נשיאת בית המשפט המחוזי מחוז מרכז, השופטת הילה גרסטל, דחתה בפסק דין עקרוני ותקדימי את תביעתם של סטודנטים בפקולטה לחקלאות ע"ש רוברט ה. סמית של האוניברסיטה העברית, וקבע כי נתיחת גוויות של בעלי חיים במסגרת הקורס "מבוא לזואולוגיה" אשר הסטודנטים חויבו להשתתף בהן, הן חוקיות ועומדות בהוראות חוקי ההגנה על בעלי חיים.
בית המשפט קבע כי באיזון שבין החופש האקדמי לחופש המצפון של הסטודנטים, ידו של החופש האקדמי על העליונה.
בפסק הדין קבע בית המשפט כי הנתיחות הנעשות באוניברסיטה הן חוקיות ועומדות בהוראת חוקי הגנה על בעלי חיים מאחר שמדובר בגוויות של בעלי חיים. בכך, קיבל בית המשפט את עמדת האוניברסיטה העברית אשר יוצגה על ידי עורכי הדין בעז בן צור וחגי הלוי, ודחה את עמדת הסטודנטית אלכסנדרה ברודצקי.
בית המשפט אף דחה את טענת הסטודנטים לפיה נפגע חופש המצפון שלהם – זכות המוגדרת כזכות יסוד. בית המשפט קבע כי החופש האקדמי שאף הוא זכות יסוד גובר בענייננו על חופש המצפון. בית המשפט קבע כי אין להתערב בחופש האקדמי של האוניברסיטה שהחליטה כי הנתיחה חיונית להכשרת הסטודנטים ואין להסתפק בחלופת מחשב.
השופטת ציינה בפסק הדין כי החופש האקדמי גובר על חופש המצפון לאור העובדה שמדובר בסרבני מצפון סלקטיביים שכן הסטודנטים העותרים אינם מתנגדים באופן קטגורי לניסויים בבעלי חיים. בית המשפט קיבל את עמדת האוניברסיטה לפיה דרישת הנתיחה נכללה במסמכי ההרשמה ובשנתון והסטודנטים היו מודעים לדרישה זו בעת ההרשמה.
בשולי פסק דינו קבע בית המשפט כי הוא ער לכך שהסטודנטים התובעים לא יוכלו להשלים את חוק לימודיהם אם לא יבצעו את מטלת הנתיחות נגד מצפונם. אולם, בית המשפט קבע כי אל להתערב בשיקול הדעת האקדמי של האוניברסיטה הסבורה כי נתיחות אלו חיוניות להכשרת הסטודנטים.
ראש החוג למדעי בעלי-החיים, פרופ' ברטה סיוון, אמרה על פסק הדין: "אני שמחה שפסק הדין יעזור לנו לשמור על הרמה האקדמית של הקורסים המועברים באוניברסיטה".