בנק ישראל מפרסם היום סקירה של ההתפתחויות הכלכליות בשליש הראשון של שנת 2009, וקבע כי הירידה בפעילות הכלכלית, שהחלה במחצית השנייה של 2008, נמשכה במהלך החודשים ינואר עד אפריל 2009.
נתוני החשבונאות הלאומית לרביע הראשון מעידים על התגברות ההאטה - תוצאת ירידה תלולה ביצוא וירידה בצריכה הפרטית. עם זאת, מרבית האינדיקטורים האחרונים למצב המשק מצביעים על התמתנות קצב ההתכווצות בסוף התקופה (מארס ואפריל).
התוצר המקומי הגולמי התכווץ ברביע הראשון של השנה ב-3.9 אחוזים במונחים שנתיים, לאחר ירידה של 1.6 אחוזים ברביע האחרון של 2008, והמדד המשולב של בנק ישראל למצב המשק ירד בתקופה הנסקרת ב-3.8 אחוזים. ההאטה החדה בפעילות הכלכלית הקיפה את כל ענפי המשק: הייצור התעשייתי הצטמצם, ונמשכו הירידות בענפי המסחר והשירותים.
התחזקה השפעת המשבר הכלכלי על שוק העבודה. מספר העובדים שנפלטו מעבודתם במהלך התקופה הנסקרת היה גבוה משמעותית ממספר איושי המשרות, ולפיכך גדלו מספר דורשי העבודה ומספר התביעות לדמי אבטלה. הירידה במספר המועסקים כמעט כולה בשירותים הציבוריים. התפתחויות אלה לוו בעלייה חדה של האבטלה, לרמה של 7.6 אחוזים מכוח העבודה.
הנסיגה בפעילות הכלכלית התבטאה גם בירידת הכנסותיה של הממשלה ממסים. תחילה נפגעו ההכנסות מהמסים הישירים, ובתקופה הנסקרת - גם ההכנסות מהמסים העקיפים. לקראת תום התקופה התאוששו ההכנסות ממסים עקיפים על הייצור המקומי. כדי לעמוד ב-2009 ביעד הגירעון, הועלו, בשלהי התקופה, הבלו על דלק והמס על סיגריות, והצעת התקציב כוללת העלאות מסים נוספות.
מדד המחירים לצרכן עלה בארבעת החודשים הראשונים של השנה ב-0.9 אחוז, ובניכוי עונתיות הוא עלה ב-0.8 אחוז. בשנים עשר החודשים האחרונים עלה המדד ב-3.1 אחוזים - מעבר לגבולו העליון של יעד האינפלציה. התפתחות המדד במהלך התקופה הנסקרת ביטאה התמתנות של סביבת האינפלציה, כתוצאה מירידת הביקושים המקומיים, שקוזזה על ידי התחדשות העליות במחירי האנרגיה ועלייה מתונה בסעיף הדיור. ירידת הביקושים המקומיים משתקפת בעליות המתונות של מחירי המוצרים הסחירים ושל המדד הכללי למעט מחירי האנרגיה והדיור - ב-0.1 אחוז וב-0.2 אחוז, בלבד, בהתאמה.
במהלך התקופה הנסקרת הוריד בנק ישראל את הריבית המוצהרת בשיעורים חדים, עד לרמה של 0.5 אחוז באפריל 2009 – רמתה הנמוכה ביותר בכל הזמנים - במטרה להעלות את האינפלציה אל יעדה, לייצב את השווקים הפיננסיים ולתמוך בפעילות הכלכלית. עם התקרבות הריבית המוצהרת לגבולה התחתון הצהיר בנק ישראל, בפברואר, כי ירכוש איגרות חוב ממשלתיות בשוק המשני, כדי להוריד את תשואתן, ובכך לתמוך בהפחתת הריביות על האשראי בטווחים הבינוני והארוך. כן המשיך בנק ישראל ברכישות מט"ח לשם הגדלת היתרות, דבר התומך בשער החליפין.
לצד העמקתו של המשבר הריאלי, עלה שווי תיק הנכסים של הציבור, כתוצאה מהתאוששות בשווקים הפיננסיים במהלך התקופה הנסקרת. שערי המניות ואיגרות החוב הקונצרניות עלו עלייה תלולה, המדדים לרמת אי-הוודאות ירדו, והתחדשו ההנפקות של איגרות חוב קונצרניות. עליית תיק הנכסים של הציבור צפויה לאושש את הביקושים הריאליים בהמשך השנה.
שער החליפין הריאלי האפקטיבי פוחת במהלך התקופה הנסקרת – לראשונה מאז הרביע השלישי של 2007 - ב-4 אחוזים. הפיחות הריאלי תומך ביצוא הישראלי וממתן את השפעותיו המצמצמות של המשבר העולמי.