פסק דין ייחודי בגין רשלנות חמורה בהעסקת עובדים, ניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים כנגד קבלן ישראלי שעובדו הפלשתינאי מת בשנת 2002 במהלך עבודתו. הקבלן חויב לשלם לבני המשפחה פיצוי של 630 אלף שקל.
בתחילת שנת 2006 הגישה אשתו וילדיו הקטינים של המנוח, אחמד איוב, (תושבי הכפר ג'נצאפוט שבשומרון) תביעה כנגד קבלן ישראלי, באמצעות עו"ד יאיר סקלסקי, מומחה בדיני רשלנות. בכתב התביעה נטען כי הקבלן, תושב היישוב קרני שומרון, הורה למנוח ליטול מכבש דרכים כבד ולכבוש דרך שנפרצה מוקדם יותר בין היישוב קרני שומרון ליישוב חדש באזור. הדרך הייתה באורך של כשני קילומטרים ונסללה על פי תהום עמוקה בגובה עשרות מטרים.
בהתאם לנטען וכפי שנקבע בפסק הדין, המנוח, עובד פלסטינאי, לא היה בעל הכשרה מתאימה לנהוג על מכבש, נשלח על ידי הקבלן ללא השגחה, ללא הדרכה וללא שגבולות הדרך היו מסומנים.
המנוח עבד על המכבש זמן קצר ביותר וכאשר ניסה להסתובב באמצע הדרך, החליק אל פי התהום ונהרג כתוצאה מחבלה בראשו.
במהלך הדיון טען הקבלן בין היתר שהפועל נטל את המכבש ללא רשות. עוד טען כי הפועל כלל לא צריך היה לעבוד באתר וכי הוא, הנתבע, כלל אינו המעסיק. בית המשפט קיבל את דברי באי כוחה של משפחת התובעים שטענו כי דבריו של הקבלן נועדו לנסות להתנער מאחריות ואינן אמינות.
בתום הדיון קבע בית המשפט כי הוכח שהנתבע היה מעסיקו של המנוח, שהנתבע ביקש מהמנוח לעבוד באתר ושהנתבע לא דאג להכשרה מתאימה למנוח. בית המשפט פסק כי הנתבע הקבלן התרשל מאחר ושלח את המנוח לעבוד במקום מסוכן, ללא הכשרה וללא השגחה ולא דאג, אף לא במאמץ קל, לנסות ולמנוע את התאונה.
כאמור, בהכרעת הדין נקבע שהקבלן חייב בפיצויים לעיזבון המנוח, לאשתו ולילדיו הקטינים.
יצוין כי הקבלן חויב לפצות את משפחתו של המנוח באופן אישי, שכן לא היה מבוטח בביטוח עובדים.
בתחילת שנת 2006 הגישה אשתו וילדיו הקטינים של המנוח, אחמד איוב, (תושבי הכפר ג'נצאפוט שבשומרון) תביעה כנגד קבלן ישראלי, באמצעות עו"ד יאיר סקלסקי, מומחה בדיני רשלנות. בכתב התביעה נטען כי הקבלן, תושב היישוב קרני שומרון, הורה למנוח ליטול מכבש דרכים כבד ולכבוש דרך שנפרצה מוקדם יותר בין היישוב קרני שומרון ליישוב חדש באזור. הדרך הייתה באורך של כשני קילומטרים ונסללה על פי תהום עמוקה בגובה עשרות מטרים.
בהתאם לנטען וכפי שנקבע בפסק הדין, המנוח, עובד פלסטינאי, לא היה בעל הכשרה מתאימה לנהוג על מכבש, נשלח על ידי הקבלן ללא השגחה, ללא הדרכה וללא שגבולות הדרך היו מסומנים.
המנוח עבד על המכבש זמן קצר ביותר וכאשר ניסה להסתובב באמצע הדרך, החליק אל פי התהום ונהרג כתוצאה מחבלה בראשו.
במהלך הדיון טען הקבלן בין היתר שהפועל נטל את המכבש ללא רשות. עוד טען כי הפועל כלל לא צריך היה לעבוד באתר וכי הוא, הנתבע, כלל אינו המעסיק. בית המשפט קיבל את דברי באי כוחה של משפחת התובעים שטענו כי דבריו של הקבלן נועדו לנסות להתנער מאחריות ואינן אמינות.
בתום הדיון קבע בית המשפט כי הוכח שהנתבע היה מעסיקו של המנוח, שהנתבע ביקש מהמנוח לעבוד באתר ושהנתבע לא דאג להכשרה מתאימה למנוח. בית המשפט פסק כי הנתבע הקבלן התרשל מאחר ושלח את המנוח לעבוד במקום מסוכן, ללא הכשרה וללא השגחה ולא דאג, אף לא במאמץ קל, לנסות ולמנוע את התאונה.
כאמור, בהכרעת הדין נקבע שהקבלן חייב בפיצויים לעיזבון המנוח, לאשתו ולילדיו הקטינים.
יצוין כי הקבלן חויב לפצות את משפחתו של המנוח באופן אישי, שכן לא היה מבוטח בביטוח עובדים.