במגרון לא מקבלים את ההסברים של ראשי מועצת יש"ע על יעילותו של ההסדר להעתקת יישובם לתחום שיפוטו של הישוב אדם הסמוך. איתי הראל, מתושבי הישוב אומר ביומן ערוץ 7: מגרון נבנתה ע"פ החלטת ממשלה ונועדה לאכלס 500 יחידות דיור. אין כאן כל בעיה משפטית מורכבת יותר מישוב אחר. אם ניפול במגרון ניפול בשאר הישובים.
"כל העשייה שלנו שורשיה ארוכים מימי התנ"ך וההתיישבות. נקראנו לדגל על ידי מוסדות המדינה ובנינו את המקום קודם כל על פי תכניות משרד השיכון להקים במקום חמש מאות יחידות דיור", הוא מספר ומציין שבימי שרון הוחלט כבר בשנת 2002-03 להקים כמאה ושמונים יחידות דיור, ולאחר מכן הוחלט להרחיב את הבניה לחמש מאות יחידות דיור ואף הוחל בעבודות העפר במקום, ו"שום דבר לא השתנה חוץ ממה שקפץ אצל אנשי שלום עכשיו שהלכו לבג"ץ כי הם רוצים להרוס כל דבר".
הראל מדגיש בדבריו שהמניע להחלטה שהתפרסמה אינה כרוכה ברשות המחוקקת או הרשות המבצעת אלא אך ורק ברשות השופטת שלטעמו השתלטה על הנהגת המדינה כולה. "ממשלת ישראל לא החליטה לפנות את מגרון. מספר גדול של שרים רוצים שמגרון תישאר במקומה. אין החלטת ממשלה או החלטת כנסת. יש כאן ציניות שבאה לידי ביטוי בהתנגדותו של דרור אטקס, איש שלום עכשיו, המתנגד לכל הבניה גם במגרון, גם באריאל ומעלה אדומים. לאחר שהוא הגיע לכאן, פרץ את השער ודרס את רכז הביטחון פנה לבג"ץ שם בייניש, שעמדותיה ידועות, מקדמת את ענייניו".
לדבריו בכל הניסיונות הקודמים להגיע להסדר גם מול שרים אנשי מפלגת העבודה לא דובר על עקירה, אך ב'שלום עכשיו' לא הסתפקו בכך והחליטו לפנות לבג"ץ. לדבריו אין בעתירה זו כל ממש ובבית משפט השלום הוכח שאין כל פגיעה בערבי כלשהו בבניה במגרון, וההליכה לבג"ץ יועדה לנצל את עמדת בג"ץ המקורית הרואה בבנייה במגרון, כמו בשאר הישובים, מהלך של כיבוש בלתי חוקי.
עוד ציין כי בימים אלה מבוצעת חקירת משטרה בנושא הקרקע ולפיכך אין עניין לבג"ץ בפרשה זו. "יחכו שופטי בג"ץ לתום החקיקה ולתום הבדיקה המשטרתית ורק אז יכריעו".
ובמידה והמהלך יצא לפועל, גם אז לא מתכוונים במיגרון לקבל את הדין. "אם היינו רוצים הינו מקימים בתים באדם. בחרנו בכוונה להקים בתים במיגרון", אומר הראל.