המזרחן ד"ר גיא בכור סבור שישראל פספסה הזדמנות להכרעה מול החמאס, הזדמנות שיכולה הייתה להשפיע לו הייתה מבוצעת ביום הראשון, אך בשל חולשתה של ישראל נמנעה הכרעה זו.
ד"ר בכור מוצא קווי דמיון בין מלחמת לבנון והמאבק בירי החמאס. "גם אז היו אבידות גדולות לאוייב ובכל זאת הירי המשיך בתדירות. לכן צריך לבדוק איך המערכה מתקדמת מבחינתנו".
"צה"ל מפציץ מהאוויר בכל חלקי הרצועה והפעילות הקרקעית מתבצעת בצפון הרצועה. צריך לחשוב על רעיון אחר ולא רק על שמירה על מאזן של כותשים ונכתשים". בכור מזכיר את הגדרת 'משולש הזהב' שעליה פירט באתר האינטרנט שלו. "אנחנו יורים, משתקים ערים וזה הופך לניצחון שלהם. אנחנו הורגים מחבלים ואזרחים, שוב ניצחון שלהם. אחר כך יקראו לועדת חקירה וזה שוב ניצחון שלהם. הניצחון השלישי".
לנוכח אלה סבור ד"ר בכור כי בראשית הקרבות נכון היה לפתוח ב"תגובה אוטומאטית לירי הקסאם באמצעות מפזרי הפגנות כמו גז מדמיע, רמקולים אדירים שלא מאפשרים חיים נורמאליים". להערכתו לו הייתה ישראל מפעילה אמצעים כאלה כלפי האוכלוסיה האזרחית ברצועת עזה בתגובה על כל ירי, לא ניתן היה לתקוף את ישראל בעולם כיוון שמדובר בפעולות שאינן הורגות.
עם זאת לדבריו "עכשיו קצת מאוחר מדי כי נכנסנו כבר למעגל הקרבות".
דוגמא להתנהלותה המוזרה של ישראל מעלה ד"ר בכור כשהוא מזכיר כי בעוד ישראל מדברת על מצור וחרם על ממשלת החמאס היא מעבירה משאיות ובהן כספים לרצועת עזה.