בבית המשפט המחוזי בירושלים נגזר דינו של פיראס עסילה, חלפן כספים שסייע לח"כ לשעבר עזמי בשארה, ל-6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וחילוט של 259,644 שקלים.
כזכור, בשארה נמלט לחו"ל עקב חשדות לריגול. עסילה היה לצינור הלבנת כספים שהועברו לבשארה מגורמים במדינות ערב.
עסילה הוא אחד מבין שלושה בעלי המניות הרשומים של חברת "אחים עסילה בע"מ", ומחזיק ב- 20% ממניותיה. החברה עוסקת במתן שירותי מטבע.
עסילה הועמד לדין, ביחד עם החברה עצמה, בעבירה של הלבנת הון, לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000. במסגרת הסדר טיעון, שהוצג לבית המשפט מיד עם הגשת כתב האישום, נמחקה החברה כנאשמת מכתב האישום. הוא הודה בעובדות כתב האישום, למעט אלה המתייחסות לחלקה של החברה בפרשה.
באשר לעונש, הסכימו הצדדים ביניהם, כי המאשימה תבקש להטיל על עסילה עונש של מאסר בפועל שלא יעלה על שמונה חודשים, ותקופת המעצר בכלל זה, וכי עסילה יטען כי העונש שראוי להטיל עליו הוא עונש של שישה חודשי מאסר, שירוצה בעבודות שירות. כמו כן הוסכם על הצדדים כי יוטל על עסילה מאסר על תנאי. עוד הוסכם, כי יוזמן תסקיר מבחן בעניינו של עסילה, מבלי שיהיה בעמדת שירות המבחן כדי להשפיע על עמדת המאשימה. בנוסף, הוסכם כי יחולטו 40% מהסכומים הנזכרים בנספח א' לכתב האישום, וכן, כי ייסגר תיק החקירה שנפתח ברשות המיסים בגין הפרשה הנדונה, מחוסר עניין לציבור.
מתארת השופטת נאוה בן אור בהכרעת הדין את עיקרי הקשר בין בשארה לעסילה: "במהלך שנת 2006 פנה אל עסילה ד"ר עזמי בשארה, שכיהן אותה עת כחבר כנסת. בשארה ביקש מן עסילה לסייע לו לקבל לידיו, בישראל, סכומי כסף שהתקבלו בירדן, וסכומים נוספים שאמורים היו להתקבל עבורו, מאחת ממדינות ערב. עסילה נעתר לבקשה, ופנה לחלפן ירדני, עימו הייתה לו היכרות מוקדמת. בשארה ביקש להסתיר את העובדה כי הכספים מיועדים עבורו. על פי דרישתו, עדכן עסילה את החלפן הירדני, כי עתיד להגיע אליו שליח עם כסף מזומן המיועד לנאשם, וביקש ממנו, כפי שהורה לו בשארה לעשות, שלא לשאול את השליח לפרטיו האישיים, ולא לשאול דבר אודות שולחיו ואודות מקור הכסף".
עסילה והחלפן הירדני סיכמו ביניהם על דפוס פעולה הקרוי "העמדת נכסים": כספיהם של לקוחות המעוניינים להעביר כספים לירדן באמצעות "אחים עסילה בע"מ", יישארו בידיו של עסילה, ובתמורה, יעמיד החלפן הירדני לרשות הלקוחות הללו, או מי מטעמם, אותו סכום בדינרים ירדניים, מתוך הכספים שהתקבלו בידיו מן השליח, ואשר היו מיועדים למעשה לח"כ בשארה.
בשארה עדכן את עסילה אודות סכומי הכסף אותם הוא צפוי לקבל בירדן. לאחר קבלת העדכון, היה עסילה מאמת אצל החלפן הירדני את גובה הסכום שהופקד אצלו, ומעבירו לבשארה, מתוך כספי הלקוחות שהותיר בידיו.
בדרך זו, במהלך השנים 2006-2007, העביר עסילה לבשארה סכום כולל של 390,000$, או שווה ערך בשקלים. לפי בקשתו של בשארה, בוצעו כל ההעברות בשטרות כסף, שנמסרו ישירות לידיו של בשארה על ידי עסילה. מדי פעם, כאשר רצה לקבל את הכסף בשקלים, הודיע בשארה לנאשם, במילות קוד, כי הוא מעוניין "לקבל את הספרים בעברית".
