מאודך", תראו איזה עוצמת מאבק שלא קורע את העם הם ניהלו שם".
ולרשטיין אמר כי יש לציבור המתיישבים הזדמנות חסרת תקדים להגיע לחברה בישראל, שמתחילה להפנים מה קרה בעקבות הויתורים, "בכוחנו להיות מעורבים יותר מאי פעם בחברה הישראלית", אמר.
בהתייחסו לדרך המאבק אמר ולרשטיין כי זו נקודה לבירור, "עם אנשים שאומרים שאסור לשרת בצה"ל במלחמה היום, אין לי שיג ושיח... אני חושב שבקבוצה אידיאולוגית זכאי כל אחד לסרב פקודה, אך להשתמש כתנועה לסירוב פקודה כקבוצה רעיונית אסור, לגבי אישית, אם היו לוקחים אותי למשימה כזאת הייתי אומר למפקד שלי לא... צריך לזכור שאם לא נהיה חלק מעם ישראל נפסיד את כל המאבק, ואין מצב, ואפילו אם זו פרובוקציה מהצד השני, שנרים יד על מי מכוחות הביטחון".
לאחריו דיבר מר הרצל מקוב, מנהל מרכז מורשת בגין, שסקר בדיון את ההידרדרות הביטחונית בעקבות העקירה, הוא התייחס בדבריו גם לנקודות המחלוקת ואמר כי למרות חילוקי הדעות אין להתפלג, הוא הזכיר את בחירות 92' שהתמודדו מפלגות ימין רבות בגלל "דיוקים בדעות", מה שגרם לאיבוד קולות ולהעברתם בכנסת של הסכמי אוסלו.
בדברי הפתיחה לכנס אמר יו"ר המועצה האזורית בנימין, פנחס ולרשטיין, כי אין זה מועיל לומר כיום לציבור, "אמרנו לכם", ולרשטיין הוסיף כי הוא מתבייש בעצמו שלא זעק כששמע את הביטוי "בעמונה גאלנו את חרפת גוש קטיף".
"החליטו אנשי גוש קטיף שדרך המאבק הנכונה היא, שאנחנו לא בעסק. איננו אורזים... ואנחנו המעגל הקרוב, לא ידענו לשדר את זה לציבור בישראל שחשבו שמדובר בקבוצה של מיסטיקנים, שחושבים שיגיע נס משמים ויציל אותם. הייתה שם תופעה של מסירות נפש של "בכל מאודך", תראו איזה עוצמת מאבק שלא קורע את העם הם ניהלו שם".
ולרשטיין אמר כי יש לציבור המתיישבים הזדמנות חסרת תקדים להגיע לחברה בישראל, שמתחילה להפנים מה קרה בעקבות הויתורים, "בכוחנו להיות מעורבים יותר מאי פעם בחברה הישראלית", אמר.
בהתייחסו לדרך המאבק אמר ולרשטיין כי זו נקודה לבירור, "עם אנשים שאומרים שאסור לשרת בצה"ל במלחמה היום, אין לי שיג ושיח... אני חושב שבקבוצה אידיאולוגית זכאי כל אחד לסרב פקודה, אך להשתמש כתנועה לסירוב פקודה כקבוצה רעיונית אסור, לגבי אישית, אם היו לוקחים אותי למשימה כזאת הייתי אומר למפקד שלי לא... צריך לזכור שאם לא נהיה חלק מעם ישראל נפסיד את כל המאבק, ואין מצב, ואפילו אם זו פרובוקציה מהצד השני, שנרים יד על מי מכוחות הביטחון".
לאחריו דיבר מר הרצל מקוב, מנהל מרכז מורשת בגין, שסקר בדיון את ההידרדרות הביטחונית בעקבות העקירה, הוא התייחס בדבריו גם לנקודות המחלוקת ואמר כי למרות חילוקי הדעות אין להתפלג, הוא הזכיר את בחירות 92' שהתמודדו מפלגות ימין רבות בגלל "דיוקים בדעות", מה שגרם לאיבוד קולות ולהעברתם בכנסת של הסכמי אוסלו.