יו"ר הכנסת ח"כ יולי אדלשטיין נשא היום (שלישי) דברים בדיון מליאה חגיגי במלאת 67 שנים לכנסת ויובל למשכן בגבעת רם.
"אל המקום הזה שולחים מיליוני אזרחים את נבחריהם, ונדמה ששוב ושוב הם מאוכזבים. מעבר לפרשות נקודתיות, יש כנראה דבר-מה באווירה שעלינו לטהר.
את התחושות הללו מבטאים מאות אזרחים הפונים אלי כל העת. הם כועסים על צורת הדיון, על אופן ההתנהגות והביטוי הנחשפים לעיניהם בשידורים ובדיווחים", אמר אדלשטיין.
"הם כועסים ומודאגים, בשעה שהם רואים בעיניים כלות את אופן ההתנהלות שלנו כאן. אני גם חש את הנושאים עליהם מדברים אתי בכל מקום: אם בעבר הלא רחוק עוד העסיקו את הציבור רפורמות נחוצות או חקיקה מועילה, היום כמעט כולם מוטרדים מדבר אחד: מכבוד הכנסת ומהתנהגות חבריה.
לא לפרובוקציות ולמהלומות מילוליות מצפים מאתנו, וגם לא לזלזול בדוברים האחרים, להפרעות או להתעלמות הפגנתית; אלא לשיח נוקב וחד שמתנהל תוך כבוד הדדי, תוך הקשבה ובעיקר - תוך הבנה מתמדת, כי עיניי הציבור נשואות אל הבית הזה ואל האולם הזה".
נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, התייחס בנאומו לשסעים בחברה הישראלית.
"לפני ארבע שנים ישבתי כאן בישיבה החגיגית של הכנסת בט"ו בשבט, וקראתי לחברי הכנסת להיזכר ב'יעוד הבלתי ממומש של הבית הזה, בצורך הדחוף שלנו בחוקה'. כך אמרתי אז. היום, אינני רוצה לשוב ולקרוא לכם לחוקק חוקה", אמר ריבלין.
"לא משום שלא דרושה לנו חוקה, ולא משום שאין לנו השראת רוח. אלא מפני שהיום, נכון לעת הזאת, אנחנו לא מסוגלים לכתוב חוקה", הוסיף ריבלין. "משום ש'חוקה', משמעותה שרטוט עדין של קווי הסכמה לאומית ועלינו להכיר בכך שאנחנו, החברה הישראלית, וכנסת ישראל, כנציגתו היחידה והאותנטית ביותר של הריבון, פשוט איננו בשלים לכך".
ריבלין הוסיף ופנה לחברי הכנסת, "אתם היושבים כאן, אתם לא רק שליחי הצבור, אתם גם מנהיגיו. כולנו יודעים היטב כמה מסכנת והרסנית עשויה להיות דינמיקה וחוויה של משחק סכום אפס בין חלקי החברה הישראלית, בין אם מדובר במחלוקת על תקציבים, על אופייה של השבת, או על שרות צבאי או אזרחי. גם אם אין בידינו חוקה, דווקא משום שבתנאים אלה אנו מתקשים לחשוב על חוקה, אנו מוכרחים, אתם מוכרחים, לסלול עבורנו את הדרך לשותפות ולהבנה בינינו, בין כלל הקבוצות בחברה הישראלית. לא לעגן אותה בחוק, כי אם לפרש אותה יחד, בעדינות ובכבוד גם אם מתוך אי הסכמה".
ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם גם הוא במסגרת הדיון החגיגי.
"ההסתה נגדנו מצד הפלסטינים – כולל גורמים בצמרת ההנהגה הפלסטינית אינה פוסקת", ציין נתניהו. "הם לא מחנכים את עמם להשלמה ולשלום, אלא מזינים אותם באשליות על חזרה לגבולות 1948 – לחיפה, יפו, עכו וצפת במקום היהודים".
לדבריו, "כאן טמון שורש הסכסוך: הפלסטינים מסרבים בעקביות להכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. לא מדובר על סכסוך טריטוריאלי סביב 'שטחים' או 'התנחלויות'; את זה אולי היינו יכולים לפתור מזמן. שורש הסכסוך הוא על עצם קיומה של ישראל והשאיפה למחוק אותנו מעל פני האדמה".
"זוהי כמובן תקוות שווא, כי נישאר כאן לנצח", הדגיש נתניהו. "אין מי שיעקור אותנו מארצנו, ואנו נוסיף לבנות אותה ולהגן עליה".
נתניהו התייחס גם למעמדה של הכנסת ואמר, "ידידיי חברי-הכנסת מכל חלקי הבית - לכולנו יש אחריות לתדמיתה של הכנסת בעיני הציבור, ועלינו לשמור על כבודה. איך עושים זאת? לפני הכל – באמצעות כבוד הדדי בינינו, גם ובייחוד כשאנחנו חלוקים זה על זה. אבל מעל הכל, מעל הכל - תוך התעקשות על כיבוד החוק".
"כאן אין ולא יהיו פשרות. אנחנו נמשיך לפעול נגד פורעי חוק מכל צד שהוא. בוודאי שלא נקבל רצח של אדם כלשהו – לא של יהודים, לא של ערבים, של אף אחד", הוסיף.
