ש"ס מתיימרת לדאוג לתקציבי החינוך הדתי, אך בשבוע הקרוב היא תצטרך להתפתל קשות.
תקציב סעיף "תגבור לימודי היהדות" מהווה כמעט 50% מתקציב הישיבות והאולפנות וכן הישיבות הקטנות החרדיות שבהם לומדים יותר מ-200,000 תלמידים בכל הארץ, אך בעיקר בפריפריה. סעיף זה מממן את תוספת לימודי הקודש ומאפשר לישיבות התיכוניות לקיים את חצי היום של לימודי הקודש. בלעדיו – מספר שעות לימודי הגמרא, המשנה, התנ"ך והאמונה, יהיו כבתיכון ממלכתי חילוני. עוד לפני סגירתו של משרד הדתות, עם העברת התקציב לתגבור לימודי היהדות למשרד החינוך, הובטח ע"י היועץ המשפטי לממשלה דאז, באופן חד משמעי - בע"פ ובכתב - כי התקציב לא יפגע וכי ייעודו לא ישונה, בעקבות המעבר.
לאחרונה הקימה שרת החינוך הקימה ועדה חדשה לניצול כספי סעיף "תגבור לימודי היהדות", במטרה מוצהרת ליעדוֹ לכלל תלמידי מערכת החינוך במדינה. ועדה זו פועלת באינטנסיביות רבה, ע"מ לגבש המלצות בתוך חודש – ולממשם כבר בשנת הלימודים הנוכחית. לטענת שרת החינוך, היא מעוניינת ללמד יהדות לכלל בתי הספר הממלכתיים במסגרת יישום דו"ח קרמינצר-שנהר. ואולם מתברר כי יש כבר תקציב מפורש לחינוך החילוני ללימודי יהדות, ע"פ אותו דו"ח. בתקציב הזה אין למערכת החינוך הדתית ולו פסיעת רגל...
יו"ר הסיעה, ח"כ אורי אריאל, הדגיש כי בשנת הלימודים תשס"ב (2002), ערב העברתו למשרד החינוך, עמד תקציב זה על 287 מיליוני ₪, שהוא כ 250 ₪ לתלמיד בממוצע בחודש. בשנת הלימודים תשס"ח (2008) התקציב קוצץ, ועומד רק על 134 מיליוני ש"ח. (רק כ-70 ₪ לתלמיד בממוצע בחודש). לדברי אריאל, "גם את כבשת הרש הזו, המצטמקת והולכת, מבקשת עתה יולי תמיר לקחת".
רשתות החינוך הדתיות, בהם מרכז ישיבות בני עקיבא, רשת אמי"ת, רשת האולפנות והישיבות "צביה", ורשת אור תורה-סטון, ביחד עם חברי הכנסת של האיחוד הלאומי-מפד"ל הקימו מטה מאבק בהחלטתה של השרה תמיר. בין הצעדים הצפויים גם כינוס מיוחד של הכנסת, ע"פ דרישת 40 חברי כנסת, שיחייב את ראש הממשלה להשיב לביקורת בעניין זה.
כאמור, ביום שני הקרוב, ג' אדר ב' יגישו במשותף סיעות האיחוד הלאומי-מפד"ל ויהדות התורה אי אמון בממשלה המאפשרת את צעדיה של שרת החינוך. אנחנו נעקוב אחרי האצבעות של ש"ס (אם ינכחו באולם המליאה, כמובן)
תקציב סעיף "תגבור לימודי היהדות" מהווה כמעט 50% מתקציב הישיבות והאולפנות וכן הישיבות הקטנות החרדיות שבהם לומדים יותר מ-200,000 תלמידים בכל הארץ, אך בעיקר בפריפריה. סעיף זה מממן את תוספת לימודי הקודש ומאפשר לישיבות התיכוניות לקיים את חצי היום של לימודי הקודש. בלעדיו – מספר שעות לימודי הגמרא, המשנה, התנ"ך והאמונה, יהיו כבתיכון ממלכתי חילוני. עוד לפני סגירתו של משרד הדתות, עם העברת התקציב לתגבור לימודי היהדות למשרד החינוך, הובטח ע"י היועץ המשפטי לממשלה דאז, באופן חד משמעי - בע"פ ובכתב - כי התקציב לא יפגע וכי ייעודו לא ישונה, בעקבות המעבר.
לאחרונה הקימה שרת החינוך הקימה ועדה חדשה לניצול כספי סעיף "תגבור לימודי היהדות", במטרה מוצהרת ליעדוֹ לכלל תלמידי מערכת החינוך במדינה. ועדה זו פועלת באינטנסיביות רבה, ע"מ לגבש המלצות בתוך חודש – ולממשם כבר בשנת הלימודים הנוכחית. לטענת שרת החינוך, היא מעוניינת ללמד יהדות לכלל בתי הספר הממלכתיים במסגרת יישום דו"ח קרמינצר-שנהר. ואולם מתברר כי יש כבר תקציב מפורש לחינוך החילוני ללימודי יהדות, ע"פ אותו דו"ח. בתקציב הזה אין למערכת החינוך הדתית ולו פסיעת רגל...
יו"ר הסיעה, ח"כ אורי אריאל, הדגיש כי בשנת הלימודים תשס"ב (2002), ערב העברתו למשרד החינוך, עמד תקציב זה על 287 מיליוני ₪, שהוא כ 250 ₪ לתלמיד בממוצע בחודש. בשנת הלימודים תשס"ח (2008) התקציב קוצץ, ועומד רק על 134 מיליוני ש"ח. (רק כ-70 ₪ לתלמיד בממוצע בחודש). לדברי אריאל, "גם את כבשת הרש הזו, המצטמקת והולכת, מבקשת עתה יולי תמיר לקחת".
רשתות החינוך הדתיות, בהם מרכז ישיבות בני עקיבא, רשת אמי"ת, רשת האולפנות והישיבות "צביה", ורשת אור תורה-סטון, ביחד עם חברי הכנסת של האיחוד הלאומי-מפד"ל הקימו מטה מאבק בהחלטתה של השרה תמיר. בין הצעדים הצפויים גם כינוס מיוחד של הכנסת, ע"פ דרישת 40 חברי כנסת, שיחייב את ראש הממשלה להשיב לביקורת בעניין זה.
כאמור, ביום שני הקרוב, ג' אדר ב' יגישו במשותף סיעות האיחוד הלאומי-מפד"ל ויהדות התורה אי אמון בממשלה המאפשרת את צעדיה של שרת החינוך. אנחנו נעקוב אחרי האצבעות של ש"ס (אם ינכחו באולם המליאה, כמובן)