כשליש מאיתנו סובלים מאלרגיות, כך טוען מחקר שנערך לאחרונה ע"י ד"ר ג'ונתן ברוסטוף. בית הנבחרים הבריטי העלה לסדר יומו השבוע את נושא האלרגיות. הנושא הועלה מכיוון שהם טוענים שבריטניה הפכה ל"מושא ללעג של כל אירופה" על כך שהם לא התייחסו עד עכשיו לכל הטיפולים המוצעים לסובלים מאלרגיות שונות, כך דיווח העיתון הבריטי טלגרף.
מן הדיווח נמסר כי לקדחת השחת ישנן "השפעות הרסניות" על הצלחה במבחנים של צעירים, דבר המשפיע על כל עתידם.
הועלתה הצעה להמליץ לנשים בהריון להימנע מסוגי אגוזים משום שהם עלולים להחמיר את התגובות לאלרגיות לבוטנים, כמו כן הועלתה בקשה לכך שהמרכזים הרפואיים העוסקים באלרגיות ישפרו את רמת הידע והטיפול בהם לרמת האירופית.
אבל אחד מן הנתונים הסטאטיסטיים המעניינים ביותר העולים מתוך המחקר הוא, שאחד מכל שלושה אנשים סובל מאלרגיה. נתון זה מעלה הפתעה בקרב רבים מן השומעים אותו. במשך 20 השנים האחרונות הנתון הזה הכפיל את עצמו, ולכן רבים האנשים שלא מאמינים להיקף התופעה.
האם המין האנושי הפך לפתע לרגיש יותר למגוון רחב של אלרגניים? או האם "להיות אלרגי" הפך לתופעה אופנתית?
כבר בשנת 982 לספירה ישנם כתבים ערביים המספרים על מורה ערבי שחש חום בכל גופו בחודשי הקיץ החמים. ב-1818, ד"ר בוסטוק תיאר את האלרגיה שלו בחודשי הקיץ, ובשנת 1874 המחקרים של ד"ר צ'ארלס בלייקלי הראו אלרגיה לחשיפה לחומרים שונים באוויר.
היכן שיש אנשים ישנן גם אלרגיות. אבל ישנה אמת באמירה שחלה עליה משמעותית בהיקף התופעה של האנשים האלרגיים. למרות שמשערים כי לרוב האלרגיות קשורות לתופעות סביבתיות, ישנם גורמים נוספים המשפיעים על האלרגיות כמו הידע. החוקרים מתארים את המצב כך: כאשר רואים חיה גדולה אפורה עם אף ארוך ולא יודעים מהי- ניתן לשייך אותה למספר משפחות של בעלי חיים, אך לאחר שיודעים שזהו פיל מיד מגלים עוד הרבה כמוהו. כך גם באלרגיות, עד עכשיו כולם היו מצוננים בעונות המעבר, אבל ברגע שיודעים על האלרגיות ואנשים תמיד מנוזלים בחודשים מסויימים- זה הופך מיד לאלרגיה (קדחת השחת) ולא סתם צינון.
גורמים סביבתיים גם הם תופסים חלק נכבד בסיבות לאלרגיות. השיפור בהיגיינה שיפרה רבות את איכות החיים שלנו, אבל המערכת החיסונית שלנו גם נפגעה מכך שאנחנו "נקיים מדי", ובכך מאפשרים לאלרגיות השונות להתפתח.
מחקר שנערך על שלוש קבוצות של ילדים שגדלו במקומות שונים (עיר, כפר, ופסגות הרי האלפים) אחוזי חולי האלרגיות היו שונים, למרגלות ההרים היו הכי פחות.
מחקר אחר נערך על האלרגיה לבוטנים. בשנים האחרונות הומלץ לנשים הבריטיות שלא לאכול אגוזים בזמן ההריון וכן להרחיק את ילדיהם מהאגוזים השונים עד גיל שנתיים. בהשוואה שנעשתה בין ילדים בריטיים לבין ילדים ישראליים, גילה המחקר כי הילדים הישראלים רגישים פחות לבוטנים משום שהגוף שלהם הורגל מגיל צעיר לאגוזים- ולכן הפך ל"סובלני" יותר כלפי החומרים הגורמים לאלרגיות. כעת ישנה בקשה מן השלטונות הבריטיים להוריד את האזהרה הזו מתוכניות גידול הילדים.
טעות בחשיבה כיום היא כי כל תגובה למאכלים נחשבת לאלרגיה. האלרגיה מוגדרת כ"תגובה מיידית לכמות קטנה של אלרגניים", לדוגמא: כאשר אדם סובל מהתנפחות מיידית של השפתיים או אפילו תגובה חמורה בהרבה לעקבות של בוטנים במאכלים שונים. ישנה גם תופעה של רגישות ודחיית מאכלים שונים על ידי הגוף, זוהי תופעה שונה מכיוון שבה מדובר על כמות גדולה של אוכל.
לאלרגיות יש בדיקות מיוחדות, לרגישות אין בדיקות כאילו. אלרגיות אמיתיות גורמות לתגובות חריפות, רגישויות שונות גורמות לתגובות כרוניות לטווח הארוך.
אנשים המתלוננים על רגישות כלשהי למזון, נוטים לקבל תגובות לועגות מן הסביבה שכן קשה מאוד להוכיח את הדבר, כי אין תגובות מיידיות ופיזיות.
