ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה אישרה אתמול פה אחד את הצעת משרד התקשורת לתקן את חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב 1982 - כך שניתן יהיה להגדיל באופן ניכר את שיעור הקנס הכספי שמנכ"ל משרד התקשורת יהיה רשאי להטיל על הפרות של הוראות חוק התקשורת.
במשרד התקושרת מציינים שהאישור אתמול בוועדת השרים הינו שלב ראשון בקידום הצעת החוק בממשלה ולאחר מכן בכנסת.
במשרד מקווים שההצעה תעניק לרגולטור יכולת אכיפה גבוהה יותר ויכולת הרתעה באמצעות מערכת קנסות מחמירה הרבה יותר, ובכך תהפוך ההפרה לבלתי כדאית כלכלית עבור בעלי הרישיון. "הדבר נדרש, מאחר וחוק התקשורת מגביל כיום את היכולת להטיל קנסות כספיים, ומאפשר להשית קנסות נמוכים ביחס למחזורי הפעילות של התאגידים הפועלים בענף".
בהתאם להצעה שאושרה בוועדת השרים לענייני חברה וכלכלה – תיקבע נוסחה חדשה להטלת הקנסות: על בעל רישיון שהיקף הכנסותיו במהלך שנת הכספים, שקדמה למועד ההפרה הינו עד 100 מיליון שקלים – יוטל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (כ-202 אלף שקלים) בתוספת של 1.45 אחוז מסך ההכנסות של בעל הרישיון במהלך שנת הכספים, שקדמה למועד ההפרה. על בעל רישיון שהיקף הכנסותיו במהלך שנת הכספים שקדמה למועד ההפרה עולה על 100 מיליון שקלים – יוטל קנס כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין בתוספת 0.25 אחוז מסך ההכנסות של בעל הרישיון במהלך שנת הכספים, שקדמה למועד ההפרה.
כך, למשל, יגדל הקנס הכספי מ-322,500 שקלים כיום לכ-12.7 מיליון שקלים לבעל רישיון, אשר היקף הכנסותיו בשנת הכספים שקדמה למועד ההפרה היה 4.5 מיליארד שקלים. כמו כן, יגדל הקנס הכספי לכ-930 אלף שקלים לבעל רישיון אשר היקף הכנסותיו בשנת הכספים, שקדמה למועד ההפרה היה 50 מיליון שקלים. בנוסף, נקבע כי ההסדר המוצע לעניין הטלת קנס כספי על בעל רשיון, יוחל אף לגבי מי שפועל מכוח היתר כללי לפי חוק התקשורת, וזאת במקום ההסדר הקבוע לגביו כיום בחוק התקשורת. בהצעה נאמר כי מנכ"ל משרד התקשורת יהיה רשאי להטיל קנס כספי בשיעור מופחת כקבוע בחוק, בנסיבות שבהן בעל הרישיון או בעל ההיתר שיתף פעולה עם המנהל הכללי בגילוי מלוא המידע אודות ההפרה או נקט בפעולות לצמצום או להפסקת ההפרה, באופן שהורה המנהל הכללי. בהצעה נאמר עוד כי הביקורת השיפוטית על דרישה לתשלום קנס כספי תועבר מבית משפט השלום לבית המשפט לעניינים מנהליים, וזאת בדומה לנעשה במרבית המקרים של ערעור על החלטה שניתנה בידי רשות מנהלית.
שר התקשורת, אריאל אטיאס, ציין כי המהלך שבו נוקט משרד התקשורת נועד להגביר את יכולת האכיפה וההרתעה של משרד התקשורת במקרים של הפרות בתחום התקשורת, וזאת על ידי הגברת היכולת להטיל קנסות כספיים. מנכ"ל משרד התקשורת, מרדכי מרדכי, ציין כי "על מנת למנוע את ניצול כוחם של בעלי הרשיונות בשוק התקשורת, באופן בלתי תחרותי או באופן הפוגע בציבור הצרכנים – נדרש הרגולטור לכלי יעיל מבחינה כלכלית על מנת לאכוף את סמכויותיו".
