במאמר הצפוי להתפרסם לקראת השבת הקרובה בעלון 'ארץ ישראל שלנו' תוקף פרופ' הלל וייס בחריפות את מערכת המשפט וקורא לחברי הכנסת הדתיים להגיש הצעת חוק לפיזור מערכת המשפט בישראל, בשל מה שהוא מגדיר החורבן הרוחני והמשפטי אותו היא ממיטה על העם היהודי.
בדבריו מאשים פרופ' וייס את חברי הכנסת של סיעת ש"ס שבעוד הם עוסקים בהרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים בנושאים האזרחיים הם עוצמים עיניים "מן החורבן הנורא ומהמחיקה הרוחנית והמשפטית של העם היהודי, המכשירה גם את המחיקה הפיזית". לדברי וייס מדובר ב"תמיכה בסילוק שם השם מעל עם ישראל".
העילה הנוכחית, כך נראה, לדבריו של וייס היא עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בסוגיית הזוגות החד מיניים וסוגיות נוספות שהועלו על סדר יומה של החברה בישראל באחרונה. "השלמה עם עמדת היועץ המשפטי בעניין המעמד האישי של זוגות, השלמה עם הקמת בתי דין אנטי הלכתיים בנושא הגיור, השלמה עם התעללות באסירים ובעצירים היהודים בניגוד לחנופה וההתרפסות כלפי האסירים הפוליטיים הערבים. השלמה עם ההתעללות בקטינות ובבגירות המסרבות להישפט במערכת המשפט האנטי – יהודית, המתנכלת. כל אלה דוגמאות להשתתפות של ש"ס מרצון בהונאה עצמית, ובאחיזת עיני הציבור".
"מערכת המשפט כולה, אחראית יותר מכל גורם למצבו של העם היהודי כיום. פרי תהליך באושים רב-דורי. ששה מליון יהודים עומדים בפני השמדה ר"ל, מפני שחיסול כוח ההרתעה של היהודים כיהודים וכעם ה', הוא פרי מאות בג"צים במשך עשרות שנים. פסקים אשר שללו בפועל את זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי, את זכויותיו הבלעדיות על ארצו, כפרו מעיקרם בארץ ישראל כמושג ליגיטימי ושללו את זכויות האדם של בניו, ערך שהבג"ץ מתיימר לייצגו כמו ההתיימרות הדמוקרטית", מאשים פרופ' וייס הקובע כי "יום יום מתנכרת מערכת המשפט לחוקיה שלה, כאשר החלטות שרירותיות מופעלות נגד מתנגדי הבג"ץ, אך לא נגד מחבלים רוצחים. העם היהודי נותר בפועל חסר מגן, ללא צבא שיכול להלחם את מלחמותיו ולספק את הגנתו. העיר שדרות זו הדוגמה הרועמת כסמל לכל אשר צפוי בבאות. העם נותר ללא ייצוג, ללא כתובת, ללא הכרה, ללא צבא אשר אין לו זכות הירייה הראשונה, וכיום הרי זו זכות ההפצצה הגרעינית הראשונה. לצה"ל כצבאו של העם היהודי אין לגיטימציה להגנה עצמית, אך גם לא כצבאה של מדינת ישראל. הוא נידון להגיב רק לאחר שהמדינה שהתיימרה לייצגו תושמד ח"ו על ידי אויביה ויחד עמה רוב יהודיה".
לדבריו "המדינה בפועל היא מדינת כל אזרחיה, שרידי היהודים בשלטון נאלצים להתחנן בפני מצרים כי עליה להכיר במדינת ישראל כמדינת היהודים, אך מצרים מסרבת. כאשר הצורר האיראני מחרף ומגדף את מדינת ישראל מדינות האו"מ מסתפקות בספק רמזי גינוי. כאשר ההתקדמות הגרעינית האיראנית תתקל רק בסנקציות רפות ומאוחרות, ובגלגול עיניים מתחסד לנוכח ההשמדה הצפויה, איש לא יפצה פיו. רק אחר כך יגירו דמעות תנין. המשמעות בפועל היא כי כל הסכמי קמפ דיויד שנחתמו כנראה עם מדינת ישראל כמדינת היהודים, פקעו. אנו ניצבים בפני נתק היסטורי, שבר "סורי - איראני – מצרי – סעודי", לו שותפה בת – חם, קונדליסה רייס. שבר החזק יותר מכל רעידת אדמה".
כאמור, וייס קובע כי "חברי הכנסת החרדים, הדתיים והלאומיים חייבים להתעשת ולהציב על שולחן הכנסת הצעת חוק לפיזור מערכת המשפט, תוך העמדת הצעת חוקה משלהם". לדבריו מדובר ב"תנאי קיומי להישרדותו של העם היהודי".
את מאמרו חותם וייס בתקווה "כי ככל שקרב חג הפורים ייפול הפור. פור בגימטריה = אולמרט = 286". עם זאת הוסיף כי "אין די בנפילת הפור שיביא אך פירורים ופירודים. כל עוד לא קמה מלכות בית דוד בפועל. על העם היהודי להגדיר עצמו ייעודו ומטרותיו מתוך קריאתו הנצחית של הגואל הראשון. מי לה' אלי ולבקש את פני הגואל האחרון".
