בימים אלה הפנה שי באטון, יוזם 'החרם היהודי' על חברות המקיימות קשרי מסחר עם השלטון האיראני, פניה לנשיא המדינה, שמעון פרס, בה הוא מבקש שהנשיא יעמוד בראש החרם ויפעיל את השפעתו על קהילות יהודיות ברחבי העולם לקידומו של החרם הזה. ביומן ערוץ 7 שוחחנו עמו על המהלך שאותו החל בעצם... בנימין נתניהו.
במכתב שנשלח לנשיא המדינה מר שמעון פרס, וקורא לו לעמוד בראש יוזמת החרם, מציין באטון כי: "בתחום אחד לא עשינו די – התחום הכלכלי, וכאן כאיש כלכלה ומשק וכישראלי אני חש כי הגיע הזמן שאתרום את שלי. אין לי ספק כי יצטרפו אלי עוד רבים וטובים. הכלכלה האיראנית צריכה להיות מטרה לפגיעה מכוונת מצד כל מי שעתיד ישראל והעולם יקרים לו, ישראלים, יהודים, אוהבי ישראל והדמוקרטיה, וכאלה יש בעולם לא מעט. הגיע הזמן שהעם היהודי ישתמש בכוחו הכלכלי כנגד איראן ותוכנית הגרעין שלה".
בדבריו מזכיר באטון כי בהיותו יו"ר האופוזיציה נחקק חוק שקודם על ידי נתניהו ומטרתו למנוע מישראלים להשקיע בחברות בינלאומיות המקיימות קשרי מסחר עם הממשל האיראני. "הרעיון היה לא לפגוע בעם האיראני אלא בממשל האיראני", אומר באטון המציין כי מהלך שכזה היה מציב קושי בפני מדינות בעולם וחובה להגדיר את עצמן אם הן לצד איראן או לצד ישראל.
מהלכו זה של נתניהו אמנם התקבל בחוק אולם מאז לא פעל איש במשרד האוצר כדי ליישם אותו. יישום שכזה מחייב פרסום רשימה של מפעלים וחברות שיש להחרימן. "לא שר האוצר הקודם בראון ולא שר האוצר הנוכחי שטייניץ פעלו בנושא", אומר באטון המציין כי לאחר פניה שהוגשה אליו בימים האחרונים הודיע שר האוצר שטייניץ על כוונתו להקים ועדה שתכין את הרשימה המודברת ותאפשר את יישומו של החוק.
יצוין כי באטון העומד בראש רשת המכללות הפיננסיות cash flow, פנה ל- 52,000 חברות ואנשי עסקים בישראל, וביקש מהן להצטרף ליוזמת החרם, המופנה בשלב הראשון כנגד החברות הבינ"ל בוש, ב.מ.וו ואליטליה.
לדבריו הפניה ממוקדת בשלוש החברות הללו כיוון שיש להן חלופות נוחות והציבור יכול לעמוד בגזירת החרמתן ואין מדובר בחברות בלעדיות כדוגמת 'קוקה קולה' שעל אף שהיא מקיימת קשרי מסחר משמעותיים עם איראן הסיכוי להחרמתן בשלב זה הוא קטן.
יוזמת ה"חרם היהודי", הקוראת לציבור הישראלי והיהודי בעולם להימנע מלרכוש מוצרים וניירות ערך של חברות זרות הסוחרות עם איראן, החלה לאחרונה לאחר שרו"ח שי באטון, יו"ר רשת המכללות הפיננסיות cash flow, גילה כי ישראלים קונים באופן יומיומי מניות של חברות זרות הסוחרות עם איראן, בניגוד לחוק הישראלי שאיננו מיושם, וזאת מחוסר ידיעה.
באטון מספר על דיווחים ולפיהם גם העם האיראני עצמו מחרים חרם שקט חברות שכאלה, וכדוגמא הוא מציין את חברת נוקיה שהיקף המכירות שלה באיראן ירד לחמישים אחוזים. לדבריו החרמה שכזו פוגעת בשלטון האיראני ובקביל מסייעת לעם האיראני כמו גם לעם היהודי כמובן.
עוד הוא מציין הצלחה מול חברת 'סימונס' שסיפקה, כמו גם חברת 'נוקיה, ציוד האזנה לחברות איראניות ואלו העבירו את המידע הטכנולוגי לשלטונות האיראניים שבעזרת טכנולוגיות אלה התחקו אחר מתנגדי המשטר ואף לכדו אותם והוציאו אותם להורג. לאחר פרסום הדיווחים הללו החליט 'סימונס' להפסיק את הקשר עם אותן חברות.