בממצאי סקר הרכב פסולת מוצקה שערך אגף לטיפול בפסולת מוצקה במשרד להגנת הסביבה נמצא כי פסולת פלסטיק מהווה 46% מנפח הפסולת בפח האשפה הישראלי. אחריה נמצאת פסולת נייר - 15% וקרטון - 13%. מבחינה משקלית חומר אורגני מהווה 40% ממשקל הפסולת, לאחריו נייר - 17% ופלסטיק - 13%.
אלעד עמיחי, ממונה מיחזור במשרד להגנת הסביבה, מסר כי אחד הנתונים המפתיעים בסקר הוא חלקם הגדול של מרכיבי האריזות ובמיוחד שקיות הפלסטיק, שמהוות כ- 30% מנפח הפסולת ו- 7% ממשקלה. עוד נמצא כי חלקם היחסי של חיתולים חד-פעמיים בפסולת הביתית עלה בעשור האחרון מ-5% בשנת 1995 ל-6% בשנת 2005. עמיחי ציין כי נתונים אלה מבטאים את העלייה ברמת החיים והשינוי בהרגלי הצריכה של הציבור הישראלי.
כמו כן, הסקר בחן גם את הרכב הפסולת המכונה "פסולת גזם" ומצא כי במרבית המקרים מכילה פסולת הגזם יותר גרוטאות ופסולות אחרות מאשר פסולת גינון. עובדה זו מקשה על פינוי הפסולת ומקטינה את האפשרות למיחזור הגזם.
עמיחי הוסיף כי מבדיקה של כמויות הפסולת המופנות למיחזור מהרשויות המקומיות, נמצא כי רק אחוז קטן מפוטנציאל המיחזור של חומרי הגלם ממומש ורוב המרכיבים מועברים להטמנה למרות שניתן להפרידם למיחזור. לדוגמה: על פי נתוני
הסקר הרשויות המקומיות מפרידות רק כ- 1% מפסולת הפלסטיק הניתנת למיחזור, כ- 3% מפסולת הנייר הניתנת למיחזור וכ- 9% מפסולת הקרטון הניתנת למיחזור (נתונים אלו הם על בסיס משקלי). לעומת זאת ברשויות המקומיות מופרדת 33% מפסולת הזכוכית וזאת בזכות יישום חוק הפיקדון על מכלי משקה.
עמיחי מוסר כי לאור נתונים אלה פועל המשרד להגנת הסביבה לקידום היטל הטמנה, המיועד לגלם במחיר גם את העלויות הסביבתיות החיצוניות של הטמנת הפסולת ובכך לשקף את עלות ההטמנה האמיתית למשק הישראלי, דבר שיגדיל את הכדאיות למיחזור פסולת. כמו כן בוחן המשרד להגנת הסביבה כיצד ניתן להגביר מיחזור פלסטיק, נייר וקרטון ובכך לצמצם גם את נפח הפסולת.
עמיחי הדגיש כי סקר הרכב פסולת מוצקה הינו כלי חשוב לקביעת מדיניות הטיפול בפסולת. הבנת הרכב הפסולת, השינויים שחלו עם השנים ומגמת השינוי הצפויה, מאפשרים ללמוד את הצרכים, לזהות הזדמנויות ועשויה לשמש מכשיר תכנוני ויישומי במציאת דרכים להפחתת כמות הפסולת, וקידום שיטות וטכנולוגיות לטיפול בה. סקרי פסולת מבוצעים במדינות רבות בעולם באופן שוטף.
אלעד עמיחי, ממונה מיחזור במשרד להגנת הסביבה, מסר כי אחד הנתונים המפתיעים בסקר הוא חלקם הגדול של מרכיבי האריזות ובמיוחד שקיות הפלסטיק, שמהוות כ- 30% מנפח הפסולת ו- 7% ממשקלה. עוד נמצא כי חלקם היחסי של חיתולים חד-פעמיים בפסולת הביתית עלה בעשור האחרון מ-5% בשנת 1995 ל-6% בשנת 2005. עמיחי ציין כי נתונים אלה מבטאים את העלייה ברמת החיים והשינוי בהרגלי הצריכה של הציבור הישראלי.
כמו כן, הסקר בחן גם את הרכב הפסולת המכונה "פסולת גזם" ומצא כי במרבית המקרים מכילה פסולת הגזם יותר גרוטאות ופסולות אחרות מאשר פסולת גינון. עובדה זו מקשה על פינוי הפסולת ומקטינה את האפשרות למיחזור הגזם.
עמיחי הוסיף כי מבדיקה של כמויות הפסולת המופנות למיחזור מהרשויות המקומיות, נמצא כי רק אחוז קטן מפוטנציאל המיחזור של חומרי הגלם ממומש ורוב המרכיבים מועברים להטמנה למרות שניתן להפרידם למיחזור. לדוגמה: על פי נתוני
הסקר הרשויות המקומיות מפרידות רק כ- 1% מפסולת הפלסטיק הניתנת למיחזור, כ- 3% מפסולת הנייר הניתנת למיחזור וכ- 9% מפסולת הקרטון הניתנת למיחזור (נתונים אלו הם על בסיס משקלי). לעומת זאת ברשויות המקומיות מופרדת 33% מפסולת הזכוכית וזאת בזכות יישום חוק הפיקדון על מכלי משקה.
עמיחי מוסר כי לאור נתונים אלה פועל המשרד להגנת הסביבה לקידום היטל הטמנה, המיועד לגלם במחיר גם את העלויות הסביבתיות החיצוניות של הטמנת הפסולת ובכך לשקף את עלות ההטמנה האמיתית למשק הישראלי, דבר שיגדיל את הכדאיות למיחזור פסולת. כמו כן בוחן המשרד להגנת הסביבה כיצד ניתן להגביר מיחזור פלסטיק, נייר וקרטון ובכך לצמצם גם את נפח הפסולת.
עמיחי הדגיש כי סקר הרכב פסולת מוצקה הינו כלי חשוב לקביעת מדיניות הטיפול בפסולת. הבנת הרכב הפסולת, השינויים שחלו עם השנים ומגמת השינוי הצפויה, מאפשרים ללמוד את הצרכים, לזהות הזדמנויות ועשויה לשמש מכשיר תכנוני ויישומי במציאת דרכים להפחתת כמות הפסולת, וקידום שיטות וטכנולוגיות לטיפול בה. סקרי פסולת מבוצעים במדינות רבות בעולם באופן שוטף.