ביום ג' כ"ה באדר תשס"ב בשעה 17:40 לערך, נשמע פיצוץ אדיר בעיר שדרות. מהר מאוד התברר שמוקד הרעש הוא בשכונת יצחק רבין. מבחינת משפחת נעמת "מדקות אלו מתחילה מסכת של ניסים בתוך ניסים, ששכל פשוט לא יכול לתאר", כהגדרתם.
יוסף שהה באותה העת עם שני בניו יהונתן ודויד בתפילת מנחה. מבחינת יוסף גם עובדה זו שאינה שגרתית היא חלק מאותה שרשרת ניסים שליוותה את בני המשפחה באותו אחר צהריים. בשעות אלה היה אמור להיות עדיים בעבודה, אלא שבאופן מיוחד ביקש יום חופש לסידורים. גם שעת התפילה לא תואמת את הרגלו. מדי יום מתפלל יוסף ב-13:15 והנה דווקא היום חרג ממנהגו ולקח את שני בניו לתפילה בשעה בלתי שגרתית ומאוחרת זו. "נס. אם הייתי מתפלל באותו היום כהרגלי סביר להניח שאני וכל ילדיי היינו בבית, בנוסף לזה שרבע שעה קודם לכן מתחת לפרגולה וסידרתי שם מספר דברים ובניי ובנותיי ישבו על הספה שהייתה שם... נס בתוך נס", הוא מספר ורומז מעט על שהתרחש מאוחר יותר.
ואז מגיעה נפילת הקסאם. יוסף מתאר: "הקסאם נופל ליד הפרגולה כאשר שילה בננו הקטן עומד במרחק של מטר וחצי!!! ממקום נפילת הקסאם, אותם מחבלים רשעים ימ"ש אינםשולחים פגזים סתם, ברוב רשעותם הם גם ממלאים אןתם באומים [כדי שיהיה אפקט של כדורים חיים ואף גרוע מכך]. ובתוך הפגז שנופל ליד שילה יש מאות!!! כאלה , מאות אומים עפים מעל ראשו ומצדדיו של שילה וניתזים לכל עבר עד למרחק של עשרות מטרים בעוצמה של כדורים חיים... ושילה שלנו נישאר בחיים... נס".
כדי להדגיש את גודל הרגע הוא מוסיף ואומר "מי שעדיין לא הבין את העוצמה הנוראית שיש בפגז כזה מספיק אם היה רואה את חלון הסלון שנעקר ממקומו, הקיר הסמוך לסלון נסדק עד כדי כך שהיה צריך להורסו ולבנותו מחדש, מההדף העז תריסי החלונות בבית ובכל הקומה כולה נעקרים ממקומם לגמרי, האומים מתפזרים ומרססים ממש את קירות הבית תקרת הסלון וספריית הקודש , אפילו דלת הפלדה האימתנית מתעוותת מההדף ושילה שלנו נפצע אבל נשאר בחיים תהילות לבורא עולם". לפירוט סיפורו של שילה נחזור עוד בהמשך.
ברגע הנפילה שתי הבנות אבישג ומירב בפינת האוכל, מרחק קצר מהפיצוץ. הכל עף וניתז לכל עבר, האומים, הרסיסים הזכוכיות המתפוצצות, ההדף עצום, כל הבית זרוע הרס, ושתי הבנות... ללא פגע. "אפילו אבק לא היה על בגדיהן. נס!!!", אומר יוסף ומוסיף "מהדף כזה בד"כ נופלים מהכיסא לכל הפחות ונחבלים מעט..."
יוסף, שהבטיח קודם לשוב בסיפורו לשילה מקיים: "כזכור, שילה עומד במרחק קצר ממקום הנפילה, רסיסים רבים "שורקים" סמוך לו, חודרים את שרוולי הבגדים וגורמים לחתכים רבים בידיו, ברגליו ובפניו. כל כך הרבה רסיסים, אבל אפילו אום אחד לא פוגע... רק רסיסים שנזקם מזערי לעומת הנזק שהיה גורם אום אחד בפגיעתו , פחד רק לחשוב. עוד רסיס אחד פגע בעינו השמאלית רסיס אחד גדול פגע בראשו וחדר עד הגולגולת !!! ושילה שלנו נשאר בחיים!!! שני רסיסים גדולים פוגעים ברגלו וגורמים לשני שברים פתוחים, אך עם כל זה שילה הקטן נשאר עומד, משל לדויד הקטן שנלחם מול גליית דויד תמיד נשאר חי וקיים ועומד על רגליו גם מול הקאסם...".
ממשיך יוסף ומספר: "בזמן נפילת הפגז פרצה דליקה בפרגולה וחתיכות פלסטיק בוערות עפו על שילה והחלו לשרוף את שערות ראשו ואת בגדיו". כאן אנחנו, שומעי סיפורו של יוסף צריכים להקשיב היטב לפרטים כדי להבין את הדיוק הניסי שליווה את בני המשפחה, ובמקרה הנקודתי הזה, את שילה. יוסף מודה בספרו את סיפורו לרבש"ע ש"תכנן מתחילה את הבית כך שהיה ברז גם בגינה ודווקא ליד המקום ששילה עמד, ברז המים התפוצץ מההדף [איך שילה לא התפוצץ...] והשפריץ זרם מים ישיר על שילה עד שכיבה את האש שאחזה בשילה שלנו שנשאר בחיים. הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו".
"עלינו להודות לקב"ה גם על שאשתי לא איבדה את העשתונות ושמרה על קור רוחה למרו כל ההלם והזעזוע הנורא,שרק מי שחווה חוויה שכזו יכול להרגיש , ה' יצילנו כאשר כל זה נבע מהאמונה הטהורה השוכנת בקרבה כשהגעתי הביתה וראיתי את כל ההרס הנורא וקבלתי דיווח על מצבו של שילה, הרמתי עיני לשמים ואמרתי "אני מודה לך ריבונו של עולם, תודה רבה על הכל". כך צריכים אנו לראות את מעשיו של הקב"ה הכל לטובה כאשר דברים אלו מתאימים ממש לפרושו של 'החתם סופר' על הפסוק הכתוב בתורה "וראית את אחורי ופני לא יראו" כלומר כאשר יש לאדם בעיה, כאשר הוא נמצא תוך הצרה ממש, פיצוץ, הלם, שברים, מחלות תאונות ועוד מרעין בישין, באותם הרגעים הקשים קשה לראות את הניסים ואת החסד הטמון בדבר, קשה לראות את יד ה'. רק לאחר מעשה מבינים ורואים בחוש את הניסים הגלויים והחסד העצום שגמל עימנו בורא עולם".
יוסף חותם את סיפורו במסר לכל אחד ואחד מאיתנו: "אנו, משפחת נעמת, רואים את כל המקרים הללו כמו שיהודי מאמין צריך לראות שיש בורא לעולם והוא מכוון ומשגיח על כל אחד ואחד בהשגחה פרטית ממש על כל איבר ואיבר ועל כל שערה ושערה, זכינו לראות ולהבין רק חלק מהניסים שה' הגדול עשה לנו ואנו מרגישים צורך רב לפרסם זאת ברבים על מנת להגדיל ולשבח את חסדיו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא".
נזכיר כי אמנם נאספו בידינו סיפורים לא מעטים, אך אם תרצו לחלוק עימנו סיפורי ניסים נוספים, אתם מוזמנים לשגרם אלינו בלחיצה כאן.