מנדי גרוזמן
מנדי גרוזמןצילום: מירי שמעונוביץ

אנחנו מיואשים. אנחנו קבוצה לא גדולה, אבל מיעוט מכובד. אנשים שמבקשים להיוותר הגיוניים בבליל הסערות ששוטף את המדינה.

בשעה שהתקיים האירוע בהפרדה בכיכר רבין וניתן האות לסיום סערה אחת, התפרסמה ב'כאן 11' כתבה שעל פיה בבד"ץ העדה החרדית דרשו מיקבי ברקן ששלושה יוצאי אתיופיה יועברו מתפקיד שדורש מגע ישיר ביין לתפקיד אחר. לבד"ץ הייתה גרסה אחרת, אבל נניח לזה כעת. ברוך השם, באה השמש של סערה אחת, ובמקביל זורחת שמשה של סערה חדשה. לא אלמן ישראל.

למחרת נוצרה חזית שכללה את הרב הראשי לישראל הרב יצחק יוסף ("ההנחיה הזו היא גזענות טהורה"), אנשים כמו ח"כ שלי יחימוביץ' ("נניח שהיינו בסרט מדע בדיוני שיש מי שמוכרזים טמאים ונאסר עליהם לבוא במגע עם האוויר שליד מזונם של האדונים, אבל זה לא סרט. זו המציאות הגזענית שלנו"), ומובילי דעת קהל מהציבור הדתי כמו אראל סג"ל ("אין מילים שיוכלו לפוגג את הבושה"). איזה יופי, חגיגת אחדות נהדרת. בכניסה למועדון החדש הוצבו סלקטורים, וכל מי שביקש להזכיר שיש גם עובדות בעולמנו נשאר בחוץ.

אז הנה, כאן אין סלקטורים ומותר לדבר. עובדה ראשונה: על פי ההלכה, כדי שיין ייחשב ככשר הוא נדרש להיות מיוצר על ידי אדם שהוא יהודי שומר שבת. לא מספיק יהודי, צריך גם שומר שבת. לא מספיק שומר שבת, צריך גם יהודי. עובדה שנייה: לגבי קהילת יוצאי אתיופיה קיימת מחלוקת הלכתית רחבה מאוד בין הפוסקים הבולטים. הרב עובדיה יוסף זצ"ל קבע שהם יהודים, וכך אכן נקבעה מדיניות הרבנות הראשית לישראל. בד"ץ העדה החרדית, כמו מרבית הרבנים החרדים האשכנזים וחלקם של הרבנים החרדים הספרדים, לא קיבל את מדיניות הרבנות, והם סוברים שעולי אתיופיה נדרשים גיור כמו מי שאינם יהודים. גם בלי להיכנס לפרטים, סוגיית יהדותם של עולי אתיופיה היא מהסבוכות שהעסיקו את רבני דורנו, גם בשל העובדה שקהילת עולי אתיופיה מחולקת לקהילות שונות, והגישה כלפי מוצאן אינה אחידה. הדעות רבות, וכוללות את אלו שסבורים שעל כל העולים, גם ביתא ישראל, לעבור הליך גיור שלם, אלו שסבורים שמספיק גיור מקל יותר (גיור לחומרא), ואלו שסבורים שהם יהודים לכל דבר. בפועל חלק מיוצאי אתיופיה עברו גיור לחומרא וחלקם לא.

עובדה אחרונה: הוריי שימשו כשלוחי חב"ד בבלרוס, כך שאת סוגיית בירורי היהדות אני מכיר מקרוב. מפאת זכותם לפרטיות לא אמנה כאן את שמותיהם של ידידיי ממוצא רוסי, בהירי השיער ותכולי העיניים, שהמסמכים והעדויות שבידיהם לא הספיקו כדי לאשש את יהדותם והם נדרשו להליך גיור. אין לכך קשר לגזענות.

את טענת המתנגדים להפרדה בכיכר רבין היה אפשר להבין, גם אם לא להסכים איתה, אבל הסערה האחרונה מבוססת על כלום. בימים האחרונים הרגשתי כמו אדם שבאמצע הלילה מתעורר ומגלה את כל העולם עומד מולו וזועק שהשמש זורחת. הצועקים טענו שהקהילה האתיופית סבלה הרבה בדרכה לישראל (ולכן הם יהודים? מודה שלא הבנתי), שהרבנות הראשית לישראל היא הקובעת הבלעדית (ולכן אתם בעד הפרטת מערך הכשרות?), שלישראלים ממוצא רוסי היו מתייחסים אחרת (עובדה שלא), ועוד צעקות שאחסוך מכם כי את הרעיון הבנתם.

למזלי, היו עוד שהתעוררו והרגשתי פחות בודד. אבל הרוב, הרוב המשיכו לצעוק. חלקים מהציונות הדתית שבימים כתיקונם לא זוכרים מיהו הרב עובדיה יוסף הפכו לשבוע אחד לחסידיו. הרב יצחק יוסף שחתום על ציטוט שהשווה כושים לקופים, החל ללמד אותנו פרק בהלכות גזענות. ואין ספור חילונים זעמו על רבני העדה החרדית הגזעניים שלא מקבלים את עמדת הרבנות הראשית, בלי לדעת שאם הם עצמם היו מבקשים לעבוד בייצור יין הם היו נפסלים על ידי, ובכן, הרבנות הראשית לישראל.

לסיום, הנה שיחה שקיימתי השבוע עם הרב הראשי לישראל הרב דוד לאו, באמצעות דוברו. "אם אחד מילדיך יחפוץ להינשא למי שלא עברו גיור לחומרא, האם תראה בחתן או בכלה יהודים לכל דבר ותסכים לנישואין?", שאלתי. הרב השיב: "כל אדם שדבר יהדותו הוברר ללא כל קשר לצבע עורו או למוצאו הרב רואה בו יהודי לכל דבר". שאלתי: "אם על פי הרבנות הוא יהודי אבל פוסקים אחרים סבורים אחרת, מהי ההגדרה?". הרב השיב: "המילה הובהר, כלומר כך נפסק בבית הדין". שאלתי: "ואם בית דין של הרבנות קבע שיהודי ובית דין אחר קבע שלא?". בנקודה הזאת השיב לי דובר הרב בשם עצמו: "אין מה לחדש. מבחינת הרב אם הוגדר על ידי בית דין כיהודי הוא יהודי. אם יש משהו מסוים שצריך לבדוק, צריך לבדוק".

לתגובות: mmgruzman@gmail.com