מי מפחד מאלטרנטיבה?!

השאלה הגדולה אותה אנו צריכים לשאול את עצמנו מול הראי ובענווה גדולה, האם פיתחנו תודעה של 'אלטרנטיבה' תרבותית והנהגתית.

יוני שטבון , כ"א בחשון תשע"ב

יוני שטבון
יוני שטבון
יח''צ

"יש לעצור את כדור השלג המתגלגל, העתיד לפגוע בערכי היסוד של החברה", כתבו השבוע 19 אלופים בדימוס לרמטכ"ל ולשר הביטחון. "אנו מוקירים את חיילי צה"ל הדתיים ומכבדים את זכויותיהם, אך אלו צריכות להיות מוסדרות מבלי להחיל נורמות דתיות או אורחות חיים דתיים על יתר המשרתים...לפיכך אנו מבקשים את פעולתכם המיידית!".

האלופים בדימוס שככל הנראה זכו לשבת באוהל צפוף עם חבר'ה לוחמים היה לפני למעלה מארבעים שנה, נדחפו  באורח פלא  להתכנס יחד ליצירת כותרת ראשית בעיתון 'הארץ' השבוע: "אלופים במיל' לרמטכ"ל, עצור את ההקצנה הדתית בצה"ל". למישהו ככה"נ מתהפכת הבטן וסובל מנדודי שינה חוזרים  כשהוא רואה את מספר צעירי הציונות הדתית במגרש המסדרים בבה"ד 1, והחליט להעלות באוב את האלופים ולשסע את שיניו.  למה? מה המניע והמנוע של אותם גורמים המנהלים קמפיין ארסי חסר כל קשר למציאות, השואף לפצל את צה"ל ולבודד את ה'ציונות המאמינה'  מכלל הציבור הישראלי?

התשובה לשאלה, חברי הטובים, קשורה בעוצמות המופלאות שכולכם מקרינים בכל מקום שאתם פועלים ונמצאים. זכינו ברוך ה', שאישיותנו תתעצב בבתי המדרש, האולפנות והמדרשות ששמות את האמונה והתורה, אהבת אמת לעם ולארץ כתשתית איתנה לכל דרכנו הפרטיים והכלליים. מנוע ה'טורבו' הזה שמניע אלפים לפעול במסירות, בהקרבה ושותפות בצה"ל, בשירות הלאומי ובכל מקום,מטמטם עד כדי  אי שפיות את
נצטרך להשיל ולהתנתק מכל 'עסקנות' פוליטית קטנה הקיימת בציונות הדתית המקפיאה אותנו זמן רב, ולהמירה בפרץ האדיר והמופלא הקיים בשטח
אליטות המיעוט הקיימות. 

עבור מיעוט זה, אנו אלו "הפוגעים בערכי היסוד של החברה". 'ערכי היסוד' של חברת המיעוט האליטיסטית המנותקת מהרגש הציבורי של רוב המוחלט של העם, מקדשים את הניתוק ממורשת ישראל, כאשר המילה "לאומיות" מהלכת עליהם אימים.

למעשה, וזו גם הסיבה לשימוש הקטנוני בכל האמצעים, האליטה מזהה בדרך של ה'ציונות המאמינה' ובגורמים המובילים אותה, אלטרנטיבה אמיתית עבורם ועבור תפיסת עולמם. היכולת לבטא הלכה למעשה את מערכת הערכים  היהודית, הכול כך טבעית לציבור הישראלי , מאיימת על קבוצת המיעוט הנאחזת בקרנות מוקדי הכוח ומוסדות החברה.

השאלה הגדולה אותה אנו  צריכים לשאול את עצמנו מול הראי ובענווה גדולה, האם פיתחנו תודעה של 'אלטרנטיבה' תרבותית והנהגתית. האם ניתן ואף נוכל למקסם את הכוחות והעוצמות הנפלאים הקיימים בדרך ה'ציונות המאמינה' ולהוביל אותם למקום משמעותי רלוונטי ומשפיע.

בדרך למקום הזה, נצטרך להשיל ולהתנתק מכל 'עסקנות' פוליטית קטנה הקיימת בציונות הדתית  המקפיאה אותנו זמן רב, ולהמירה בפרץ האדיר והמופלא הקיים בשטח. באותו תהליך,  נצטרך גם לבחון האם גם בנו ובתוכנו  נדבקו ספיחים של שפה וסגנון חיים אליטיסטי, המקרינים ויוצרים מרחק מציבור  מסורתי ציוני גדול שחי את אותה דרך בפשטות טבעית. כך גם מסתבר, ש'תודעת האלטרנטיבה' תחייב את הרוצים בדבר לבחון האם קיימים כאלו המוכנים לפעול בדרכים ובמסלולים ציבוריים שלא נחרשו בעבר, מתוך אמונה, מסירות וכמובן כישרון לכך. 

כותרות עיתונים הזויות, ואייטמים תקשורתיים ארסיים כנגד ציבור או תפיסת עולם, אומנם משרתים גורמים מסוימים ב 'מלחמת התרבות' ברחוב הישראלי.  אך אסור לשכוח, כי קיימים ברוך ה' עוצמות אדירות בתוכנו, שחלקן חבויות וחייבות להתפרץ ולפעול, כאשר הבסיס האמיתי שלהם הוא חיבור אמיתי לכלל העם מבלי להקטין את הבסיס הערכי שלהן.