40 אחוזים מהמגזר הדתי לאומי סבורים שזהות דתית פוגעת בסיכוייהם של קצינים בכירים בצה"ל להתקדם בסולם הדרגות, זאת לעומת 33 אחוזים הסבורים שהיא איננה משפיעה, 6 אחוזים הסבורים שהיא מסייעת, ו-21 אחוזים שהשיבו "לא יודע".
תוצאות אלו עולות מסקר מיוחד שערך מכון "גיאוקרטוגרפיה" עבור העיתון "בשבע" בקרב המגזר הדתי לאומי לקראת יום העצמאות ה-70 למדינת ישראל.
החלוקה הפנימית של התשובות לשאלה הזו בתוך המגזר מעניינת אף היא. בקרב אלו המגדירים את עצמם "חרדיים לאומיים" שיעור הסבורים שזהות דתית פוגעת בקידום קצינים בדרגות הבכירות מזנק ל-72 אחוזים, בקרב המגדירים את עצמם "דתיים ליברליים" רק 28 אחוים השיבו כך ואילו בקרב המגדירים את עצמם "דתיים לאומיים" השיעור עומד על 38 אחוז.
שאלה נוספת שנשאלו הנסקרים ונוגעת ליחסי הצבא והמגזר היא "באיזו מידה לדעתך, צה"ל ובכיריו מגלים התחשבות בצרכים של החייל והמפקד הדתי?". בקרב כלל המגזר, 39 אחוזים השיבו "במידה הנכונה" לעומת 46 אחוזים שהשיבו "מעט מידי". גם כאן ההתפלגות הפנימית מעידה על הבדלי התפיסות. בקרב חרדיים לאומיים שיעור המשיבים "מעט מידי" זינק ל-79 אחוזים ובקרב דתיים ליברליים הוא צנח ל-27 אחוזים.
סוגייה מסקרנת מאוד שנבדקה בסקר היא יחסו של המגזר לאפשרות שאדם לא דתי יעמוד בראש המפלגה הפוליטית המזוהה עם המגזר, מפלגת הבית היהודי. נדמה שהקשרים הטובים שיצרה שרת המשפטים שקד שברו את הטאבו המסוים שהיה בעבר סביב הנושא.
הנסקרים בסקר נשאלו "האם לדעתך, אדם שאיננו דתי (כמו לדוגמא, השרה איילת שקד) ראוי לעמוד בראש מפלגת הבית היהודי?". בקרב כלל המגזר 48 אחוזים השיבו "כן" לעומת 30 אחוזים בלבד שהשיבו "לא" ו-22 אחוזים שהשיבו "לא יודע". בקרב חרדיים לאומיים כצפוי אחוז המשיבים "כן" היה נמוך יותר - 28 אחוזים. אולם, באופן מסקרן, גם בקרב דתיים ליברליים שיעור המשיבים תשובה חיובית היה רק 44 אחוזים, לעומת 53 אחוזים בקרב מי שמגדירים את עצמם במרכז - דתיים לאומיים.
באותו הקשר, המגזר, ככלל, איננו אופטימי במיוחד בנוגע לשאלת סיכוייו של השר נפתלי בנט, יו"ר הבית היהודי, להיבחר לראשות הממשלה. 39 אחוזים השיבו "סיכוי נמוך" ו"סיכוי נמוך מאוד", לעומת 17 אחוזים שהשיבו "סיכוי גבוה" ו"סיכוי גבוה מאוד". 44 אחוזים השיבו "סיכוי בינוני".
ברוח התקופה האחרונה נשאלו הנסקרים לדעתם בשאלה "באיזה מצב לדעתך, יצטרך ראש הממשלה נתניהו להתפטר בשל החקירות נגדו?". שני שליש מהמגזר הדתי לאומי סבורים שעל נתניהו להתפטר רק אם יורשע, וזאת כפי שקובע החוק. 28 אחוזים בלבד סבורים שעליו להתפטר כבר כאשר יוגש נגדו כתב אישום (6 אחוזים סבורים שעליו להתפטר כבר בשלב החקירה, כלומר מייד).
כצפוי, יחס המגזר לפסיקות בג"ץ בסוגיות דתיות איננו חיובי. הנסקרים נשאלו "האם פסקי בג"ץ בנושאים הקשורים לערכים דתיים, מוטים לדעתך? ואם כן, לאיזה כיוון?". בקרב כלל המגזר כשני שליש (67 אחוזים) סבורים שפסקי בג"ץ מוטים נגד ערכים דתיים, 14 אחוזים סבורים שהם אינם מוטים לא נגד ערכים דתיים ולא לטובתם, ורק אחוז אחד בודד סבור שהם מוטים לטובת ערכים דתיים. לא במפתיע, 94 אחוזים מהחרדיים לאומיים סבורים שפסקי בג"ץ מוטים נגד ערכים דתיים. מה שכן מפתיע הוא שמחצית מהדתיים הליברליים שותפים אף הם לעמדה זו ממש.
בחברה הישראלית היחס לירידה מהארץ השתנה מאוד בעשורים האחרונים, בקרב המגזר הדתי לאומי היחס להגירה לחו"ל נותר שלילי באופן מובהק. למרות שבניסוח שאלת הסקר נעשה שימוש בטרמינולוגיה נייטרלית: "באיזו מידה אתה מתנגד, או תומך באפשרות שמישהו מבני משפחתך יעזוב את הארץ ויעבור לחיות בחו"ל?" התוצאות ברורות מאוד. על פי הסקר, 77 אחוזים מהנשאלים השיבו לשאלה "מתנגד מאוד", או "די מתנגד". 22 אחוזים השיבו "לא מתנגד ולא תומך" ורק אחוז אחד בלבד השיב: "די תומך" או "תומך מאוד".