
בראיון ליומן ערוץ 7 תוקף שר הפנים, גדעון סער, את סיעות השמאל שבהתקפותיהן את החוק למניעת הסתננות מסכנות את עתיד זהותה של מדינת ישראל.
לדברי השר סער מפלגת העבודה בהתנגדותה לחוק הפכה את עצמה לקרון נוסף ברכבת של חברי הכנסת דב חנין וזהבה גלאון. זאת בניגוד לעמדת רוב הציבור בארץ ועמדת מצביעי העבודה עצמם.
כשנשאל השר סער מדוע נראה כי קיים פילוח ברור בין מתנגדי החוק לתומכיו, פילוח המתאפיין בנטייה פוליטית לימין או לשמאל, הוא אומר כי לטעמו "אין צורך שתהיה זיקה בין העמדות המדיניות לשמירה על אופייה ועתידה של המדינה. השמאל על סיעותיו הביע לאורך כל החודשים האחרונים התנגדות עקבית לחוק. השמאל מבטא בכך תפיסה שגויה שרוצה להציב אותנו כמקום הכי ליבראלי ביחס למסתננים".
סער מדגיש כי הוא עצמו אינו מתנגד לעמדות ליבראליות, אך במציאות הנוכחית מדובר בעמדות המסכנות את דמותה של ישראל. בדבריו הוא מגיב לטענתה של חברת הכנסת גלאון לפיה חמישים ושלושה אלף מסתננים אינם מסכנים את ישראל. סער רואה במספר זה מספר עצום המהווה נטל אדיר על הרווחה הישראלית כמו גם נטל בתחום הפשיעה ובתחומים נוספים ובהחלט סכנה למדינה ותושביה. סער מזכיר כי עד כה ספגה ישראל מסתננים רבים מסודן ואריתריאה וקליטה נוספת תביא לגלים רבים נוספים של מבקשי עבודה.
סער קובע כי לא הגדר היא שבלמה את הגעתם של מסתננים לישראל אלא החוק שמנע מהם עבודה בישראל ויצר הרתעה של כליאה במידה ויגיעו לישראל. סער קובע כי ההרחקה של המסתננים ממרכזי הערים מאפשר נורמליזציה בישראל והוא הכרחי. הוא מזכיר בדבריו כי לישראל קל ביותר למסתננים להגיע מאפריקה שכן בדרך לכאן אין צורך לחצות ים אלא לדלג על גדר בלבד ומי שצלח את המדבריות בהליכה רגלית אינו נרתע מגדר שכזו.
סער קובע כי במידה ולא יהיה חוק שיבלום את ההסתננות היא תימשך ובגלים גבוהים הרבה יותר שכן המציאות הכלכלית באפריקה אינה צפויה להשתנות בעתיד הקרוב.
בהשוואתו לרדיפות היהודים מבצע ח"כ כבל עוול כפול, גם כלפי עברו של העם היהודי וגם כלפי עתידו.
באשר לטענתו של חבר הכנסת איתן כבל על כך שהעם היהודי, על עברו וההיסטוריה המיוחדת שלו, לא יוכל לחוקק חוקים מסוג זה. בדבריו אלה רמז לימים בהם התדפק העם היהודי על דלתה של ארץ ישראל והכניסה אליה נמנעה ממנו על ידי שלטון המנדט הבריטי. סער דוחה את דבריו של כבל וקובע כי מדובר בעוול כפול הן כלפי העבר היהודי והן כלפי העתיד היהודי.
סער מזכיר כי העם היהודי ברח מהשמדה והיה פליט של ממש בעוד המסתננים זוכים לבידוק ובחינה מדוקדקת ופרטנית ומי שעומד בקריטריונים של פליטות זוכה ליחס ראוי של פליט. בנוסף הוא מזכיר כי מי שאינו מוגדר כפליט זוכה ליחס ראוי גם אם לא מעמד רשמי של פליט. "זה דומה למה שהיהודים סבלו?", תוהה סער וקובע כי כבל עושה עוול גם לעתיד העם היהודי שכן לא ניתן לטעון שבגלל שהעם היהודי סבל הוא יפתח כעת את שעריו להמונים שיגיעו, הרבה מעבר לחמישים אלף המסתננים שקיימים כעת. "הם רוצים מדינת כל מסתנניה. כולם יסתננו לכאן כי קל יותר להגיע לכאן", אומר סער וקובע כי אם נקבל את התפישה שמציג השמאל "נאבד את המדינה היחידה שיש לנו".
באשר לאפשרות שגורמים כלשהם יעתרו לבג,ץ נגד החוק החדש אומר סער כי האחריות מוטלת על הממשלה ולא על העותרים וגם לא על השופטים אך הוא מאמין שהחוק הוא מידתי וככזה שעמד בפיקוחו של היועץ המשפטי לממשלה הוא גם יעמוד במבחן בג"ץ.
