יו"ר מרצ, ח"כ תמר זנדברג, השתתפה היום (חמישי) ביומו השלישי של "כנס הרצליה ה-18" שנערך על ידי המכון למדיניות אסטרטגית בבינתחומי הרצליה.
"הודעתי לשגריר ארצות הברית בישראל שלא אוכל להשתתף בטקס חנוכת השגרירות החדשה בירושלים", סיפרה זנדברג והסבירה, "אני מאוד רוצה לראות את כל השגרירויות בירושלים, ואני רוצה לראות את ירושלים מוכרת על ידי העולם כבירת ישראל בגבולות מוכרים ובטוחים. אנחנו פשוט לא יכולים לחגוג מהלכים חד צדדיים שפוטנציאל הסכנה שלהם משמעותי כל כך".
לדבריה, "ניסיון העבר מוכיח לנו שצעדים חד צדדים לא 'מורידים סוגיה מהשולחן', אלא להפך, מסבכים אותה עוד יותר. ובעוד היותה של ירושלים בירת ישראל היא עובדה שאינה מוטלת בספק, השלום מוטל בספק גדול".
"בעשור האחרון ישראל ניצלה מאחד המשברים הכלכליים הקשים שהעולם עבר, והאביב הערבי הוריד מממשלת ישראל את הלחץ בנושא הפלסטיני. בשני הנושאים האלו נחסך מראש הממשלה הצורך לקבל הכרעות קשות. התוצאה הייתה דבקות בסטטוס קוו. לתקופה לא קצרה זה עבד, אבל עכשיו זה הזמן שבו החלטות מתקבלות במהירות ויכולות להיות להן השלכות מרחיקות לכת", ציינה זנדברג, "עכשיו הגענו לצומת קריטי, שבו כל אחד מאתנו צריך להתחיל לדבר ברצינות, כי להחלטות שמתקבלות בימים אלה יהיו השלכות של חיים ומוות לגבי ישראלים רבים. וזה רגע שבו סיסמאות כבר לא מספיקות".
בהמשך התייחסה זנדברג לסוגיית האיום האיראני ואמרה, "ההתבססות האיראנית בסוריה היא איום אמתי ומהותי, וכך גם חיזבאללה. מרצ דוחה בתוקף את קלות הדעת שבה יש עדיין מי שמתייחסים לאיום האיראני או למשטר הרצחני של אסד. לישראל יש זכות להגן על עצמה ולמנוע התבוססות עוינת על הגבול, אבל צריך למתוח קו ברור בין הגנה על הריבונות הישראלית ועל אזרחי ישראל לבין גלישה לעימות כולל. זה בהחלט לא האינטרס שלנו".
"אומרים לנו שראש הממשלה רואה בגרעין האיראני את האיום הקיומי המהותי על מדינת ישראל", טענה זנדברג, "גם היום, אחרי ההצהרה של טראמפ, יש הסכם בינלאומי שאין חולקים על היעילות שלו ביעד של עצירת תוכנית הגרעין. יש המון דיסאינפורמציה בשיח הישראלי, ואם תשאלו את האדם ברחוב הוא יאמר לכם שאיראן תוכל לייצר פצצה בעוד שמונה שנים (אם לא מחר). מי שמכיר את המסגרת להעשרת אורניום שנקבעה בעיסקה יודע שזה לא נכון – אבל גם לשיטתו של נתניהו, מה ההיגיון בפרישה אמריקאית עכשיו, בלי הפרת הסכם בצד האיראני? אם העסקה תתמוטט בשבועות או בחודשים הקרובים, מה האלטרנטיבה הישראלית למניעת התגרענות? מה האלטרנטיבה לאובדן הקונצנזוס הבינלאומי לטיפול באיראן? האם לאור המצב בסוריה והצורך להתמודד עם סוריה שם בגיבוי רחב בעולם, האזור צריך בדיוק עכשיו עוד גורם של חוסר יציבות? מישהו חייב לתת את התשובות האלו".
"נתניהו הבהיר לנו ש-iran lied. זה היה באמצעות הישג מרשים של קהילת המודיעין, אבל מתבקשת פה שאלה מהותית: מה האסטרטגיה למניעת חזרה לתוכנית הזו בדיוק, עכשיו שאין עסקה ואין פיקוח? האם אנחנו מנסים להיות שותפים למהלך אמריקאי של שינוי משטר? להתקיף בעצמנו ולקוות שהממשל יבוא לעזרתנו? אם כן, מדובר ברעיונות בנוסח ד"ר סטריינג'לאב, והסיכויים שכל המהלכים האלו יובילו לאסון נוראי עולים בכל רגע, כאמור, גם ואולי בעיקר לאור המצב הרגיש בסוריה. אם זה יקרה, כל מי ששתקו היום ונתנו לציבור לחשוב שאין ברירה יצטרכו לתת דין וחשבון", קבעה.