ממצאים קשים על עומס רב עמו מתמודדים שירותי הרווחה בישראל, מחסור בתקנים לעובדים סוציאליים, ואי-שוויון מדאיג בין יישובים ברחבי הארץ בהיקף וברמת שירותי הרווחה הם רק חלק מהממצאים הקשים, הכלולים בדו"ח השנתי של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, שהתפרסם לאחרונה.
מנתונים המתפרסמים בדו"ח על העומס הרב בשירותי הרווחה האישיים מתברר, כי באמצע 2008 קיימו מחלקות הרווחה קשר, ברמות שונות של אינטנסיביות, עם כ-480,000 משפחות ובהן כ-1,243,000 נפשות. מספרים כאלה של אוכלוסיות מטופלות, בעלות צרכים מסוגים שונים, מטילים על מחלקות הרווחה עומס עבודה רב, שאינו תואם את המשאבים הכספיים והאנושיים המוגבלים העומדים לרשותן. במחלקות הרווחה היו ב-2008 כ-4,700 תקנים של עובדים (רובם עובדים סוציאליים), שמשרד הרווחה השתתף במימון העסקתם וכ-700 תקנים נוספים שמומנו על ידי הרשויות. עוד מתברר, כי קיים אי-שוויון בין יישובים בהיקף וברמת השירותים המסופקים לאוכלוסייה וכתוצאה – השירותים הניתנים לאזרחים הם לרוב פונקציה של מקום מגוריהם יותר ממענה על צורכיהם.
בראש מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, מכון מחקר עצמאי, הממומן על ידי ארגון הג'וינט העולמי, עומד פרופ' דן בן-דוד, ולצידו אנשי אקדמיה ומחקר בתחומי השירותים החברתיים השונים, פרופ' ג'וני גל, פרופ' דב צ'רניחובסקי, פרופ' יוסף קטן ואחרים.
הדו"ח השנתי של מרכז טאוב מצביע על עלייה שחלה בחלקה של ההוצאה הממשלתית על שירותי הרווחה האישיים, אחד המרכיבים הקטנים בין השירותים החברתיים, לכדי כ-10 אחוזים מהשירותים הישירים ב-2008 (שירותים הכוללים בעיקר את תחומי החינוך והבריאות). הגידול מתבטא גם במונחים מוחלטים, לכדי למעלה מ-6 מיליארד ש"ח. אולם, דו"ח מרכז טאוב מדגיש, כי העלייה שחלה בשנים האחרונות בכל תחומי השירותים הדביקה רק בצורה חלקית את הגידול הרב במספר הנזקקים לשירותים אלה. רבות ממחלקות הרווחה המקומיות מצליחות להגיע רק לחלק קטן בלבד מהנזקקים, ובהגיען לאוכלוסיות אלה – מסוגלות להעניק להן רק שירותים חלקיים. בשנים האחרונות מתרחש בשירותי הרווחה האישיים תהליך מקיף ומואץ של הפרטה חלקית, המשנה את דפוסי פעולתם של שירותים ממלכתיים ועירוניים רבים, שהממשלה והרשויות המקומיות חייבות לספק לאוכלוסיות הנזקקות.
בתחום מערכת הביטחון הסוציאלי קובע הדו"ח השנתי של מרכז טאוב, כי ההישגים בתחום ההקלה על העוני והשיפור בצמצום הפערים אינם משמעותיים: ממדי העוני בהכנסות נטו התייצבו ברמה של כ-20 אחוזים בשנים 2006 ו-2007 ואי-השוויון בחלוקת ההכנסות נטו התרחב. תשלומי הקצבאות של הביטוח הלאומי מגיעים לכ-44 מיליארד ש"ח ב-2008 וחלקם בתוצר (תמ"ג) קטן יותר מאשר בכל שנה מראשית העשור.
מהדו"ח עולה עוד, כי לפי הכנסתן נטו, כמעט רבע מהמשפחות שבראשן קשיש עניות ושיעורן גבוה מן הממוצע לכלל המשפחות. הקצבה הממוצעת לקשיש שאין לו הכנסות נוספות, שעודכנה מספר פעמים בשנים האחרונות, הגיעה בשנת 2008 לשיעור של כ-29 אחוזים מהשכר הממוצע במשק (קצבה ליחיד – 2,265 ש"ח). הגידול בקצבאות המיועדות לקשישים נזקקים תרם לירידה בתחולת העוני בקרב קשישים בשנתיים האחרונות. נתון מעניין נוסף העולה מהדו"ח מגלה, כי בשנים האחרונות חל גידול ניכר בשיעור המטפלים הזרים לקשישים הזקוקים להשגחה מלאה במסגרת זכאותם לביטוח הסיעוד – מדובר בלמעלה מ-51 אלף קשישים, שהסתייעו בשנה האחרונה בעובדים זרים.
כמעט 200 אלף נכים קיבלו קצבת נכות בשנת 2008 וקצב הגידול של קבוצה זו גבוה; כמיליון משפחות (993 אלף) קיבלו קצבת ילדים ב-2008 ומספר הילדים בגינם משולמת הקצבה מתקרב ל-2.4 מיליון. סך התשלומים לקצבאות ילדים בשנת 2008 הסתכם בכ-5 מיליארד ש"ח אך תחום זה נפגע יותר מאחרים, מאז 2002, במסגרת "תכניות החירום הכלכליות" ותחולת העוני בקרב ילדים ומשפחות גדלה במידה ניכרת. כ-774 אלף ילדים בישראל חיו ב-2007 מתחת לקו העוני והם מהווים למעלה משליש מכלל הילדים בישראל (34 אחוזים).
עוד מתגלה בדו"ח מרכז טאוב, כי סך היקף התגמולים שמשלם משרד הביטחון מדי שנה למשפחות חללים ונכי צה"ל מגיע לסכום של לא פחות מ-4 מיליארד ש"ח, שהם 8 אחוזים מהוצאות הביטחון הסוציאלי. היקף מקבלי הקצבאות הכספיות ממשרד הביטחון בשנה האחרונה כלל 54,900 נכים ועוד כ-17,300 בני משפחות חללים ונכי צה"ל.
פרופ' ג'וני גל, ראש תחום הרווחה והביטחון הסוציאלי במרכז טאוב, קורא לממשלה החדשה לטפל בגורמים העיקריים לפערים החברתיים-כלכליים ולתת מענה להידרדרות במצבן של האוכלוסיות החלשות, במיוחד בעת שניכרת העמקה בעוני וצפוי גידול נוסף בצרכים בעקבות ההאטה הכלכלית.