בית משפט. אילוסטרציה
בית משפט. אילוסטרציהפלאש 90

ראש השב"כ לשעבר, אבי דיכטר, השר לשעבר דני נווה וראש אמ"ן לשעבר, האלוף אהרן זאבי פרקש, יעידו בתביעה נגד הרשות הפלסטינית, כך קבע שופט בית משפט השלום בירושלים, יואל צור.

מדובר בתביעת נזיקין שהגיש בית הקפה הירושלמי "קפית" בעקבות פיגוע ההתאבדות שכשל בשנת 2002, אותו יזם בין השאר המחבל נידאל משעל, אשר היה לטענת התובעים, בעלי בית הקפה, חלק מארגון טרור שפעל בשליחות ובחסות הרשות הפלסטינית.

התובעים ביקשו להביא לעדות את שלושת האישים, אולם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, התנגד לזימונם בטענה שהם "אינם עונים להגדרת "עד" ע"פ פקודת הראיות". בנוסף טען היועמ"ש, כי "בפני התובעים קיימת חלופה להשגת חוות דעת בהקשר המבוקש על ידם, בתשלום, באמצעות מכוני מחקר, העוסקים בחקר המזה"ת, לרבות פעילותם של ארגוני טרור", וכי "אין זה סביר ומוצדק שמי שנשאו בתפקידים ציבוריים בכירים, יידרשו למתן עדות מומחה בסוגיות אלה בתביעה אזרחית".

התובעים טענו מצידם, כי עדים אלו חשובים להוכחת טענותיהם. בנוסף חשובים הם להוכחת הטענות, לפיהן גם למדינת ישראל אחריות לאירוע, וזאת משום שהמשיכה לאחוז באסטרטגיית הכיבוש נגד העם הפלסטינאי, במקום להגיע להסדר שלום כולל וצודק שיביא להקמתה של מדינה פלסטינאית ליד מדינת ישראל.

התובעים טענו עוד, כי המדינה אשמה בכך שממשלות ישראל הפרו את הסכמי אוסלו בצורה שיטתית והשתמשו בהם לקידום צרכים פוליטיים פנימיים צרים, ובכך שיצרה את קבוצות ההתנגדות הקיצוניות בתוך העם הפלסטינאי כתוצאה ממדיניות הכיבוש העקביות שלה.

השופט קבע כי הבאתם של עדים אלו נחוצה, "אין לפנינו תביעה אזרחית של מה בכך, לפנינו תביעת נזיקין על אירוע טרור שהתובעים מייחסים אחריות בגינו לא רק למחבל נדל מישעל אלא גם לרשות הפלסטינאית ומי שהיה באותה עת יו"ר הרשות (ואשר, כאמור, בשל מותו, נמחק שמו מכתב התביעה)".

עוד קבע השופט, כי "העדים נשוא החלטה זו, עסקו בתוקף תפקידם בנושאים שלגביהם טענו ב"כ הצדדים טענות וטענות שכנגד ונושאים אלה הם בתחום ידיעתם האישית. במובן זה האישים עונים גם עונים להגדרת "עד" כמשמעותו בפקודת הראיות".

בנוסף קבע השופט, כי "אין מקום להיעזר במכוני מחקר שלמדו ו/או חקרו בשאלות העולות מהתביעה וההגנה מאחר ועדותם תהיה שאובה מכלי שני ו/או שלישי, בו בזמן שהעדים נשוא הבקשה יוכלו להעיד על נושאים אלה מכלי ראשון".