נשיא המדינה, שמעון פרס, נשא הספד על פרופ' אפרים קציר ז"ל - נשיאה הרביעי של מדינת ישראל בטקס האשכבה הממלכתי שנערך לזכרו ברחבת מכון וויצמן. הלווייתו של נשיא המדינה הרביעי אפרים קציר, תתקיים הערב בשעה 18:00 בבית העלמין ברחובות, שם ייטמן לצד אשתו.
בפתח דבריו פנה נשיא המדינה למשפחתו של קציר ואמר, "באנו היום לומר שלום למדען, שלום לנשיא, שלום לאדם. באנו להיפרד – אך גם לזכור ולהזכיר, לא לשכוח. שני האחים, פרופ' אהרון קציר ופרופ' אפרים קציר, היוו תופעה מיוחדת בנופה של מדינת ישראל. הם צמחו כאוהבים הצעירים, בתנועות הנוער, היו קשורים ומזוהים עם כל שלב בייסודה של מדינה זו. חלק מחבורת המייסדים. יש להם מניות יסוד כאן. הכישרונות המיוחדים של שניהם, העלו אותם לגבהים שלא ידענו כמותם".
הנשיא סיפר על פועלו של קציר, "אפרים הקים את חמ"ד – חיל המדע. בהיותי מנכ"ל משרד הביטחון שיתוף הפעולה בינינו באותם ימים היה מלא. מלא דימיון. שניהם נקרעו, בין הכימיה של ויצמן לפיזיקה של בן גוריון. בין המדע הטהור לבין המדע המיושם בפיתוח הארץ, בחרושתה, בחקלאותה, בצבאה ובבריאות תושביה. התמזגו בהם הנטייה לחלום אבל גם היכולת לשפוט מהו חלום ומה הוא שיברו. אפרים הפיץ סביבו שקט ואמונה. אהרון הפריח פריצוֹת דרך. חשבתי בליבי – משפחה כל כך קטנה עם יכולת כה גדולה החורגת מתחום משפחתי ומתחום הארץ, ונעה בעולם כקרן אור משלה".
עוד סיפר כי "מתחילת המדינה, בן גוריון רצה מאד שנשיא המדינה יהיה איש מדע. כזכור, פנה לאיינשטיין, שסירב להצעה. מי ששב להביט על אותה התקופה, זוכר את שפע המדענים היהודים סביב איינשטיין, בתחילה באירופה ולאחר היטלר בארצות הברית. אפרים השתייך כבר אז לקבוצת אישים ברוכי - אל שעל אף היותם בודדים, תרומתם לקולקטיב חורגת כל שגרה. כבר אז היה בשורה הראשונה של המדע בעולם. במחצית הראשונה של המאה ה-20. שמו הלך לפניו ברחבי תבל אך ליבו נשאר ברחובות. בין הפרדסים, בין החברים, בין התלמידים, בין המדענים שהתרכזו במכון וויצמן".
על בחירתו לנשיא אמר, "אחרי רצח אהרון, ראש הממשלה דאז, גולדה מאיר, פנתה לאפרים ודיברה אל ליבו שיסכים ליטול על עצמו את אדרת נשיא המדינה. לאפרים היה קשה לסרב כמו שהיה קשה לו להינתק מעבודתו וממעבדתו. משנהיה נשיא, הוא ניצל את ברק חוכמתו המדעית לתשתית התנהגותו המדינית. מתפקידו של הנשיא לדאוג לאחדות העם, להקטנת פערים, למניעת קיטוב חברתי ולהעלאת הרמה המוסרית של העם. אפרים קציר עשה בכהונתו רבות לשתול ערכים אלה בתוך הלבבות. הוא כיהן בתקופה רוגשת וקשה של מלחמת יום הכיפורים, אך זכה גם לעדנה כאשר בתקופתו החל תהליך השלום עם מצרים שהיה כה מרגש ומסעיר".
עוד אמר פרס, "לא היה לו מתחרה בציות ובטוב לב, בידע ובכישרון. ההתמודדות שלו עם אסונות שפקדו את המשפחה במהלך חייו הפעימה אותנו, שעקבנו אחריו בכאב גדול. גם בערוב ימיו, כשתשו כוחותיו הוא המשיך לעבוד במחקרו המדעי. אני מניח שלא העלה על דעתו שיוכל להיפרד מעבודתו, אלא אם כן המוות יכריח אותו לעשות זאת. תמיד צנוע, תמיד אדיב, תמיד מסייע שכן גם היה מורה טוב למאות תלמידיו".
לסיום אמר, "אנו חותמים כאן פרק של משפחה המהווה את הקציר המשובח ביותר של המדינה, קציר של שיבולים חכמות, של שדות פתוחים לרוחות הגדולות באמת. של מלח הארץ. על דבר אחד אני שמח בליבי – שאהבנו את אפרים ואהרון לפני שנאלצנו להספיד אותם. אהבה מלאה, אמיתית, גדושה הערכה והוקרה. צאצאיהם של אהרון ואפרים והתלמידים הרבים שהעמידו נשארים עמנו. הם שימשיכו את חזונם המדעי, החברתי והציוני".
נתניהו: סיפור חייו של קציר הוא סיפור תקומת העם היהודי
ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ספד לנשיא המדינה הרביעי, אפרים קציר ז"ל, ואמר "סיפור חייו של קציר הוא במידה רבה סיפורה של תקומת העם היהודי בארצו".
"אפרים קציר עשה כל חייו כדי לתרום מיכולותיו הנדירות לעמו ולארצו. הוא תמיד הקפיד שהשליחות תהיה העיקר ולא הוא שהיה נושא בשליחות", הוסיף נתניהו.