פאנל שנערך אחר הצהריים (שני) בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין באילת תחת הכותרת "על תקשורת, משטרה וזיהום חקירה" גרר שורה של התבטאויות מעוררות עניין.
דוברת המשטרה, נצ"מ מרב לפידות, התייחסה לסוגיית החומרים היוצאים מהמשטרה, "אנחנו פועלים תחת ההנחיה של היועץ המשפטי לממשלה בכל הנוגע לפרסום. ככל שצריך, היועץ מעדכן את ההנחיות. כאשר יש כתבים ועיתונאים שנהנים ממידע שהם מקבלים מסניגורים זה פחות נעים להם כשהחומר יוצא באופן שקוף לכולם ולא רק אליהם כשאנחנו מוציאים הודעות לתקשורת".
"כשאנחנו מוצאים הודעה לתקשורת זה חלק מההרתעה, וזכות הציבור לדעת. זה לא קשור לקרדיט. המשטרה לא מחפשת קרדיט, כפי שנאמר. אלא אנחנו רוצים שהציבור ידע", טענה לפידות.
ניצב מני יצחקי, לשעבר ראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל, אמר בפאנל, "נוצר מצב שהמשטרה נמצאת במקום שהיא נמצאת וכמובן שעורכי דין ועיתונאים ופרקליטים ואזרחים וכולם נמצאים באיזשהו מקום שהמשטרה אמורה לקבל את החצים ולתת את התשובות. אני מזהה מלחמה על התודעה הציבורית בכל תיק. אני רואה שיש חקירה שמתנהלת ששם כל העוסקים מתעסקים בעניין זה יום וליל. בכל חקירה אנחנו מזהים ניסיון רציני של אותם גורמים הנותנים הגנה, זה בסדר זו מדינה דמוקרטית. אנחנו עובדים בכללים שאנחנו מקבלים אישורים מהיועץ ועובדים עם הפרקליטות ואין לנו בעיה. אנחנו מזהים מלחמה על התודעה הציבורית".
לדבריו, "אין שום מגמה לשבור, אני לא מכיר כללים כאלה. תא הכלא הוא לא כזה שאנחנו בנינו אותו ולא מאפיינים איך הוא יראה. זה קיים בשב"ס עוד מקום מדינת ישראל. אני לא מכיר את המאפיינים שקיימים במדינת ישראל, זה לא באחריות המשטרה. החקירות הוגנות, נעשות בצורה מסודרת, ישרה, אמיתית. כמובן שכשאתה סנגור לגיטימי ונכון שתקצין את הדברים. החקירות מוקלטות, עמוקות, מסודרות, והן חקירות שלשמחתי לא נפל בהן רבב לאורך הרבה חקירות בשנים האחרונות".
עו"ד ז'ק חן, המייצג את שאול אלוביץ', טען מנגד כי המשטרה פועלת להשפלת נאשמים, "אני חייב להתייחס לדברים שנאמרו כאן מפי בכירי מערכת המשפט. דיברה שרת המשפטים על יישום חוק האדם וחירותו על העולם האמיתי, לא גבוהה גבוהה. דרך המקרה של עו"ד נאמן, דרך המקרה של אלוביץ'. עקרונות שהיו קיימים, וקיבלו ביטוי בפסיקה של בתי המשפט העליון. אנחנו מתרגמים את פסקי הדין הללו כדי שיראו כמה אנחנו נאורים. הפער בין זה לבין המציאות בשטח הוא אדיר. בזה נופלים אנשים כמו אלוביץ'. חדרי מעצר שלא ראויים לשהות אדם. חקירות אגרסיביות בהן מנסים לקצר את תהליך חקר האמת, באמירה שאם לא תשנה פאזה תצא מפה בלי רכוש, שאפילו שומר בסופרמרקט לא תוכל להיות. משאיות מעצר שמגיעות ב-6:30 בבוקר ומורידים מאשתו את העגילים מהאוזניים, כשברור שזה נעשה בשביל להשפיל אותו. כאשר כל הזמן אומרים לו תשנה פאזה".
