מחקר שערך המרכז המדיני לישראל מודד חלוקת נטל השכול בין קבוצות האוכלוסייה השונות במדינת ישראל במלחמת לבנון השנייה. המחקר מגלה שחלקם של בני יישובי הספר מבין הנופלים במלחמה גדול פי 2.78 מחלקם באוכלוסייה, לעומת בני הערים שחלקם בין הנופלים הינו רק 40% מחלקם באוכלוסיה.
בראש הנושאים בנטל כפי שהוא מתבטא ביחס בין אחוז הנופלים לאחוז באוכלוסייה עומדים בני הקיבוצים (6.52), בני הישובים הכפריים (4.38) ובני יהודה ושומרון (1.79). על פי המחקר, שיעור בני הקיבוצים שנפלו בלבנון גדול פי 16 משיעור העירוניים, זאת ביחס לחלקם של שני המגזרים באוכלוסייה. זאת מכיוון שחיילים המתגוררים בקיבוצים, שהמהווים כ-2% מאוכלוסיית המדינה, מהווים כ-14% מההרוגים. לעומתם, חלקם של בני הערים הגדולות באוכלוסיה הינו 60%, ואילו חלקם בין הנופלים הוא רק 25%. לפי המחקר, 42% מ-117 ההרוגים היו מיישובי הספר, למרות שהם מהווים רק 11% מהאוכלוסייה.
יו"ר המרכז המדיני לישראל ד"ר יצחק קליין הביע דאגה ביחס לנתונים: "שחיקת הנכונות של הרוב הגדול של האוכלוסייה היהודית להגן על המדינה מהווה סכנה קיומית לישראל. אי-השוויון בחלוקת נטל הלחימה אינו יכול להתמיד לאורך זמן, או שהאוכלוסייה העירונית בישראל תחזור לשאת בנטל, או שתושבי הספר יחליטו "ליישר קו" עם הרוב העירוני, אפשרות שהשלכותיה צריכות להיות ברורות לכל".
ראש אכ"א, האלוף אלעזר שטרן אמר אתמול בראיון "אני רואה את הבתים שאני הולך אליהם לביקורי תנחומים, אני הולך הרבה יותר לקיבוצים וכמעט ולא מגיע לתל-אביב". "צריך לציין את יוצאי ברית המועצות ואתיופיה, שמספרם בקרב משפחות השכול גבוה יותר", הוסיף האלוף שטרן, "בבתים אתיופים, למשל, בבית עלוב גדל בחור איכותי ומוכשר".