יו"ר מר"ץ, חבר הכנסת יוסי ביילין, הודיע לפני ימים אחדים במסיבת עיתונאים שכינס כי אין בכוונתו להתמודד עוד על כהונת יו"ר המפלגה, ואף הבהיר כי הוא מעביר את תמיכתו לחבר הכנסת חיים אורון (ג'ומס). כעת מתברר כי הרמזים ששלח עוד במסיבת העיתונאים, ולפיהם אין בכוונתו לעזוב את הפעילות הפרלמנטארית ואין בכוונתו לעזוב את העשייה הציבורית, כבר כעת קורמים עור וגידים.



חבר הכנסת ביילין אמנם לא יתמודד על ראשות מר"ץ אך במהלך התקופה הקרובה יעמול על הקמת גוף פרלמנטארי שיכלול מספר מפלגות וגופי שמאל, ואולי אף מפלגות ערביות, כשבמרכזו של אותו גוף תעמוד מר"צ.



ביילין פועל להקמת ה'פדרציה השמאלית' הזו במהירות בשל יעדיה הבהולים של אותה פדרציה. מבחינתו של ביילין היעד המרכזי של איחוד מפלגות השמאל יהיה להוכיח כיצד ניתן לעשות שלום בתוך שנה.



לדברי ביילין התאריך הקרוב כל כך להתוויית עקרונות השלום המיוחל נקבע בשל תום כהונתם של הנשיא האמריקאי ג'ורג' בוש ויו"ר הרש"פ אבו מאזן.



כיוון שכך מתכוון ביילין לכנס כבר בתקופה הקרובה קבוצת פעילים מרכזיים בשמאל הישראלי וברש"פ, ויחד לגבש את מתווה הדיונים לקראת הסכם מדיני בין הרש"פ לישראל. בין השאלות שבהן תדון הקבוצה תהיה השאלה אם ראוי להגיע להסכמה באשר לשאלות הליבה או שמא עדיף להתמודד עם השאלות ה"קלות" יותר.



אם שאלתם את עצמכם בשם מי פועל ביילין, ומה בדיוק תפקידו הרשמי שמאפשר לו לגבש הסכם מדיני מאחורי גבה של ממשלת ישראל, התשובה ברורה וטמונה בעברו הפוליטי של ד"ר ביילין. זו הרי דרכו עוד מימי אוסלו, שגם אותו הגה יזם וביצע ממעמקי תפקידו כסגן שר החוץ. כך היה גם בהבנות ז'נבה שאותן קידם תוך שהוא מפעיל גורמים בעולם כולו למרות שלא כיהן אז בתפקיד רשמי. ביילין, בדרכו, מתווה עקרונות ודרך, שלוחיו מקדמים את תכניותיו בציבוריות הישראלית, בתקשורת ובמסדרונות ההנהגה, ולאחר שהעקרונות הללו טופטפו היטב הם הופכים בצורה כזו או אחרת לדרכי פעולותיה של ממשלת ישראל.