
שופט בית המשפט המחוזי בבאר שבע, ברוך אזולאי, גזר אתמול (רביעי) על יוסף אבו חטב עשר שנות מאסר בגין חברות בארגון גדודי חללי אל-אקצא ומגע עם סוכן זר, שש עבירות של החזקת נשק, שלוש עבירות של ניסיון, רצח, אימונים צבאיים אסורים, קשירת קשר לפשע וקשירת קשר לעוון ומתן אמצעים."העבירות בהן הורשע הנאשם חמורות. אין המדובר במעשה חד פעמי אותו ביצע הנאשם, אלא בתקופה ארוכה בה הנאשם היה חבר פעיל בארגון טרור ששם לו למטרה לפגוע בביטחון מדינת ישראל", כתב השופט.
"הנאשם אמנם צעיר וחלק ניכר מהעבירות בוצעו שעה שהיה קטין, אך יש לזכור שבשל אופיים של ארגוני הטרור, נבנית תשתית הטרור גם על צעירים וקטינים דוגמת הנאשם שמגויסים למטרות הרצחניות מגיל צעיר ו"מתפתחים" עם הארגון ולתוך הארגון עם
השנים. בטרור יש להילחם על כל גווניו והגם שחובה לקחת בחשבון את גילו הצעיר של הנאשם, יש לזכור שקטינות או גיל צעיר, לא מקנים חסינות מפני ענישה כואבת, ובמיוחד כשמדובר בביצוע עבירות חמורות נגד ביטחון המדינה".
"הנאשם עסק בפעילות אינטנסיבית ומגוונת שכל מטרתה לפגוע בביטחון המדינה ובחייליה. במסגרת הפעילות השתתף בתהלוכות צבאיות כשהוא רעול פנים וחמוש ברובה ורימונים, ביצע שמירות כשהוא חמוש ברובה, רימונים ומטעני חבלה, הטמין מטענים כדי לפגוע בכוחות צה"ל שציפה שיחלפו במקום, התאמן בפיצוץ מטענים, ובשעה שחברו ירה לעבר טנקים של צה"ל, ידה עם חבר אחר כארבעים מטעני צינור לעבר טנקים וכן ידה רימון לעבר בית קברות בו סבר שנמצאים חיילי צה"ל. במועד אחר ירה כדורים לעבר טנקים שעה שחבריו השליכו מטעני צינור. בשנת 7002 השתתף באימון צבאי ארוך שכלל אימונים בנשק, הליכה צבאית וירי לעבר מטרה.
לאחר הדברים הנ"ל, השתתף בחפירת מנהרות, אשר כעולה מחוות דעת המומחה שהוגשה כראיה מטעם התביעה, עלולות לשמש ולעיתים קרובות גם משמשות, להברחת אמל"ח שמטרתו, בדרך כלל, לשמש את ארגוני הטרור הרצחניים. למזלנו, ולא בזכות הנאשם, הסתיימו תוצאות פעילותו העבריינית בלא אבדות".
השופט הדגיש "אין צורך להכביר במילים בכל הנוגע לצורך הקיומי והחשוב של מדינתנו להגן על עצמה ועל תושביה ועל חייליה מפני הרוצים ברעתה ובפגיעה בכוחות צה"ל. המסר שראוי שיצא מבתי המשפט הוא שכל המבקשים להשתייך לשורותיו של הארגון יראו
לנגד עיניהם את המחיר הכבד שעליהם לשאת באם יורשעו בדין. נוכח המציאות הביטחונית הקשה בצלה אנו חיים, אין מנוס מענישה מחמירה שבבסיסה אלמנט ההרתעה כשזה עולה בחשיבותו על כל שיקול אחר".