כאשר רופא שולח אנשים המדווחים על עייפות, נפיחות וסימפטומים שונים, שנחשבים לתוצאות של לחץ, לבדיקות לאלרגיות או רגישויות למזון, הם בדרך כלל מתפלאים. אבל אחרי שהם חוזרים עם תוצאות של מה שאסור להם לאכול, ולאחר כמה זמן הם מדווחים על תחושת רעננות שלא הרגישו מזה הרבה זמן- ישנה פליאה רבה בקשר לכל הנושא.
מן הדיווח נמסר כי לקדחת השחת ישנן "השפעות הרסניות" על הצלחה במבחנים של צעירים, דבר המשפיע על כל עתידם.
הועלתה הצעה להמליץ לנשים בהריון להימנע מסוגי אגוזים משום שהם עלולים להחמיר את התגובות לאלרגיות לבוטנים, כמו כן הועלתה בקשה לכך שהמרכזים הרפואיים העוסקים באלרגיות ישפרו את רמת הידע והטיפול בהם לרמת האירופית.
אבל אחד מן הנתונים הסטאטיסטיים המעניינים ביותר העולים מתוך המחקר הוא, שאחד מכל שלושה אנשים סובל מאלרגיה. נתון זה מעלה הפתעה בקרב רבים מן השומעים אותו. במשך 20 השנים האחרונות הנתון הזה הכפיל את עצמו, ולכן רבים האנשים שלא מאמינים להיקף התופעה.
האם המין האנושי הפך לפתע לרגיש יותר למגוון רחב של אלרגניים? או האם "להיות אלרגי" הפך לתופעה אופנתית?
כבר בשנת 982 לספירה ישנם כתבים ערביים המספרים על מורה ערבי שחש חום בכל גופו בחודשי הקיץ החמים. ב-1818, ד"ר בוסטוק תיאר את האלרגיה שלו בחודשי הקיץ, ובשנת 1874 המחקרים של ד"ר צ'ארלס בלייקלי הראו אלרגיה לחשיפה לחומרים שונים באוויר.
היכן שיש אנשים ישנן גם אלרגיות. אבל ישנה אמת באמירה שחלה עליה משמעותית בהיקף התופעה של האנשים האלרגיים. למרות שמשערים כי לרוב האלרגיות קשורות לתופעות סביבתיות, ישנם גורמים נוספים המשפיעים על האלרגיות כמו הידע. החוקרים מתארים את המצב כך: כאשר רואים חיה גדולה אפורה עם אף ארוך ולא יודעים מהי- ניתן לשייך אותה למספר משפחות של בעלי חיים, אך לאחר שיודעים שזהו פיל מיד מגלים עוד הרבה כמוהו. כך גם באלרגיות, עד עכשיו כולם היו מצוננים בעונות המעבר, אבל ברגע שיודעים על האלרגיות ואנשים תמיד מנוזלים בחודשים מסויימים- זה הופך מיד לאלרגיה (קדחת השחת) ולא סתם צינון.
גורמים סביבתיים גם הם תופסים חלק נכבד בסיבות לאלרגיות. השיפור בהיגיינה שיפרה רבות את איכות החיים שלנו, אבל המערכת החיסונית שלנו גם נפגעה מכך שאנחנו "נקיים מדי", ובכך מאפשרים לאלרגיות השונות להתפתח.
מחקר שנערך על שלוש קבוצות של ילדים שגדלו במקומות שונים (עיר, כפר, ופסגות הרי האלפים) אחוזי חולי האלרגיות היו שונים, למרגלות ההרים היו הכי פחות.
מחקר אחר נערך על האלרגיה לבוטנים. בשנים האחרונות הומלץ לנשים הבריטיות שלא לאכול אגוזים בזמן ההריון וכן להרחיק את ילדיהם מהאגוזים השונים עד גיל שנתיים. בהשוואה שנעשתה בין ילדים בריטיים לבין ילדים ישראליים, גילה המחקר כי הילדים הישראלים רגישים פחות לבוטנים משום שהגוף שלהם הורגל מגיל צעיר לאגוזים- ולכן הפך ל"סובלני" יותר כלפי החומרים הגורמים לאלרגיות. כעת ישנה בקשה מן השלטונות הבריטיים להוריד את האזהרה הזו מתוכניות גידול הילדים.
טעות בחשיבה כיום היא כי כל תגובה למאכלים נחשבת לאלרגיה. האלרגיה מוגדרת כ"תגובה מיידית לכמות קטנה של אלרגניים", לדוגמא: כאשר אדם סובל מהתנפחות מיידית של השפתיים או אפילו תגובה חמורה בהרבה לעקבות של בוטנים במאכלים שונים. ישנה גם תופעה של רגישות ודחיית מאכלים שונים על ידי הגוף, זוהי תופעה שונה מכיוון שבה מדובר על כמות גדולה של אוכל.
לאלרגיות יש בדיקות מיוחדות, לרגישות אין בדיקות כאילו. אלרגיות אמיתיות גורמות לתגובות חריפות, רגישויות שונות גורמות לתגובות כרוניות לטווח הארוך.
אנשים המתלוננים על רגישות כלשהי למזון, נוטים לקבל תגובות לועגות מן הסביבה שכן קשה מאוד להוכיח את הדבר, כי אין תגובות מיידיות ופיזיות.
כאשר רופא שולח אנשים המדווחים על עייפות, נפיחות וסימפטומים שונים, שנחשבים לתוצאות של לחץ, לבדיקות לאלרגיות או רגישויות למזון, הם בדרך כלל מתפלאים. אבל אחרי שהם חוזרים עם תוצאות של מה שאסור להם לאכול, ולאחר כמה זמן הם מדווחים על תחושת רעננות שלא הרגישו מזה הרבה זמן- ישנה פליאה רבה בקשר לכל הנושא.