בדבריו מאשים פרופ' וייס את חברי הכנסת של סיעת ש"ס שבעוד הם עוסקים בהרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים בנושאים האזרחיים הם עוצמים עיניים "מן החורבן הנורא ומהמחיקה הרוחנית והמשפטית של העם היהודי, המכשירה גם את המחיקה הפיזית". לדברי וייס מדובר ב"תמיכה בסילוק שם השם מעל עם ישראל".
העילה הנוכחית, כך נראה, לדבריו של וייס היא עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בסוגיית הזוגות החד מיניים וסוגיות נוספות שהועלו על סדר יומה של החברה בישראל באחרונה. "השלמה עם עמדת היועץ המשפטי בעניין המעמד האישי של זוגות, השלמה עם הקמת בתי דין אנטי הלכתיים בנושא הגיור, השלמה עם התעללות באסירים ובעצירים היהודים בניגוד לחנופה וההתרפסות כלפי האסירים הפוליטיים הערבים. השלמה עם ההתעללות בקטינות ובבגירות המסרבות להישפט במערכת המשפט האנטי – יהודית, המתנכלת. כל אלה דוגמאות להשתתפות של ש"ס מרצון בהונאה עצמית, ובאחיזת עיני הציבור".
"מערכת המשפט כולה, אחראית יותר מכל גורם למצבו של העם היהודי כיום. פרי תהליך באושים רב-דורי. ששה מליון יהודים עומדים בפני השמדה ר"ל, מפני שחיסול כוח ההרתעה של היהודים כיהודים וכעם ה', הוא פרי מאות בג"צים במשך עשרות שנים. פסקים אשר שללו בפועל את זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי, את זכויותיו הבלעדיות על ארצו, כפרו מעיקרם בארץ ישראל כמושג ליגיטימי ושללו את זכויות האדם של בניו, ערך שהבג"ץ מתיימר לייצגו כמו ההתיימרות הדמוקרטית", מאשים פרופ' וייס הקובע כי "יום יום מתנכרת מערכת המשפט לחוקיה שלה, כאשר החלטות שרירותיות מופעלות נגד מתנגדי הבג"ץ, אך לא נגד מחבלים רוצחים. העם היהודי נותר בפועל חסר מגן, ללא צבא שיכול להלחם את מלחמותיו ולספק את הגנתו. העיר שדרות זו הדוגמה הרועמת כסמל לכל אשר צפוי בבאות. העם נותר ללא ייצוג, ללא כתובת, ללא הכרה, ללא צבא אשר אין לו זכות הירייה הראשונה, וכיום הרי זו זכות ההפצצה הגרעינית הראשונה. לצה"ל כצבאו של העם היהודי אין לגיטימציה להגנה עצמית, אך גם לא כצבאה של מדינת ישראל. הוא נידון להגיב רק לאחר שהמדינה שהתיימרה לייצגו תושמד ח"ו על ידי אויביה ויחד עמה רוב יהודיה".
לדבריו "המדינה בפועל היא מדינת כל אזרחיה, שרידי היהודים בשלטון נאלצים להתחנן בפני מצרים כי עליה להכיר במדינת ישראל כמדינת היהודים, אך מצרים מסרבת. כאשר הצורר האיראני מחרף ומגדף את מדינת ישראל מדינות האו"מ מסתפקות בספק רמזי גינוי. כאשר ההתקדמות הגרעינית האיראנית תתקל רק בסנקציות רפות ומאוחרות, ובגלגול עיניים מתחסד לנוכח ההשמדה הצפויה, איש לא יפצה פיו. רק אחר כך יגירו דמעות תנין. המשמעות בפועל היא כי כל הסכמי קמפ דיויד שנחתמו כנראה עם מדינת ישראל כמדינת היהודים, פקעו. אנו ניצבים בפני נתק היסטורי, שבר "סורי - איראני – מצרי – סעודי", לו שותפה בת – חם, קונדליסה רייס. שבר החזק יותר מכל רעידת אדמה".
כאמור, וייס קובע כי "חברי הכנסת החרדים, הדתיים והלאומיים חייבים להתעשת ולהציב על שולחן הכנסת הצעת חוק לפיזור מערכת המשפט, תוך העמדת הצעת חוקה משלהם". לדבריו מדובר ב"תנאי קיומי להישרדותו של העם היהודי".
את מאמרו חותם וייס בתקווה "כי ככל שקרב חג הפורים ייפול הפור. פור בגימטריה = אולמרט = 286". עם זאת הוסיף כי "אין די בנפילת הפור שיביא אך פירורים ופירודים. כל עוד לא קמה מלכות בית דוד בפועל. על העם היהודי להגדיר עצמו ייעודו ומטרותיו מתוך קריאתו הנצחית של הגואל הראשון. מי לה' אלי ולבקש את פני הגואל האחרון".