"חקירות ראש הממשלה יעברו מן העולם. בסופו של דבר, האחראים על מערכת אכיפת החוק, אנחנו סומכים עליהם שיקבלו את ההחלטות הנכונות... אני שואל מה פשר המתקפה המתוזמרת בכל הערוצים עם פרטים מתוך החקירה, עם גילוי מערכי חקירה שבאים רק מתוך הרשות האכיפה עם חשיפה של מהליכי חקירה עתידיים. כששואלים את אלוביץ' איך אתה עדיין לא עד מדינה, איך לא נכנעת. זה, אגב, לא זיהום חקירה. זה יכול לגעת בכולם. יש כאן אנשים שיכולים למצוא עצמם בהליכי חקירה. הפער הזה מביא לפגיעה באמון הציבור ברשות החוק. לצערי, נפרצו כל הסכרים. איך זה יכול להיות שאין גינוי ציבורי... מערכת אכיפת חוק שהיא ברוטלית, כשיש פער בין ההצהרות הגדולות לפעולות בשטח הוא מאבד את האמון במערכת האכיפה", הוסיף סנגורו של אלוביץ'.
עו"ד אלי זהר טען בפאנל כי הדלפות הן מכת מדינה, וההדלפות הן עבירה על החוק. "יש שני חוקים, שני סעיפים במסגרת החוק הפלילי שמופרים על ידי הדלפות. המגע הזה שמתקיים בין מי שמקיים אותו לבין העיתונאי, יש לו תמיד מטרה והוא תמיד רוצה לתקוף משהו ולייצג את האינטרסים של עצמו. צריך להתייחס לדבר אחד – אצל מי נמצא החומר ואיך הוא עובר? אם באמצע חקירה המספרים כבר בוואלה על מה שנאמר באותה חקירה זה יכול להגיע רק ממקום אחד. ברגע שלעורכי דין יש חומר, בהחלט יכול להיות שהוא מודלף על ידם. אלה ואלה חוטאים בהפרת החוק, זה שיבוש חקירה לפי כל אמת מידה. מי שמדליף חומר מתוך חקירה, בוודאי מתוך חקירה חסויה, יש לו מטרה לנווט את החקירה".
השופט מנחם פינקלשטיין, סגן נשיא בית המשפט המחוזי מרכז, תקף בפאנל את התנהלות המשטרה, "המשטרה דואגת שחלק מהחקירה לא יתועד. זה נקרא תשאול נעלם. זה השם שהמצאנו. אני בתור שופט הכי דואג מהרשעה של חפים מפשע. יש מצב שיורשעו חפים מפשע בגלל שנעלמים חומרים. אני יכול להצביע על שני מקרים שנעשו – מקרה אחד שהתובע ביקש לזכות את הנאשם לא בגלל שיש חומר שאומר שאפשר לזכות אותו אלא בגלל שגילינו שיש חומר שהוא נעלם. העברנו את זה ליועץ המשפטי לממשלה ולכל הגורמים, נראה מה יהיה, אני חושש שאם לא יטלטלו את המשטרה בעניין הזה זה מקור לפורענות. אם המשטרה תפעל כמו שצריך לשרש את זה, אז תהיה פסקת ההתגברות של המשטרה ולא פסקת ההתרפות של המשטרה".
דוברת המשטרה, השיבה לשופט פינקלשטיין, "משטרת ישראל מנהלת מידי שנה 300 אלף תיקי חקירה. מדובר פה על חמישה מקרים. זה לא עולה לכדי תופעה. זה לא מפחית במאומה מחשיבות ומחומרת הדברים. זה לא אומר חלילה שאין בכוונת המשטרה ללמוד כל אחד ואחד מהמקרים הללו, ואם המקרים קרו לטפל בזה. מכאן ועד לקרוא לזה תופעה ובאבחת יד להגיד משהו על מאות ואלפי חוקרים שעושים עבודתם נאמנה וכשכל מה שעומד לנגד עיניהם זה חקר האמת, בואו לא נעשה להם חטא. כל ביקורת שיפוטית מתקבלת".