בישיבתה היום החליטה הממשלה לאשר את מתן ההכרה לפטריארך היווני אורתודוקסי, תיאופילוס השלישי. זאת בהתאם להמלצת ועדת השרים שהתקבלה לפני כחודש וחצי.
את ההחלטה קיבלה הממשלה לאחר למעלה משנתיים מאז הודח הפטריארך הקודם, אירינאוס הראשון. במהלך תקופה זו הקימה הממשלה ועדות בדיקה באשר להשלכות הדתיות, המדיניות והביטחוניות של המינוי.
נזכיר, כי סירובה במרוצת התקופה של הממשלה להכיר במינוי שהתקבל על ידי ראשי הקהילות האורתודוקסיות בעולם הנוצרי, הוביל לדיון בבג"ץ בו נטען כי המדינה מעכבת את המינוי ללא כל עילה עניינית, ומאחורי העיכוב עומדים אינטרסים נדל"ניים של מקורבי ראש הממשלה.
בתגובה לטענות ביקשה המדינה הארכות חוזרות ונשנות כדי לגבש את עמדתה, ובמהלך תקופה זו טענה כי אין לדברים שחר, וכי טרם ההכרה במינוי עליה לבחון מספר לא מבוטל של אספקטים הנוגעים למינוי.
נזכיר כי מינויו של הפטריארך היווני אורתודוקסי מותנה בהכרה הניתנת מישראל, ירדן והרשות הפלסטינית. ללא ההסכמה המשולשת נותר הפטריארך כחסר כוח לביצוע מהלכים רשמיים בכנסייה. עוד נזכיר כי מדובר באחת הכנסיות העשירות בישראל, אם לא העשירה שבהם, כנסייה המחזיקה בידיה קרקעות במספר מוקדים מרכזיים במדינה, בהם מערב ירושלים ומזרחה, אדמות במרכז הארץ, באזור בית שמש, וסביב הכינרת.
אנשי הפטריארך טענו כי מופעל על הפטריארך לחץ בלתי ענייני של גורמים מקורבים לראש הממשלה לאשר עסקאות נדל"ן שנחתמו בעבר באזור בית שמש, ובהן מעורב גם מקורבו של ראש הממשלה, עורך הדין אורי מסר. כאמור, מנגד טענו אנשי לשכת ראש הממשלה כי אין לדברים שחר ובסיס.
העיכוב עורר, כזכור, זעם לא מועט בקרב ראשי מדינות ובכירי העולם הנוצרי על התערבותה של ממשלת ישראל במינוי דתי פנימי. נזכיר כי העיכוב הותיר מבחינה רשמית כפטריארך מכהן את הפטריארך המודח, אירינאוס הראשון, המקורב מאוד להנהגת הרשות הפלסטינית, מי שבעבר הביע ביטויי ידידות עזה כלפי יושב ראש הרשות הפלסטינית יאסר עראפת.
ועדות השרים שבחנו את סוגיית מינוי הפטריארך שינו במרוצת השנים את העומד בראשן. ראשון העומדים בראשות הועדה היה השר צחי הנגבי, ואחריו השר רוני בר און. האחרון שעמד בראש הועדה היה השר רפי איתן שכאמור המליץ על מתן ההכרה לתיאופילוס.
לקראת ישיבת הממשלה היום עורר השר לענייני דתות יצחק כהן (ש"ס), התנגדות למתן ההכרה. זאת כיוון שלדבריו תיאופילוס התחייב שלא לאשר עסקת נדל"ן עם גורמים יהודיים. את התנגדותו הציג השר כהן מבלי שנכח בכל הישיבה אליה זומן הפטריארך תיאופילוס עצמו כדי להשיב על שאלות ועדת השרים.
אנשי הפטריארך הבהירו מאוחר יותר כי מדובר בהתחייבות שהעניקו כלל המועמדים לתפקיד, וזאת בהתייחס לעסקה בה נמכרו לכאורה שני מלונות בכניסה לעיר העתיקה בירושלים לגורמים יהודיים. לדבריהם מדובר בהתחייבות שמקורה בעובדה שהפטריארך הקודם טוען כי העסקה בוצעה בדרכי רמייה על ידי איש הכספים של הכנסייה. אנשי הפטריארך הנוכחי קבעו כי אין בכוונת תיאופילוס לאשר עסקה שקודמו טוען כי כלל לא בוצעה.
יושב ראש וועדת השרים, השר רפי איתן, קיים פגישה עם תיאופילוס ובה נמסרה לו עמדתו זו של הארכיבישוף לגבי ההתחייבויות המיוחסות לו.
בשיחתו זו עם השר איתן הבהיר הפטריארך כי הוא "נוהג על-פי עקרון השוויון ללא הבדלי גזע, דת או לאום", וכי כל מעשיו מבוססים על החלטות הסינוד (פורום בכירי הכנסייה), ללא כל התחייבות לצד שלישי וללא הפלייה כלשהי.
לאור כל אלה החליטה כאמור הממשלה לאשר היום את מתן כתב ההכרה לפטריארך, תוך שהיא רושמת לפניה כי זו ניתנת "מתוך הבנה שהפטריארך תיאופולוס ג'אנופוליס יפעל בהתאם להתחייבויותיו לפעול על פי עקרון השוויון ללא הבדלי גזע, דת או לאום וכי כל מעשיו יהיו מבוססים על החלטות הסינוד ללא כל התחייבות לירדן ולפלסטינאים (אם ניתנה התחייבות כזו) וללא הפליה כלשהי".
