במקום מדי תנועה בצבע תכלת ניתן לראות היום, לדברי הרב ישראל רוזן, ראש מכון "צומת", בטורו השבועי שנכתב "לפני שתית היין" כהגדרתו, ראש ישיבה בפראק, אבנט, טריקו מאויר, כיפת תנוך-אוזן ונעלי 'קרוקס'.



"בגדי הכהונה תופסים מקום רחב בפרשיות המשכן. בפרשתנו מתואר 'טקס ההלבשה' הכהונתי-מלכותי לפרטי פרטיו", כותב הרב רוזן, "גם במגילת אסתר, הלבוש נמצא במוקד ההתרחשות, כמצוטט לעיל; החל מ"שק ואפר", עובר לבגד "אשר לבש בו המלך" במאבק שסיסמתו 'מי לובש את המכנסיים על הסוס', וכלה בחמשת לבושי המלכות של מרדכי, המפורטים לגווניהם".



"אגב, הרמב"ן על התורה מכנה את בגדי הכהונה 'לבוש מלכות', בדגש על התכלת. הוא קובע ברטט: "התכלת גם היום לא ירים איש את ידו ללבוש, חוץ ממלך גויים". מכאן הערה נכבדה ל'בני עקיבא' ש"הרימו את ידם ללבוש תכלת" כמדי התנועה (לפחות בדורי)".



ממשיך הרב רוזן ומעיר כי מהדגש הרב על הלבוש במגילה ניתן להבין היטב למה מתחפשים בפורים, "שכן הלבושין והחיצוניות מככבים במגילת אסתר", "ומכאן במעבר חד לאקטואליה; האם נתקלתם בראש ישיבה עם מעיל-פראק ליטאי, עם חולצת טריקו תכלת מאויירת ב'הוי אנחנו!', חגור באבנט חסידי כפול שמונה, ולראשו כיפה סרוגה ממוזערת "על תנוך אזנו הימנית", ונעלי 'קרוקס' "על בוהן רגלו הימנית"? אם טרם נתקלתם - אל דאגה, עוד תתקלו!"



"ודמות נוספת ממגילת ימינו; גבר עטור זקן עבות ופיאות מתבדרות, עטוי 'כתונת משובצת', ארוך-קנה מלוכסן על זרועו, מצנפת נחמנית על ראשו כאשר ציוה ה' את משה, מקל רועים בידו, זימונית רוטטת בחגורתו, את פצעי יחפנותו "יחבוש להם מ- גְבָעוֹת"".