מאז הגירוש לפני כל הופעה מבקשים ממני לחתום על התחייבות שלא אדבר פוליטיקה", מספר הזמר והמלחין אריאל זילבר, מי שהיה לאחד מסמלי המאבק המוזיקאלי בעקירה לפני למעלה משנתיים. בתגובה מקווה זילבר לפתוח מועדון בו יוכלו להופיע "כל מי שסותמים לו את הפה".
זילבר מצידו מספר שהוא עצמו אמנם אינו חותם על מסמך ההתחייבות, אבל אמרגנו הוא שחותם במקומו. לדבריו באחת הפעמים בהם שר את שירי המאבק בעקירה אף פנו אליו כמה מהבאים למקום ו"דרשו ממני לחזור לשירים הישנים ואם לא הם יעזבו את המקום".
עם זאת, הוא מבקש להרגיע ומספר שהוא מבין את הדרישה של בעלי האולמות והמועדונים שדואגים לפרנסתם ומבקשים שיתמקד בשיריו הישנים על פני שירי המחאה שלו. "בסך הכול אנשים רוצים לבלות, לפגוש חברים. לא רוצים לשמוע את סיפורי הגירוש. אפשר להבין אותם". עם זאת הוא מבהיר כי לא מדובר בהופעות שהוזמנו אלא בהופעות "אזרחיות", כלשונו. עם זאת הוא מוסיף ומספר כי לעיתים, גם אחרי שסוכם עם בעלי המקום שלא יעסוק בפוליטיקה, מבקש הקהל שישיר את שירי ה'יהודי לא מגרש יהודי'. "כשהם מבקשים אני שר".
לשאלתנו מה התנאים שלהם הוא נדרש כעת, לאחר דבריו על אפשרות שחרורו של יגאל עמיר, הוא צוחק: "עכשיו? עכשיו בכלל אף אחד לא מזמין אותי. אין הופעות".
אם שאלתם על הימין המחבק, למה הוא לא משלים את הפער ולא מזמין את זילבר להופעות, התשובה של זילבר פשוטה. הוא קובע בעצב ש"הימין המחבק זה פיקציה. לא קיים דבר כזה. זה כמו איחוד הימין. אין דבר כזה".
כאמור, לנוכח כל זאת מתכנן זילבר הקמת מועדון מקביל לאולם 'צוותא' התל אביבי ובו יוכלו להופיע "כל בעלי האמירה שלא נותנים להשמיע את דבריהם במקום אחר". לשאלתנו מה יגיב אם יבקש אמן איש שמאל קיצוני להופיע עם שיריו הוא אומר: "בשבילם יש את צוותא ובשביל הערבים יש את פסטיבל עכו". בשלב זה מצויה תכניתו של זילבר בשלבי תכנון ראשוניים בלבד, והעיקר חסר, והוא כרגיל – מימון. "אני מחפש משקיע שותף שאיתו נוכל להרים את הפרויקט. בינתיים יש מקום בראשון לציון שם יתכן שנוכל להקים את המועדון הזה".
עם זאת הוא מוסיף ומציין כי המקום המתוכנן יהפוך במה גם לאמניות נשים שומרות מסורת ומצוות המבקשות להופיע בפני נשים בלבד.
בינתיים זילבר גם אוסף הצעות לשם למקום החדש. השמות המובילים הם 'צוותא לאומי' ו'דמו-קרטיה'. חוץ מהעיסוק בפרויקט הזה יושב זילבר בבית כותב שירים ומתכנן הופעות עד שיצלצל הטלפון עם ההזמנות המיוחלות לעלות לבמה ולהשמיע את החומרים החדשים והישנים.
זילבר מצידו מספר שהוא עצמו אמנם אינו חותם על מסמך ההתחייבות, אבל אמרגנו הוא שחותם במקומו. לדבריו באחת הפעמים בהם שר את שירי המאבק בעקירה אף פנו אליו כמה מהבאים למקום ו"דרשו ממני לחזור לשירים הישנים ואם לא הם יעזבו את המקום".
עם זאת, הוא מבקש להרגיע ומספר שהוא מבין את הדרישה של בעלי האולמות והמועדונים שדואגים לפרנסתם ומבקשים שיתמקד בשיריו הישנים על פני שירי המחאה שלו. "בסך הכול אנשים רוצים לבלות, לפגוש חברים. לא רוצים לשמוע את סיפורי הגירוש. אפשר להבין אותם". עם זאת הוא מבהיר כי לא מדובר בהופעות שהוזמנו אלא בהופעות "אזרחיות", כלשונו. עם זאת הוא מוסיף ומספר כי לעיתים, גם אחרי שסוכם עם בעלי המקום שלא יעסוק בפוליטיקה, מבקש הקהל שישיר את שירי ה'יהודי לא מגרש יהודי'. "כשהם מבקשים אני שר".
לשאלתנו מה התנאים שלהם הוא נדרש כעת, לאחר דבריו על אפשרות שחרורו של יגאל עמיר, הוא צוחק: "עכשיו? עכשיו בכלל אף אחד לא מזמין אותי. אין הופעות".
אם שאלתם על הימין המחבק, למה הוא לא משלים את הפער ולא מזמין את זילבר להופעות, התשובה של זילבר פשוטה. הוא קובע בעצב ש"הימין המחבק זה פיקציה. לא קיים דבר כזה. זה כמו איחוד הימין. אין דבר כזה".
כאמור, לנוכח כל זאת מתכנן זילבר הקמת מועדון מקביל לאולם 'צוותא' התל אביבי ובו יוכלו להופיע "כל בעלי האמירה שלא נותנים להשמיע את דבריהם במקום אחר". לשאלתנו מה יגיב אם יבקש אמן איש שמאל קיצוני להופיע עם שיריו הוא אומר: "בשבילם יש את צוותא ובשביל הערבים יש את פסטיבל עכו". בשלב זה מצויה תכניתו של זילבר בשלבי תכנון ראשוניים בלבד, והעיקר חסר, והוא כרגיל – מימון. "אני מחפש משקיע שותף שאיתו נוכל להרים את הפרויקט. בינתיים יש מקום בראשון לציון שם יתכן שנוכל להקים את המועדון הזה".
עם זאת הוא מוסיף ומציין כי המקום המתוכנן יהפוך במה גם לאמניות נשים שומרות מסורת ומצוות המבקשות להופיע בפני נשים בלבד.
בינתיים זילבר גם אוסף הצעות לשם למקום החדש. השמות המובילים הם 'צוותא לאומי' ו'דמו-קרטיה'. חוץ מהעיסוק בפרויקט הזה יושב זילבר בבית כותב שירים ומתכנן הופעות עד שיצלצל הטלפון עם ההזמנות המיוחלות לעלות לבמה ולהשמיע את החומרים החדשים והישנים.