בין הדרת נשים להדרת גרים

רבים בציבור הציוני דתי, חושבים שאם יש חילוקי דעות בנושא מסויים, עליהם להתרחק ולנקוט בעמדה של "שב ואל תעשה - עדיף".

כרמי רונן , ג' בכסלו תשע"ב

כרמי רונן
כרמי רונן
ערוץ 7

בשבוע שעבר פגשתי חבר, במעלית של בית הדין לגיור בירושלים. רואה חשבון במשרד גדול, דתי, נשוי, בורגני. אז מה אתה עושה כאן? הוא שאל. "אני, ליוויתי תלמידים שהתגיירו היום בבית הדין". "מה באמת קורה עם הגיורים? שמעתי שביטלו אותם? זה עדיין ממשיך?" בבת אחת הרגשתי איך כל החוויה המרגשת שחוויתי זה עכשיו, דועכת בתוך אמירה חלולה ותמימה.

בתי הדין המיוחדים לגיור שבראשם עומדים הרב דרוקמן והראשון לציון הרב עמר, פועלים באופן שוטף ומאוד מוצלח ואלפי מתגיירים מצטרפים לעם ישראל בכל שנה. אבל בתודעה שלנו, כותרת עיתונאית, ופסק שאינו משפיע כהוא זה באופן פורמלי - מחקו את הכל. כוחות הקצה, המתנגדים לגיור הצליחו ליצור דה-לגיטימציה לכל התהליך.

השיטה לפיה תמיד פוסקים ל"חומרא", עלולה להפר את האיזון בין המותר לאסור. הרצון לשמור על כבוד האישה ל"חומרא", מזמינה תופעות של "אמא טליבאן" במקרה הקיצוני, או במקרה הנפוץ הדרת נשים מכל תחום ציבורי שאינו במשפחה הקרובה. הנשים שהובילו את העם היהודי במנהיגותם מימי התנ"ך ועד ימי ברוריה בתו של רבי מאיר, נעלמות מאחורי מחיצות וגדרי צניעות מחמירים, שלפיהם אף דיבורה של אשה אסור לו להישמע בתחנת רדיו.

מצוות אהבת הגר מוזכרת בתורה אין סוף פעמים, אבל כשפוסקים לחומרא, אמירה בודדת בגמרא לפיה "קש
המילה "הדרה" שייכת לקבוצה של מילים ובהם "מגדר", "והחפצה" הלקוחות מחוגים מסויימים באקדמיה שעושים בהם שימוש מוגזם. אני רוצה שננסה שאורחות חיינו ינהגו בהידור – ולא בהדרה
ים גרים לישראל כספחת", עלולה להאפיל על התורה כולה, וממאנת לקבל את ההקשר או הפרשנות. החברה החרדית מחמירה עם הגרים לפני גיורם ואף אחרי גיורם מעמידה בספק את גרותם, בניגוד גמור למצוות עשה לאהוב את הגר(המצווה הר"ז לספר המצוות לרמב"ם).

רבים בציבור הציוני דתי, חושבים שאם יש חילוקי דעות בנושא מסויים, עליהם להתרחק ולנקוט בעמדה של "שב ואל תעשה - עדיף". החבר שלי מהמעלית הוא קורבן של השיטה הזו, הוא לא בירר ובדק את העניין – וגם השאיר את הנושא מחוץ לתרי"ג מצוות שלו. גם הפונים להתגייר, שמפחדים שמישהו יוציא כותרת שהגיורים שלהם לא שווים, הם קורבנות של השיטה. הם מאוד רוצים להצטרף לעם היהודי – אבל הם מפחדים. כולנו קורבנות של השיטה.

אני פוגש עשרות תלמידים שרוצים להתגייר שמספרים לי על מסכת השפלות אותם עברו כשפגשו אנשים "דתיים" וסיפרו להם שהם בתהליך גיור. לפתע אותם "דתיים" מחמירים מעמידים עצמם כבית דין, ואינם מסתפקים בדברי הרמב"ם שיש על בית דין לשאולו: "מה ראית שבאת להתגייר? אי אתה יודע שישראל בזמן הזה דוויים ודחופים ומסוחפין", אלא שאותם "מחמירים" גם מגדפין, מקללין מעלילין ומבריחין.

המילה "הדרה" שייכת לקבוצה של מילים ובהם "מגדר", "והחפצה" הלקוחות מחוגים מסויימים באקדמיה שעושים בהם שימוש מוגזם. אני רוצה שננסה שאורחות חיינו ינהגו בהידור – ולא בהדרה. במקום מחיצות והרחקה, נקרב. מי שירצה לקבל על עצמו "חומרות" שיקבל, אבל אין מקום לחומרות על הציבור. במקום להכיל חומרות על אחרים, נהדר במצוות.

"ואהבתם את הגר" – כבר יצא לכם לקיים?