לפני כחודש עתרה התנועה לאיכות השלטון לבית המשפט העליון בדרישה שזה יורה ליועץ המשפטי לממשלה שלא להיפגש ביחידות עם ראש הממשלה בשל החקירות המתנהלות נגד נתניהו על ידי היועץ.
בתשובה שהגיעה השבוע לעתירה מבהירה המדינה שאין בכוונתו של היועץ להימנע מקיומן של פגישות אלו.
ביומן ערוץ 7 שוחחנו עם ראש האגף המשפטי של התנועה לאיכות השלטון, עו"ד תומר נאור, שכמעט ניתן לומר שהוא מתקשה להבין מדוע יש צורך בכלל בעתירה על מנת שמפגשים בארבע עיניים לא יהיו בין הנחקר הראשי לבין התובע האחראי על החקירה.
את דבריו פותח עו"ד נאור בתזכורת: "החוק בישראל קובע שבכל עניין פלילי הנוגע לראש הממשלה הסמכות הבלעדית להגשת כתב אישום מסורה ליועמ"ש, ואזכיר שהיועמ"ש אוחז בכפל כובעים. הוא גם היועץ לממשלה והוא גם ראש התביעה הכללית ולכן מסורה לו הסמכות הייחודית הזו".
"בכובעו כיועץ המשפטי לממשלה היועץ נפגש עם ראש הממשלה מספר פעמים בחודש, בין היתר גם בארבע עיניים, וזה קורה כשהוא גם בעל הסמכות הבלעדית לקבל החלטות בתיקי החקירה הפלילית שמתנהלים נגד ראש הממשלה. פנינו ליועץ ואמרנו לו שיש כאן בעיה, קודם כל מבחינת הנראות הציבורית.
''אמון הציבור בהתנהלות רשויות האכיפה נפגע כשאתה נכנס לחדר עם ראש הממשלה ללא אדם נוסף ואף אחד לא יודע על מה אתם מדברים. זה לא נראה טוב. אנחנו גם מראים בעתירה שלפעמים הפגישות בסמיכות של כמה שעות מהחקירה של ראש הממשלה במשטרה.
''בנוסף, אנחנו לא מאשימים ולא חושדים בכשרים, אבל לפעמים שיבוש הליכי חקירה קורים גם אגבית. מספיק שראש הממשלה ייצא נסער מחקירה ויגיד דבר שלא צרך לומר בפני מי שמנהל את החקירה נגדו, זה יכול לפגוע בחקירה גם מבחינת שיבוש הליכי חקירה וגם מבחינת זכויותיו של הנחקר שיכול לומר דבר שלא צריך לומר בלי שנמצא לידו עורך הדין שלו".
עו"ד נאור סבור שההיגיון היה מחייב לקיים את ההפרדה הזו. "אנחנו לא אומרים לו אל תיפגש איתו או אל תקיים את החובות שלך, אלא רק שכאשר אתם נפגשים שיהיה אדם נוסף בחדר. זו פרקטיקה שקיימת. אנחנו במדינה שבה ראש ממשלה נחקר ולא בפעם הראשונה. כשאולמרט נחקר מני מזוז שהיה אז יועמ"ש נמנע מלהיפגש איתו ביחידות וכך גם רובינשטיין בתקופת חקירות ברק, כך שלא מדובר במשהו חריג ותקדימי, אלא פונים ליועץ ואומרים שכל זמן שאתה מנהל את החקירה נגד ראש הממשלה נתניהו תימנע מלהיפגש איתו ביחידות".
ובשל מה בכלל נצרכות פגישות בארבע עיניים בין ראש הממשלה והיועמ"ש? מסביר עו"ד נאור: "היועמ"ש אומר שהוא צריך להתעדכן מול ראש הממשלה עצמו בכמה עניינים ויש חשיבות שזה יהיה בארבע עיניים. הוא לא מנמק מדוע זה לא יוכל להתבצע על ידי אחד הסגנים שלו. הוא אומר שזה חלק משיקול הדעת שלו והוא לא מנמק. אני לא מבין למה הפגישות הללו חייבות להתקיים בארבע עיניים".
ואולי, שאלנו, יש כאן צורך בחקיקה מוסדרת שתקבע מגבלה בחוק ליועמ"ש לפגוש ראש ממשלה בארבע עיניים בתקופת חקירה? על כך מגיב עו"ד נאור במענה ערכי עקרוני, כשהוא מבקר את המציאות שבה על כל דבר צריך חקיקה ומה שלא נאסר בחוק נחשב למותר, ולמעשה בכך מעוקר ויוצא מהשיח הציבורי השיקול ההגיוני הסביר. "כאזרח אני מתרעם על כך. זו תפיסה הזויה בעיניי.
''למה צריך להגיע למצב שבו חבר כנסת צריך להעלות את העניין לחקיקה? אתה יועץ משפטי לממשלה ויש לך שיקול דעת רחב. יש לך תפיסת עולם נורמאטיבית שרואה את המציאות כמו האדם הסביר, אז תבין שפגישה עם ראש הממשלה ביחידות לא נראה טוב ויכול לשים בפני עיוור מכשול. לא צריך שח"כ כלשהו ירים את הכפפה הזו. התחושה שאם זה לא כתוב באיזה מקום אז זה בסדר זו תפיסה שהיא לא טובה לנו. זה גורם לנבחרי ציבור להתפרק מכל אמת מידה מוסרית אתית".
מוסיף עו"ד נאור ומדגיש אודות תשובת המדינה לעתירה כי בעוד המדינה טענה נגד התנועה כאילו כל העתירה באה לנגח את כפל התפקידים של היועץ המשפטי לממשלה ולתבוע הפרדה מעשית בין תפקידיו, הרי שלא רק שזו אינה הכוונה אלא שהתנועה סבורה שמדובר בכפל תפקידים החשוב לביצור מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה.
לדברי נאור התנועה סבורה כי "גם אם צריך לדבר על כפל התפקידים בוודאי שזה לא באמצעות עתירה כזו, אלא לשבת ולפרק את המדיניות. למרות זאת מתעקשת המדינה לקבוע שמדובר בעתירה שנועדה לתקוף את כפל התפקידים וזה תמוה בעיניי. מוזר לי מאוד שזה מה שהם בוחרים להגיב במקום להתייחס לטענות".