כ-20% - 25% מהתרופות הווטרינריות המיועדות לבעלי חיים והנמצאות בשימוש בישראל, הן תרופות פיראטיות ומזויפות שלא נרשמו כחוק ע"י הרשויות המוסמכות ועלולות לסכן גם חיי בני אדם הנחשפים למוצרי מזון מן החי, המטופל בתרופות אלה. כך טוען קובי לוסטגרטן, יו"ר ענף הווטרינריה בהתאחדות התעשיינים ומנכ"ל אביק מעבדות ביולוגיות טבע בע"מ. מדובר למעשה ביותר מחצי מיליון מנות טיפול מזויפות בהיקף כספי של כ-50 מיליון שקלים.



במכתב ששלח למנהל היחידה לפשיעה פרמצבטית במשרד הבריאות, מיקי אריאלי טוען לוסטגרטן, כי מדובר בתרופות שחלקן מזוייפות לגמרי וחלקן האחר עורבב עם חומרים שונים או נמהל עם חומרים שלא אושרו ע"י משרד הבריאות והשירותים הווטרינריים.



כן מדובר בתרופות שיוצרו בישראל, נגנבו מהחברות המייצרות, הוברחו לשטחי הרשות הפלשתינאית ולבסוף חזרו לישראל לאחר שפג תוקפן או שנשמרו בתנאים בלתי נאותים. מדובר בהעתקת קופסאות והכנסת תרופות מזוייפות וכן מדובר במוצרים המוברחים לישראל שיוצרו בייצור מחתרתי במעבדות ביתיות או במקומות



פיראטיים אחרים. כן מדובר בייצור עצמי של רוקחים ישראלים מבלי שהתרופות עברו אישור של הגורמים המוסמכים לכך, שאינו עומד בתקנות הרוקחים. כמו-כן מתגברת התופעה של גופים אופורטוניסטים המשווקים תרופות (גם רשומות) ללא אישורים מתאימים מטעם הרשויות.



לוסטגרטן הדגיש, כי הנזק הכספי למשק כתוצאה מתופעות כאלה מגיע ל- 150-200 מיליון שקלים לשנה, כאשר הנזק הישיר לענף הווטרינריה נאמד בכ-50 מליון שקלים בשנה.



הוא הסביר, כי התכשירים המזויפים או המוברחים, זולים יותר שכן הם אינם עוברים תהליכי רישום וכן תהליכים של אבטחת איכות כפי שנדרש ומבוצע בתרופות החוקיות. והם מבוססים בעיקרם על חומרי גלם בעלי איכות נמוכה.



לוסטגרטן הסביר, כי כאשר בעלי החיים מקבלים תרופות לא יעילות, מזויפות, לא תקינות או ללא אישור (מרשם) רופא, תוך שימוש לעיתים בחומרים מסרטנים, קיימת סכנה, כי מרכיבים מסוכנים של מוצרים אלו יחלחלו לשרשרת המזון של הציבור בישראל ויסכנו, כאמור, את בריאותו.



בנוסף לתרופות, מדובר גם על תרכיבים, תוספי מזון ותחליפי חלב.



לוסטגרטן הוסיף, כי קיימת אף סכנה שארגוני טרור ישתמשו בתרופות מזוייפות כדי לפגוע בציבור רחב. תופעה מסוג זה עלולה לגרום למעין פיגוע המוני ("מגה פיגוע") ולגרום לנזק של מיליארדי שקלים למדינה.



לוסטגרטן הוסיף, כי שימוש בתכשיר רפואי שלא יוצר, נבדק, ואושר או נשמר בתנאים נאותים עלול לגרום לפגיעה בגידול חיות למאכל – עופות, בקר,חלב וביצים ולפגיעה בענף החקלאי כולו.



זאת ועוד, בתרופות שאינן חוקיות, נעשה בד"כ שימוש ללא ליווי רפואי ולעיתים ניתנות תרופות שלא לצורך, או במינונים שאינם תואמים את הבסיס המקצועי. במקרים של טיפול אנטיביוטי לדוגמא, טוען לוסטגרטן, עלול הדבר להוות מקור ליצירת חיידקים עמידים לא רק בתחום הווטרינרי אלא גם בתחום ההומני. המשמעות הינה, סיכון ישיר לחיי אדם.



יו"ר ענף הווטרינריה בהתאחדות התעשיינים טוען עוד במכתבו, כי לשימוש לא חוקי בתכשירים הווטרינריים מתלוות בעיות נוספות כגון: היעדר התייחסות נאותה להגנת הסביבה, היעדר הוראות להבטחת בטיחות העובד, היעדר מיסוי ובקרה כספית, פגיעה בתדמית הענף, טיפול וטרינרי לא מקצועי ועוד. ממקורות בשירותים הווטרינריים נמסר כי בשלוש השנים האחרונות מתוך חקירות רבות רק מקרה אחד הובא לערכאות משפטיות והעונש שנגזר בגין העבירה היה קל ביותר – קנס על-סך 1000 ₪ בלבד.



לוסטגרטן קורא למגדלים ולחקלאים לרכוש תרופות ותכשירים וטרינרים במקומות המורשים ובעלי האישורים המתאימים בלבד ולהגדיל רכישותיהם מתוצרת כחול-לבן, זאת בשל העובדה כי יצרני התרופות בישראל מפוקחים על ידי משרד הבריאות והחקלאות, והם מייצרים ומאחסנים את התרופות על פי דרישות מחמירות.



כמו-כן, קורא לוסטגרטן למשרד החקלאות (השירותים הווטרינרים) להגביר את שיתוף הפעולה עם משרד הבריאות בנושא ולגייס את יחידת הפיצוח לטיפול בהגברת האכיפה, הפיקוח והענישה.



יצוין, כי תעשיית הווטרינריה בישראל מייצרת תרופות ברמת GMP (תנאי יצור נאותים), ברמה הדומה לתכשירים לבני אדם והיא מהווה מרכיב חשוב בשרשרת המזון. בשנים האחרונות בוצעה התעשייה מעבר לטכנולוגיות מתקדמות בייצור תרכיבים והיא מקיימת קשרי גומלין עם מוסדות מחקר ואקדמיה בארץ ובחו"ל.



התודעה הציבורית באשר לחשיבות הפיקוח על שוק התרופות הווטריניריות נמוכה ביחס לתודעה בנושא תרופות הומניות, זאת למרות הסכנה הרבה שקיימת לבני אדם מחשיפה למוצרי מזון מן החי שבשלבי הגידול שלהם נעשה שימוש בתרופות מזויפות לבעלי חיים. משום שהאדם הסביר אינו מקשר בתודעתו בין התרופה שניתנת לבעל החיים לבין השניצל הנמצא בצלחתו.



בהתייחסו לנתוני ענף הווטרינריה ציין לוסטגרטן, כי בשנת 2006 גדלו מכירות התרופות הווטרינריות בכ-10% לעומת 2005 והם הסתכמו בכ-330 מליוני שקלים, מתוכם כ-168 מליון שקל יצוא. (מדובר בגידול של כ-15% לעומת 2005. בתוך כך, עמדו המכירות לשוק הפלשתינאי בשנת 2006 על כ-20 מיליוני שקלים, בדומה ל-2005.



לשנת 2007 צופה לוסטגרטן, גידול של 8% - 7% במכירות הענף לכ-350 מיליון שקלים, כן צפוי השנה גידול של 10% ביצוא לכ-190 מיליון שקל וגידול של כ-5% במכירות התרופות הווטרינריות לשוק הפלשתינאי לכ-21 מיליון שקל.