ראיד סלאח, ראש התנועה האסלאמית ב"פנים הפלשתיני" (כך מכנה התנועה את מדינת ישראל) נאם (3 במאי 2008) באמצעות הטלפון בכנס השנתי של הקהילה המוסלמית באירופה שנערך בקופנהגן והדגיש את חשיבות השמירה על תביעת השיבה של הפלשתינים.



"הו בני עמנו... ברכת אהבה וגעגועים מכל שעל של אדמה מהגליל, המשולש, מישור החוף, מירושלים מהגדה העומדת איתן וממבצר עזה העומד איתן. דעו, כי כל שעל של אדמה אומר לכן: לא תתעכבו, אל תשאירו אותי לבד, אני מחכה לכם, והשחר קרוב, שחר השיבה של כל הפליטים הפלשתינים... לא נחזור בנו מזכות השיבה".



"נשבענו לאדמה שבועה שאין חזרה ממנה שנחיה על האדמה או שניקבר בה... אנו רוצים להניח את דעתכם ולומר לכם שמספר בני עמכם בפנים הפלשתיני בגליל, בנגב, בערי מישור החוף, יגיע בקרוב למיליון וחצי נפש והם עדיין חוזרים ושונים: אנו נשארים (דבקים באדמה)".



"אנו אומרים ומדגישים: זכות השיבה היא הבעיה הפלשתינית מתחילתה וסופה, ולפיכך אנו חוזרים ואומרים, כי מי שרוקם מזימה נגד זכות השיבה הוא למעשה מנסה לפגוע בלב הבעיה הפלשתינית... דיבורים על פיצוי (לפליטים) כחלופה לזכות השיבה מקומם בפח האשפה... אנו מחכים לכם, אנו מחכים לכם".



בתגובה על נאומו המשלהב של ראיד סלאח קרא הקהל קריאות קצובות "את נפשנו ודמנו נקריב למענך מסגד אל-אקצה, את נפשנו ודמנו נקריב למענך פלשתין".