לרגל שישים שנות עצמאות למדינת ישראל, ושישים וחמש שנה למרד גטו וורשה, התקיים בוורשה, אירוע חינוכי מיוחד לזכר יאנוש קורצ'אק וילדי בית היתומים בגטו בו נרצחו בשואה. האירוע התקיים במעמד שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, חניכיו של קורצאק- יצחק בלפר ויצחק סקלקה, מחנכים ישראליים, חברי משלחות הנוער לפולין, ובני נוער פולנים הלומדים במגמת לימודי יהדות וישראל.
האירוע החינוכי התחיל בביקור בבית המקורי בו שכן בית היתומים היהודי של יאנוש קורצ'אק מאז הקמתו ועד שהועבר לגטו בזמן בשואה. התלמידים הישראלים והפולנים קיימו במקום "מפגש נוער" ולמדו על יאנוש קורצ'אק, תפיסתו החינוכית וחיי הילדים בבית היתומים. כן שמעו עדויות מפי "אנשי עדות" שהגיעו מישראל- יצחק בלפר ויצחק סקלקה , חניכי בית היתומים לשעבר, על חוויותיהם במקום. בנוסף לכך, התלמידים הישראלים והפולנים הכינו לעצמם, במסגרת סדנת יצירה – עפיפונים.
לאחר הכנת העפיפונים נסעו התלמידים, ביחד עם שרת החינוך, אל מרכז וורשה למקום שבו עמד בית היתומים בזמן הגטו. הבניין נהרס ובמקומו ניצבת עכשיו, אנדרטה לזכר "יאנוש קורצ'אק והילדים". שבעים ואחת שנה מאז יאנוש קורצ'אק הביע את משאלתו לגבי ילדי העמק ועפיפונים, שישים ושש שנה מאז יצאה משם הצעדה העצובה של ילדי בית היתומים בדרכם אל מותם, שישים וחמש שנה למרד גטו וורשה ושישים שנה להקמת מדינת ישראל - הפריחו התלמידים הישראלים והפולנים, בדיוק באותו המקום, מאות עפיפונים לזכר יאנוש קורצ'אק וילדי בית היתומים.
שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, פתחה את דבריה באירוע מטס העפיפונים באנדרטת קורצ'אק, בהקראת קטע מיומנו של יאנוש קורצ'אק ואמרה "למול השואה והברוטאליות של הרצח ההמוני, קורצ'אק הציב אידיאל של חמלה אנושית ואהבה לכל ילד והותיר אחריו משנה חינוכית שיש בה משמעות חינוכית רבה גם כיום. דמותו הזקופה של קורצ'אק הצועד בראש טור חניכיו, ילדי בית היתומים, היא דוגמא למסירות אנושית וחינוכית נעלה. קורצ'אק מסמל עבורי את דמות האדם- המחנך המושלם. העפיפון סימל עבור קורצ'אק את זכותו של כל ילד לחרות ולאושר. מטס העפיפונים המשותף לבני הנוער הישראלים והפולנים מעיד על ניצחון התקווה ואהבת האדם על משטר הפחד והרשע".
בהמשך צעדו שרת החינוך והתלמידים הישראלים והפולנים אל האומשלגפלאץ, "ככר השילוחים", אליה הלכו קורצ'אק והילדים ובה הועלו לרכבת לטרבלינקה. האירוע הסתיים בטקס זיכרון לשואה ולגבורה, שנערך במרכז גטו וורשה לשעבר, באנדרטת רפפורט.
יצוין, כי שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר סיירה אתמול בטרבלינקה והשתתפה בטקס הנחת זר באנדרטת קורצ'ק. כן, נפגשה היום עם שרת החינוך הפולנית.
יאנוש קורצ'אק פיתח ויישם גישה חינוכית מהפכנית ומיוחדת שהתרכזה בילד – באהבה לילד, בכבוד הילד ובזכויותיו. בתי היתומים שהקים והפעיל היו מבוססים על שלטון עצמי של "חברת הילדים" ועל שוויון בין התלמידים. רעיונותיו החינוכיים משפיעים גם היום על מערכת החינוך בישראל ומהווים מקור לימוד והשראה למחנכים בארץ ובעולם.
יאנוש קורצ'אק (הנריק גולדשמיט) היה רופא ילדים, סופר, (פרסם 14 ספרי ילדים ושני ספרי עיון בחינוך), מרצה לחינוך בסמינרים למורים, הגיש תוכנית רדיו פופולרית בנושאי חינוך ברדיו הפולני, ערך שבועון לילדים ונוער, הקים והפעיל בתי יתומים. הוא ביקר פעמיים בארץ ישראל, בשנת 1934 ובשנת 1936. והתארח בקיבוץ עין חרוד וביישובים נוספים, והיה מעורב אישית בהתפתחות "החינוך הקיבוצי". יאנוש קורצ'אק תכנן לחזור לארץ ואולי גם להתיישב בה אבל עם פרוץ מלחמת העולם השנייה וכיבוש פולין בידי הנאצים החליט להישאר בבית היתומים בוורשה עם חניכיו, ועשה מאמצים רבים כדי לקיים את בית היתומים גם בתנאי הגטו הקשים.
כאשר התחילו הגרמנים לשלוח את יהודי גטו וורשה אל מחנה המוות טרבלינקה יצאה הוראה לשלוח גם את הילדים מבית היתומים. הנאצים הציעו ליאנוש קורצ'אק לעזוב את היתומים ולהינצל אבל הוא סירב. וכך, ביום רביעי, כ"ב באב תש"ב, 5 באוגוסט 1942, צעדו 200 היתומים מגטו וורשה אל תחנת הרכבת בדרכם למחנה המוות, ובראשם יאנוש קורצ'אק. וכך תיאר זאת עד ראייה: "… זה לא היה מצעד לקרונות המוות. זאת הייתה מחאה מאורגנת, אילמת, נגד הרצח!… כל הילדים הסתדרו ברביעיות, וקורצ'אק הלך בראשם בעיניים מורמות, כשהוא מחזיק בידיהם של שני ילדים…"
בשובו של יאנוש קורצ'אק מביקורו השני בארץ הוא כתב ברשימתו "כזה וכזאת על ילדים", שפורסמה בעברית ביולי 1937, .... "כל ילד וילד בעמק חייב שיהיה לו עפיפון עד שיהיו כמאה סוגים של עפיפונים ובכל חגיגה וחגיגה יש להפריח עפיפונים. העפיפון הוא סוג של צעצוע וכפי שילדים שחיים על יד חופי הים נוהגים להשיט סירות כך ילדי העמק צריכים להעיף עפיפונים. המשמחים ילדים ומבוגרים גם יחד...".