בדיון בנושא ההתמודדות הא-סימטרית עם הטרור האסלאמי במסגרת כנס הרצליה של המכון למדיניות אסטרטגיה במרכז הבינתחומי, הציע הרמטכ"ל לשעבר, משה (בוגי) יעלון מתווה אסטרטגי להתמודדות עם הטרור האסלאמי. לדעתו פיתרון צבאי לטרור, וכי יש להשתמש בכל האמצעים שיש כדי לתקוף אותו.

עוד הוסיף כי האיראנים מממנים את רוב גורמי הטרור העולמי, ושללא הבסת המשטר האיראני לא יהיה ניתן להביס את הטרור. נפילת המשטר האיראני תוציא את הרוח מהמפרשים של ארגוני הטרור. בכדי לעשות כן יש לגרום להפלתו מבפנים, דבר שיושג רק ע"י נקיטת בידוד מדיני, סנקציות כלכליות, והפעלת כוח צבאי במידת הצורך. שאלה שנשאלה מהקהל לגבי הסכמתו של של יעלון לעסקת שחרור אסירים תמורת גלעד שליט, נתקלה בהתעלמות.

פרופ' ברהמה צ'לייני מהמרכז למחקר מדיניות בניו דלהי, אמר כי הודו משמשת כמעבדת מחקר לטרור. אם פעולת הטרור מצליחה בהודו, הטרוריסטים מעתיקים את דרך הפעולה לשאר העולם. כך קרה עם הפיגועים בתחבורה ציבורית שהחלו בהודו, ומשם הועתקו לישראל, ספרד ובריטניה, וכן עם פיצוץ מטוסים שהחל במטוס הודי ב-1985 והועתק למטוס פן-אם ב-1988. עוד אמר כי ישראל והודו נמצאות בחזית המאבק מול הטרור הגלובאלי, וכדי להלחם מול איום לא קונבנציונאלי שכזה יש להשתמש במגוון כלים לא קונבנציונאלי.

ג'יימי פטריק שיאה, מנהל תכנון המדיניות בנאט"ו, דיבר בעיקר על הלחימה באפגניסטן כחוד החנית של המלחמה העולמית בטרור. הוא אמר כי "אם לא נבוא להלחם באפגניסטן, אפגניסטן תבוא אלינו". הוא קבע כי ללא הגדלת הכוחות באזור לא תושג הכרעה."המלחמה באפגניסטן היא מלחמת אין בררה, שאם נכשל בה, ילדינו ונכדינו יחיו בפחד גדול".

גלן קרל, לשעבר הממונה על המודיעין לאיומים בינלאומיים בארה"ב, ציין כי רוב הטרוריסטים מושפעים ממנהיג מקומי, "הקפטן של הקבוצה", המשפיעים על מוחותיהם של הטרוריסטים. בשביל להלחם בטרור, יש להעלים את המנהיגים המקומיים, וכך למנוע את אירועי הטרור לפני התרחשותם

כנס הרצליה התשיעי של המכון למדיניות ואסטרטגיה בבינתחומי הרצליה מבצע מדי שנה "ספירת מלאי" ועורך את המאזן והחשבון הלאומי בנדבכים העיקריים המרכיבים את החוסן הלאומי. בכנס נושאים דברים בכירי הדרג המדיני וראשי מערכות החוץ והביטחון, בכירי ממשל לצד מומחים שונים מהארץ ומחו"ל. הדוחות והמסמכים המוצגים בכנס, כמו גם דבריהם של אישי המדינה והממשל הבכירים מישראל ומחו"ל, לצד תרומותיהם של מתדייני ומשתתפי הכנס, מניבים מדי שנה כיווני מדיניות ואסטרטגיה המועילים לדיון הציבורי ולמדיניות הלאומית.