"העומס על הרופאים עלול לסכן חולים"

דו"ח מבקר המדינה השנתי חושף היום ליקויים חמורים בתפקוד הרופאים, בהם היעדרות מבתי חולים בשעות המשמרת בגלל קבלת חולים בקליניקות פרטיות, וליקויים בכוננות של רופאים.

בדו"ח נכתב, כי "העומס הרב המוטל על רופאים, עלול לפגוע בתפקודם ולגרום להם לטעות באבחון מחלות או במתן טיפול תרופתי ולסכן את בריאות מטופליהם".

בבדיקה נמצא כי 24 מ-200 הרופאים שנכללו בה, חלקם בכירים, נעדרו בפרק הזמן שנבדק, 2-7 שעות ואף יותר במשך יום עד יומיים בשבוע מעבודתם בבתי החולים בשעות העבודה הנהוגות, כדי לעסוק בקליניקה פרטית בקופות החולים.

עוד העלתה בדיקת המבקר כי חלק מהרופאים שנכללו בבדיקה נעדרו מהעבודה ביום שישי, אך דיווחו על יום זה כיום עבודה. בעקבות זאת כותב משרד מבקר המדינה כי ההיעדרויות של רופאים מעבודתם בבתי חולים בימי שישי מעידות על הצורך לבחון את האפשרות להתאים את שבוע העבודה של הרופאים בבתי החולים לשבוע העבודה של יתר העובדים בהם.

בנוסף נקבע כי רופא שרוצה לעבוד בפקליניקה פרטית רשאי לעשות זאת על פי אישור מנכ"ל משרד הבריאות אך ינוכה 5% ממשכורתו, אם הוא מועסק במשרה מלאה. בדיקת מדגם דיווחי הנוכחות העלתה כי 18 רופאים - שמונה בשיבא, שמונה באסף הרופא ושניים בהלל יפה - עסקו בפרקטיקה פרטית במתן שירות למבוטחי קופות חולים, בלי שדיווחו על כך ובלי אישור ממשרד הבריאות ומהנציבות; ומאחר שלא דיווחו, לא ניכה המשרד 5% משכרם.

בנוסף העלתה הבדיקה כי רופאים אחדים בבתי החולים שנבדקו מייחדים לעיסוקם בפרקטיקה פרטית שעות עבודה רבות - 14.5 עד 28.5 שעות; כלומר 32% עד 63%, ממכסת שעות העבודה שעליהם למלא בבית החולים.

עוד כותב המבקר כי "העומס הרב המוטל על רופאים, שנוסף על עבודתם בבתי החולים עוסקים גם בעבודה פרטית במקומות אחרים, עלול לפגוע בתפקודם ולגרום להם לטעות באבחון מחלות או במתן טיפול תרופתי ולסכן את בריאות מטופליהם".

בנוסף עולה מתוך דו"ח המבקר כי יש בעיות מהותיות בזמן כוננות הרופאים, זמן בו הם נמצאים בכוננות להזנקה לבית החולים, ואינם נמצאים בבתי החולים. בבדיקת מדגם דיווחי הנוכחות נמצא כי 39 רופאים מחמשת בתי החולים שנבדקו עסקו בפרקטיקה פרטית או בעבודה פרטית, כגון מתן שירות למבוטחי קופות חולים, בעת שהיו בכוננות. עם רופאים אלה נמנו גם רופאים בכירים, ובהם מנהלי מחלקות,יחידות או מכונים.

עוד עלה בבדיקת המבקר כי בבית החולים בנהרייה, בבית החולים קפלן ובשלוחה שלו - המרכז הרפואי הרצפלד מועסקים קרובי משפחה רבים, בעיקר בקרב עובדי המינהל והמשק: ל-621 (כ-28%) מ-2,222 העובדים שהועסקו בבית החולים בנהרייה ביולי 2007 היו קרובי משפחה בקרב עובדיו; ול-315 (כ-14%) מהעובדים שהועסקו בקפלן ביוני 2007, בהם 10 מ-22 חברי מועצת (ועד) העובדים, היו קרובי משפחה שם. עוד נמצא כי גם בבתי החולים הלל יפה ואסף הרופא הועסקו ביוני 2007 קרובי משפחה לא מעטים, אם כי בשיעורים פחותים - 12% ו-9%.

המבקר כותב: "נוכח השיעור הגבוה של עובדים שיש ביניהם קרבה משפחתית, בעיקר בקרב עובדי המינהל והמשק בחלק מבתי החולים האמורים, מתעורר החשש שבבתי החולים האלה יש פרצות בהליכי קבלת העובדים והעסקתם שמאפשרות את התופעה. נמצא כי הנהלת בית החולים בנהרייה, שבו בולטת התופעה במיוחד, לא דנה בריבוי קרובי המשפחה בקרב המועסקים בבית חולים זה, לא בחנה את נסיבותיה ולא קבעה דרכים להתמודדות עמה. עוד נמצא כי גם משרד הבריאות והנציבות לא דנו בתופעה ובהשלכותיה".

בעקבות הדו"ח ממליץ המבקר כי על מנת לפקח על נוכחות הרופאים בבתי החולים צריך לקיים בכל בתי החולים הממשלתיים, במסגרת ההוראות והנהלים הקיימים, בקרה רציפה על נוכחות הרופאים בהם, וכן לשקול לנקוט הליך משמעתי נגד רופאים המפרים את ההוראות והנהלים הנוגעים לנוכחות בעבודה.

לדעת משרד מבקר המדינה, יש להקפיד שעומס העבודה המוטל על הרופאים המועסקים בבתי חולים ממשלתיים ובבתי חולים של שירותי בריאות כללית יהיה סביר. בקרה מעמיקה יותר על שעות הנוכחות של הרופאים בעבודה בבית החולים ועל היקף העבודות הנוספות שהם עוסקים בהן וזמני ביצוען תסייע להשיג מטרה זו.