עסילה חייב היה לדווח על כל פעולה של העמדת נכסים מעל לסכום של 50,000 ₪. זאת על פי צו איסור הלבנת הון הנ"ל. בנוסף, מחובתו היה לדווח על כל פעולה בלתי רגילה אך הוא נמנע מלעשות כן, ואף שיתף פעולה עם חבר הכנסת לשעבר בשארה, בהסתרת מקור הכסף, הן מן הרשויות בישראל והן מחלפן הכספים הירדני, והכול בידיעה שמקורו באחת ממדינות ערב. "בכך, עבר עסילה עבירה לפי הוראת סעיף 3(ב) לחוק. יש לומר, כי גם על פי ההצעה לתיקון הוראת סעיף 3(ב) לחוק, נראה כי עניינו של עסילה היה נופל בגדר החלופה החמורה יותר, זו של אי דיווח בנסיבות מחמירות, הן בשל מורכבות ביצוע העבירה, הן בשל היקף הסכומים בהם מדובר והן בשל משך הזמן בו נעשו המעשים", קבעה השופטת.
עוד עולה מעובדות כתב האישום בהן הודה עסילה כי בשארה שוחח עימו במילות קוד, הסדיר עימו את הסוואת מקור הכספים, ומשהחלה החקירה, הסתלק מן הארץ. "רוצה לומר, ברור הוא כי לבשארה היה עניין להלבין כספים שקיבל ממקור אותו רצה להסוות, כדי למנוע מן הרשויות מידע על הקשר בינו לבין מקור הכספים. לו היה עסילה ממלא, מלכתחילה, אחר הוראות החוק, היה נחשף הקשר באופן מיידי, ובשארה לא היה מקבל לידיו סכומי כסף נכבדים, אשר על מידת הלגיטימיות של מטרתם מרחף עתה סימן שאלה גדול, משהסתלק מן הארץ ומנע עצמו מחקירה. חשיפת קשרים כאלה, באמצעות חובות הדיווח, היא היא תכליתו של החוק. עסילה, ככל בר דעת, הבין זאת היטב, ולמרות זאת שיתף פעולה עם בשארה, במטרה למנוע את הדיווח המתחייב, וממילא במטרה להקשות על הרשויות להתחקות אחר מקור הכסף".
מחריפה השופטת בן אור את דבריה וקובעת כי "קשה להניח, שבשארה היה מצליח לזכות לשיתוף הפעולה לו זכה מן עסילה, לו פנה לקבל שירותים כאלה מתאגיד בנקאי. הפנייה לנותן שירותי מטבע, אשר כמותו יש היום רבים, נועדה לקדם את הסיכוי שפעולה כזו תצלח, כפי שאכן אירע, עד שהמעשים נחשפו, כשנתיים לאחר שהחלו".
עם זאת קבעה השופטת בשיקוליה להקל על עסילה כי שיתף פעולה חקירה, וכי "בהודעותיו הפליל את חבר הכנסת לשעבר בשארה. עניין זה אינו עניין קל. המשמעות הציבורית של מה שעשה עסילה היא רבה, שכן אולי בהודעותיו גרם עסילה לבשארה להבין כי מעשיו נחשפו, ועל כן עזב את הארץ".
עוד נקבע בהכרעת הדין כי "לדברי הסניגור, עסילה מוכן עד היום להעיד נגד בשארה אם ישוב ארצה, ומאחר שהחקירה התמקדה מלכתחילה בבשארה, יש להניח כי לו נועץ עסילה בעורך דין בטרם הודה, היה זוכה במעמד של עד מדינה, ללא כתב אישום בכלל. כעניין של מדיניות, כך טוען הסניגור, יש לעודד את המודים כבר בשלב החקירה, ובמיוחד את אלה המוכנים לא רק להודות, אלא להפליל את יתר המעורבים, בודאי כך כשמדובר באישי ציבור, על כל המשתמע מכך".
כאמור, במסגרת הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים הוסכם על טווח ענישה שבין שמונה חודשי מאסר לריצוי בפועל, לבין שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. בית המשפט קבע כי "המסגרת עצמה עולה בקנה אחד עם רמת הענישה המקובלת בעבירה בה הורשע עסילה, ולפיכך, נכון יהיה לכבדה".