במשרד התקושרת מציינים שהאישור אתמול בוועדת השרים הינו שלב ראשון בקידום הצעת החוק בממשלה ולאחר מכן בכנסת.
במשרד מקווים שההצעה תעניק לרגולטור יכולת אכיפה גבוהה יותר ויכולת הרתעה באמצעות מערכת קנסות מחמירה הרבה יותר, ובכך תהפוך ההפרה לבלתי כדאית כלכלית עבור בעלי הרישיון. "הדבר נדרש, מאחר וחוק התקשורת מגביל כיום את היכולת להטיל קנסות כספיים, ומאפשר להשית קנסות נמוכים ביחס למחזורי הפעילות של התאגידים הפועלים בענף".
בהתאם להצעה שאושרה בוועדת השרים לענייני חברה וכלכלה – תיקבע נוסחה חדשה להטלת הקנסות: על בעל רישיון שהיקף הכנסותיו במהלך שנת הכספים, שקדמה למועד ההפרה הינו עד 100 מיליון שקלים – יוטל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין (כ-202 אלף שקלים) בתוספת של 1.45 אחוז מסך ההכנסות של בעל הרישיון במהלך שנת הכספים, שקדמה למועד ההפרה. על בעל רישיון שהיקף הכנסותיו במהלך שנת הכספים שקדמה למועד ההפרה עולה על 100 מיליון שקלים – יוטל קנס כספי בשיעור של פי שבעה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין בתוספת 0.25 אחוז מסך ההכנסות של בעל הרישיון במהלך שנת הכספים, שקדמה למועד ההפרה.
כך, למשל, יגדל הקנס הכספי מ-322,500 שקלים כיום לכ-12.7 מיליון שקלים לבעל רישיון, אשר היקף הכנסותיו בשנת הכספים שקדמה למועד ההפרה היה 4.5 מיליארד שקלים. כמו כן, יגדל הקנס הכספי לכ-930 אלף שקלים לבעל רישיון אשר היקף הכנסותיו בשנת הכספים, שקדמה למועד ההפרה היה 50 מיליון שקלים. בנוסף, נקבע כי ההסדר המוצע לעניין הטלת קנס כספי על בעל רשיון, יוחל אף לגבי מי שפועל מכוח היתר כללי לפי חוק התקשורת, וזאת במקום ההסדר הקבוע לגביו כיום בחוק התקשורת. בהצעה נאמר כי מנכ"ל משרד התקשורת יהיה רשאי להטיל קנס כספי בשיעור מופחת כקבוע בחוק, בנסיבות שבהן בעל הרישיון או בעל ההיתר שיתף פעולה עם המנהל הכללי בגילוי מלוא המידע אודות ההפרה או נקט בפעולות לצמצום או להפסקת ההפרה, באופן שהורה המנהל הכללי. בהצעה נאמר עוד כי הביקורת השיפוטית על דרישה לתשלום קנס כספי תועבר מבית משפט השלום לבית המשפט לעניינים מנהליים, וזאת בדומה לנעשה במרבית המקרים של ערעור על החלטה שניתנה בידי רשות מנהלית.
שר התקשורת, אריאל אטיאס, ציין כי המהלך שבו נוקט משרד התקשורת נועד להגביר את יכולת האכיפה וההרתעה של משרד התקשורת במקרים של הפרות בתחום התקשורת, וזאת על ידי הגברת היכולת להטיל קנסות כספיים. מנכ"ל משרד התקשורת, מרדכי מרדכי, ציין כי "על מנת למנוע את ניצול כוחם של בעלי הרשיונות בשוק התקשורת, באופן בלתי תחרותי או באופן הפוגע בציבור הצרכנים – נדרש הרגולטור לכלי יעיל מבחינה כלכלית על מנת לאכוף את סמכויותיו".