את ההחלטה קיבלה הממשלה לאחר למעלה משנתיים מאז הודח הפטריארך הקודם, אירינאוס הראשון. במהלך תקופה זו הקימה הממשלה ועדות בדיקה באשר להשלכות הדתיות, המדיניות והביטחוניות של המינוי.
נזכיר, כי סירובה במרוצת התקופה של הממשלה להכיר במינוי שהתקבל על ידי ראשי הקהילות האורתודוקסיות בעולם הנוצרי, הוביל לדיון בבג"ץ בו נטען כי המדינה מעכבת את המינוי ללא כל עילה עניינית, ומאחורי העיכוב עומדים אינטרסים נדל"ניים של מקורבי ראש הממשלה.
בתגובה לטענות ביקשה המדינה הארכות חוזרות ונשנות כדי לגבש את עמדתה, ובמהלך תקופה זו טענה כי אין לדברים שחר, וכי טרם ההכרה במינוי עליה לבחון מספר לא מבוטל של אספקטים הנוגעים למינוי.
נזכיר כי מינויו של הפטריארך היווני אורתודוקסי מותנה בהכרה הניתנת מישראל, ירדן והרשות הפלסטינית. ללא ההסכמה המשולשת נותר הפטריארך כחסר כוח לביצוע מהלכים רשמיים בכנסייה. עוד נזכיר כי מדובר באחת הכנסיות העשירות בישראל, אם לא העשירה שבהם, כנסייה המחזיקה בידיה קרקעות במספר מוקדים מרכזיים במדינה, בהם מערב ירושלים ומזרחה, אדמות במרכז הארץ, באזור בית שמש, וסביב הכינרת.
אנשי הפטריארך טענו כי מופעל על הפטריארך לחץ בלתי ענייני של גורמים מקורבים לראש הממשלה לאשר עסקאות נדל"ן שנחתמו בעבר באזור בית שמש, ובהן מעורב גם מקורבו של ראש הממשלה, עורך הדין אורי מסר. כאמור, מנגד טענו אנשי לשכת ראש הממשלה כי אין לדברים שחר ובסיס.
העיכוב עורר, כזכור, זעם לא מועט בקרב ראשי מדינות ובכירי העולם הנוצרי על התערבותה של ממשלת ישראל במינוי דתי פנימי. נזכיר כי העיכוב הותיר מבחינה רשמית כפטריארך מכהן את הפטריארך המודח, אירינאוס הראשון, המקורב מאוד להנהגת הרשות הפלסטינית, מי שבעבר הביע ביטויי ידידות עזה כלפי יושב ראש הרשות הפלסטינית יאסר עראפת.
ועדות השרים שבחנו את סוגיית מינוי הפטריארך שינו במרוצת השנים את העומד בראשן. ראשון העומדים בראשות הועדה היה השר צחי הנגבי, ואחריו השר רוני בר און. האחרון שעמד בראש הועדה היה השר רפי איתן שכאמור המליץ על מתן ההכרה לתיאופילוס.
לקראת ישיבת הממשלה היום עורר השר לענייני דתות יצחק כהן (ש"ס), התנגדות למתן ההכרה. זאת כיוון שלדבריו תיאופילוס התחייב שלא לאשר עסקת נדל"ן עם גורמים יהודיים. את התנגדותו הציג השר כהן מבלי שנכח בכל הישיבה אליה זומן הפטריארך תיאופילוס עצמו כדי להשיב על שאלות ועדת השרים.
אנשי הפטריארך הבהירו מאוחר יותר כי מדובר בהתחייבות שהעניקו כלל המועמדים לתפקיד, וזאת בהתייחס לעסקה בה נמכרו לכאורה שני מלונות בכניסה לעיר העתיקה בירושלים לגורמים יהודיים. לדבריהם מדובר בהתחייבות שמקורה בעובדה שהפטריארך הקודם טוען כי העסקה בוצעה בדרכי רמייה על ידי איש הכספים של הכנסייה. אנשי הפטריארך הנוכחי קבעו כי אין בכוונת תיאופילוס לאשר עסקה שקודמו טוען כי כלל לא בוצעה.
יושב ראש וועדת השרים, השר רפי איתן, קיים פגישה עם תיאופילוס ובה נמסרה לו עמדתו זו של הארכיבישוף לגבי ההתחייבויות המיוחסות לו.
בשיחתו זו עם השר איתן הבהיר הפטריארך כי הוא "נוהג על-פי עקרון השוויון ללא הבדלי גזע, דת או לאום", וכי כל מעשיו מבוססים על החלטות הסינוד (פורום בכירי הכנסייה), ללא כל התחייבות לצד שלישי וללא הפלייה כלשהי.
לאור כל אלה החליטה כאמור הממשלה לאשר היום את מתן כתב ההכרה לפטריארך, תוך שהיא רושמת לפניה כי זו ניתנת "מתוך הבנה שהפטריארך תיאופולוס ג'אנופוליס יפעל בהתאם להתחייבויותיו לפעול על פי עקרון השוויון ללא הבדלי גזע, דת או לאום וכי כל מעשיו יהיו מבוססים על החלטות הסינוד ללא כל התחייבות לירדן ולפלסטינאים (אם ניתנה התחייבות כזו) וללא הפליה כלשהי".