השופטת ציינה כי אמנם הייתה קרובה להטיל על עסילה עונש כבד הרבה יותר, אולם נמנעה מכך "משיקול אחד, אותו מצאתי מכריע בענייננו, והוא נעוץ בהיבטים השונים הכרוכים בנכונותו של עסילה לחשוף את פעילותו של חבר הכנסת לשעבר בשארה, ולמסור את כל הידוע לו במסגרת הפרשה בה הורשע. אין בליבי ספק, כי העמידה מול נבחר ציבור בדמותו של בשארה, בנסיבותיו של עסילה שלפני, היא מעשה שאינו פשוט כלל ועיקר. כעניין שבמדיניות, על בית המשפט לעודד התנהלות זו. בנוסף, מצאתי טעם בטיעונו של הסניגור, לפיו לו היה עסילה נועץ בעורך דין בטרם הודה וחשף את כל הידוע לו, לא מן הנמנע כי היה זוכה, בנסיבות האמורות, במעמד של עד מדינה, ונפטר מעונש. אלא שזכותו של עסילה להיפגש עם עו"ד נשללה בראשית החקירה על ידי השב"כ, כפי שמאפשר החוק במקרים כאלה. במקרה הנדון, יש בהחלט רגליים לסברה, כי היוועצות בעורך דין הייתה עשויה להביא לנאשם תועלת מרובה בדמות מעמד של עד מדינה, או בהסדר טיעון מקל אף יותר מזה שהוצג בפני, שהרי ברור, כי רשויות החקירה היו מעוניינות בראש ובראשונה במעשיו של חבר הכנסת לשעבר בשארה".
לנוכח כל אלה הוחלט לדון את עסילה למאסר בפועל של שישה חודשים. עם זאת מבהירה השופטת בן אור כי בשל חומרת נסיבות המעשים לא תנוכה מתקופה זו תקופת מעצרו אולם הוא יוכל לרצות עונש זה בעבודות שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות השירות. עוד הוטל על עסילה עונש של 6 חודשים מאסר על תנאי, למשך שנתיים. התנאי הוא שעסילה לא יעבור על כל עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון. כמו כן נקבע כי 40% מסכומי הכסף המוחזקים כיום בידי משטרת ישראל יחולטו. הערכות הן כי מדובר בסכום השווה ל- 259,644 ₪.
כזכור, בשארה נמלט לחו"ל עקב חשדות לריגול. עסילה היה לצינור הלבנת כספים שהועברו לבשארה מגורמים במדינות ערב.
עסילה הוא אחד מבין שלושה בעלי המניות הרשומים של חברת "אחים עסילה בע"מ", ומחזיק ב- 20% ממניותיה. החברה עוסקת במתן שירותי מטבע.
עסילה הועמד לדין, ביחד עם החברה עצמה, בעבירה של הלבנת הון, לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000. במסגרת הסדר טיעון, שהוצג לבית המשפט מיד עם הגשת כתב האישום, נמחקה החברה כנאשמת מכתב האישום. הוא הודה בעובדות כתב האישום, למעט אלה המתייחסות לחלקה של החברה בפרשה.
באשר לעונש, הסכימו הצדדים ביניהם, כי המאשימה תבקש להטיל על עסילה עונש של מאסר בפועל שלא יעלה על שמונה חודשים, ותקופת המעצר בכלל זה, וכי עסילה יטען כי העונש שראוי להטיל עליו הוא עונש של שישה חודשי מאסר, שירוצה בעבודות שירות. כמו כן הוסכם על הצדדים כי יוטל על עסילה מאסר על תנאי. עוד הוסכם, כי יוזמן תסקיר מבחן בעניינו של עסילה, מבלי שיהיה בעמדת שירות המבחן כדי להשפיע על עמדת המאשימה. בנוסף, הוסכם כי יחולטו 40% מהסכומים הנזכרים בנספח א' לכתב האישום, וכן, כי ייסגר תיק החקירה שנפתח ברשות המיסים בגין הפרשה הנדונה, מחוסר עניין לציבור.
מתארת השופטת נאוה בן אור בהכרעת הדין את עיקרי הקשר בין בשארה לעסילה: "במהלך שנת 2006 פנה אל עסילה ד"ר עזמי בשארה, שכיהן אותה עת כחבר כנסת. בשארה ביקש מן עסילה לסייע לו לקבל לידיו, בישראל, סכומי כסף שהתקבלו בירדן, וסכומים נוספים שאמורים היו להתקבל עבורו, מאחת ממדינות ערב. עסילה נעתר לבקשה, ופנה לחלפן ירדני, עימו הייתה לו היכרות מוקדמת. בשארה ביקש להסתיר את העובדה כי הכספים מיועדים עבורו. על פי דרישתו, עדכן עסילה את החלפן הירדני, כי עתיד להגיע אליו שליח עם כסף מזומן המיועד לנאשם, וביקש ממנו, כפי שהורה לו בשארה לעשות, שלא לשאול את השליח לפרטיו האישיים, ולא לשאול דבר אודות שולחיו ואודות מקור הכסף".
עסילה והחלפן הירדני סיכמו ביניהם על דפוס פעולה הקרוי "העמדת נכסים": כספיהם של לקוחות המעוניינים להעביר כספים לירדן באמצעות "אחים עסילה בע"מ", יישארו בידיו של עסילה, ובתמורה, יעמיד החלפן הירדני לרשות הלקוחות הללו, או מי מטעמם, אותו סכום בדינרים ירדניים, מתוך הכספים שהתקבלו בידיו מן השליח, ואשר היו מיועדים למעשה לח"כ בשארה.
בשארה עדכן את עסילה אודות סכומי הכסף אותם הוא צפוי לקבל בירדן. לאחר קבלת העדכון, היה עסילה מאמת אצל החלפן הירדני את גובה הסכום שהופקד אצלו, ומעבירו לבשארה, מתוך כספי הלקוחות שהותיר בידיו.
בדרך זו, במהלך השנים 2006-2007, העביר עסילה לבשארה סכום כולל של 390,000$, או שווה ערך בשקלים. לפי בקשתו של בשארה, בוצעו כל ההעברות בשטרות כסף, שנמסרו ישירות לידיו של בשארה על ידי עסילה. מדי פעם, כאשר רצה לקבל את הכסף בשקלים, הודיע בשארה לנאשם, במילות קוד, כי הוא מעוניין "לקבל את הספרים בעברית".
עסילה חייב היה לדווח על כל פעולה של העמדת נכסים מעל לסכום של 50,000 ₪. זאת על פי צו איסור הלבנת הון הנ"ל. בנוסף, מחובתו היה לדווח על כל פעולה בלתי רגילה אך הוא נמנע מלעשות כן, ואף שיתף פעולה עם חבר הכנסת לשעבר בשארה, בהסתרת מקור הכסף, הן מן הרשויות בישראל והן מחלפן הכספים הירדני, והכול בידיעה שמקורו באחת ממדינות ערב. "בכך, עבר עסילה עבירה לפי הוראת סעיף 3(ב) לחוק. יש לומר, כי גם על פי ההצעה לתיקון הוראת סעיף 3(ב) לחוק, נראה כי עניינו של עסילה היה נופל בגדר החלופה החמורה יותר, זו של אי דיווח בנסיבות מחמירות, הן בשל מורכבות ביצוע העבירה, הן בשל היקף הסכומים בהם מדובר והן בשל משך הזמן בו נעשו המעשים", קבעה השופטת.
עוד עולה מעובדות כתב האישום בהן הודה עסילה כי בשארה שוחח עימו במילות קוד, הסדיר עימו את הסוואת מקור הכספים, ומשהחלה החקירה, הסתלק מן הארץ. "רוצה לומר, ברור הוא כי לבשארה היה עניין להלבין כספים שקיבל ממקור אותו רצה להסוות, כדי למנוע מן הרשויות מידע על הקשר בינו לבין מקור הכספים. לו היה עסילה ממלא, מלכתחילה, אחר הוראות החוק, היה נחשף הקשר באופן מיידי, ובשארה לא היה מקבל לידיו סכומי כסף נכבדים, אשר על מידת הלגיטימיות של מטרתם מרחף עתה סימן שאלה גדול, משהסתלק מן הארץ ומנע עצמו מחקירה. חשיפת קשרים כאלה, באמצעות חובות הדיווח, היא היא תכליתו של החוק. עסילה, ככל בר דעת, הבין זאת היטב, ולמרות זאת שיתף פעולה עם בשארה, במטרה למנוע את הדיווח המתחייב, וממילא במטרה להקשות על הרשויות להתחקות אחר מקור הכסף".
מחריפה השופטת בן אור את דבריה וקובעת כי "קשה להניח, שבשארה היה מצליח לזכות לשיתוף הפעולה לו זכה מן עסילה, לו פנה לקבל שירותים כאלה מתאגיד בנקאי. הפנייה לנותן שירותי מטבע, אשר כמותו יש היום רבים, נועדה לקדם את הסיכוי שפעולה כזו תצלח, כפי שאכן אירע, עד שהמעשים נחשפו, כשנתיים לאחר שהחלו".
עם זאת קבעה השופטת בשיקוליה להקל על עסילה כי שיתף פעולה חקירה, וכי "בהודעותיו הפליל את חבר הכנסת לשעבר בשארה. עניין זה אינו עניין קל. המשמעות הציבורית של מה שעשה עסילה היא רבה, שכן אולי בהודעותיו גרם עסילה לבשארה להבין כי מעשיו נחשפו, ועל כן עזב את הארץ".
עוד נקבע בהכרעת הדין כי "לדברי הסניגור, עסילה מוכן עד היום להעיד נגד בשארה אם ישוב ארצה, ומאחר שהחקירה התמקדה מלכתחילה בבשארה, יש להניח כי לו נועץ עסילה בעורך דין בטרם הודה, היה זוכה במעמד של עד מדינה, ללא כתב אישום בכלל. כעניין של מדיניות, כך טוען הסניגור, יש לעודד את המודים כבר בשלב החקירה, ובמיוחד את אלה המוכנים לא רק להודות, אלא להפליל את יתר המעורבים, בודאי כך כשמדובר באישי ציבור, על כל המשתמע מכך".
כאמור, במסגרת הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים הוסכם על טווח ענישה שבין שמונה חודשי מאסר לריצוי בפועל, לבין שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות. בית המשפט קבע כי "המסגרת עצמה עולה בקנה אחד עם רמת הענישה המקובלת בעבירה בה הורשע עסילה, ולפיכך, נכון יהיה לכבדה".
השופטת ציינה כי אמנם הייתה קרובה להטיל על עסילה עונש כבד הרבה יותר, אולם נמנעה מכך "משיקול אחד, אותו מצאתי מכריע בענייננו, והוא נעוץ בהיבטים השונים הכרוכים בנכונותו של עסילה לחשוף את פעילותו של חבר הכנסת לשעבר בשארה, ולמסור את כל הידוע לו במסגרת הפרשה בה הורשע. אין בליבי ספק, כי העמידה מול נבחר ציבור בדמותו של בשארה, בנסיבותיו של עסילה שלפני, היא מעשה שאינו פשוט כלל ועיקר. כעניין שבמדיניות, על בית המשפט לעודד התנהלות זו. בנוסף, מצאתי טעם בטיעונו של הסניגור, לפיו לו היה עסילה נועץ בעורך דין בטרם הודה וחשף את כל הידוע לו, לא מן הנמנע כי היה זוכה, בנסיבות האמורות, במעמד של עד מדינה, ונפטר מעונש. אלא שזכותו של עסילה להיפגש עם עו"ד נשללה בראשית החקירה על ידי השב"כ, כפי שמאפשר החוק במקרים כאלה. במקרה הנדון, יש בהחלט רגליים לסברה, כי היוועצות בעורך דין הייתה עשויה להביא לנאשם תועלת מרובה בדמות מעמד של עד מדינה, או בהסדר טיעון מקל אף יותר מזה שהוצג בפני, שהרי ברור, כי רשויות החקירה היו מעוניינות בראש ובראשונה במעשיו של חבר הכנסת לשעבר בשארה".
לנוכח כל אלה הוחלט לדון את עסילה למאסר בפועל של שישה חודשים. עם זאת מבהירה השופטת בן אור כי בשל חומרת נסיבות המעשים לא תנוכה מתקופה זו תקופת מעצרו אולם הוא יוכל לרצות עונש זה בעבודות שירות, בכפוף לחוות דעת הממונה על עבודות השירות. עוד הוטל על עסילה עונש של 6 חודשים מאסר על תנאי, למשך שנתיים. התנאי הוא שעסילה לא יעבור על כל עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון. כמו כן נקבע כי 40% מסכומי הכסף המוחזקים כיום בידי משטרת ישראל יחולטו. הערכות הן כי מדובר בסכום השווה ל- 259,644 ₪.