ירושלים בירת ישראל והעם היהודי

אנו חיים במציאות של כניעה לתכתיבים זרים, הפגועים בריבונות ישראל בירושלים מציאות משפילה היוצרת תודעה מעוותת.

פרופ' אריה אלדד , ד' בכסלו תשע"ב

אריה אלדד
אריה אלדד
פלאש 90

השבוע הבאתי לדיון בכנסת הצעת חוק המכריזה כי ירושלים אינה רק בירת מדינת ישראל, היא גם בירתו של העם היהודי.

בימים הללו, כאשר ממשלת ישראל מפוררת גם את המובן לכאורה מאליו של ריבונות המדינה בירושלים – למה דרושה לנו התוספת  - "בירת העם היהודי" לתאריה החוקיים של ירושלים?

האם תוספת התארים, הכתרים והחוקים תבצר את מעמדה של ירושלים או חלילה – תחליש אותה? ומה תועלת בחוק שכל כולו הצהרתי בלבד?

ירושלים הייתה בירת העם היהודי לפני שהייתה מדינת ישראל. גם כשפסקה המלכות, גם כשחרב המקדש היא נותרה הבירה של העם היהודי, בכל ארצות פזוריו. גם כששלטו בה זרים  - העלינו אותה על ראש שמחתנו.

וכל הזרים ששלטו בה  - בין אם החריבו ובין אם בנו, בין אם טרחו לבנות בה את בתי תפילתם או  התאמצו בעיקר למחות את שרידי עברה היהודי, לא הפכו אותה לעיר הבירה של ממלכתם. מאז ימי דוד המלך – היא בירתו של העם היהודי בלבד. כשזכינו – היא הייתה בירת הממלכה היהודית. או מדינת היהודים. כשלא זכינו – היא הייתה העיר שנשאנו בליבנו ובחלומותינו ובתפילותינו.

בכ"ט בנובמבר השנה ציינו את הניסיון הבינלאומי האחרון ליטול אותה מידינו. היו אפילו כאלו שניסו לשחזר את החגיגה, כי אולי שכחו שאם היו הערבים מקבלים את החלטת החלוקה – ירושלים לא הייתה בירת מדינת ישראל. היא הייתה CORPUS SEPARATUM. עיר בשליטה בינלאומית.

גם אז כמובן לא הייתה חדלה להיות בירת העם היהודי. כי שום עם אחר לא עשה אותה לבירתו. ושום כוח בעולם לא יכול לגרום לעם היהודי לבגוד בירושלים. כשניסה הרוזן השוודי ברנדוט, "המתווך" מטעם האו"ם בתש"ח, למסור אותה לידי מלך ירדן עבדאללה, הזהירו אותו לוחמי חירות ישראל בירושלים שיסלק ידיו מהעיר שלנו. כשלא חדל ממאמציו לתת אותה לערבים - הרגו אותו, לא הרחק מכאן בירושלים העברית. ממשלת ישראל של שלהי מלחמת העצמאות סיפחה את מערב ירושלים למדינת ישראל והכריזה עליה שהיא בירת המדינה. ממשלת ישראל של מלחמת ששת הימים הרחיבה את גבולות המדינה וכללה את כל ירושלים בתוכה.

הכנסת הגדירה את מעמדה בחוקי יסוד שקבעו כי העיר המאוחדת היא בירת ישראל, ואסרה כל העברת סמכות המתייחסת לירושלים לישות זרה.

ולאחר מכן באה הכנסת לפני שנתיים וביצרה את מעמדה בחוק משאל עם, שקבע כי אי אפשר לוותר על שטח ריבוני בלי רוב של לפחות 80 חברי כנסת או משאל עם.

ולמרות כל ההצהרות והתקנות, והחוקים והשבועות עדיין מתייחסים חלק מקברניטינו אל ירושלים כאילו עודנה CORPUS
יש צורך בביצור נוסף של מעמד ירושלים. גם בדרך של הכרזה. ירושלים אינה רק בירת מדינת ישראל היא גם בירת העם היהודי, לא בירת שום מדינת אחרת. לא בירת שום עם אחר בעולם - רק של העם היהודי. רק של מדינת ישראל
SEPARATUM, גוף נפרד. נפרד מהריבונות הפשוטה, שהיא בתודעה ובלב יותר מאשר בספר החוקים.

לו הייתה ממשלה זרה מפעילה לחץ על ישראל שלא לבנות באשדוד הייתה זוכה לדחייה מניה וביה, מנומסת פחות או יותר, על פי מידת הקרבה והתלות. אבל כשארה"ב או מדינות אירופה מתערבות  בבניה בבירת ישראל: מצייתים להם בהכנעה מקפיאים בניה, ורק אחרי שנים מחדשים אותה, מעט מעט, בחשש. כי מי שהסכים פעם אחת לקבל תכתיב זר על שטחו הריבוני יתקשה להדוף תכתיב כזה בפעם הבאה.

וכשטורקיה - אוהבתנו הגדולה, ששיגרה אלינו מחבלים שכמעט הצליחו להרוג חיילי צה"ל, הביעה מחאה על חפירות ברחבת הכותל, הזמינו ועדה מטעמם לבדוק את מעשינו, ולא הפיקו לקח מערימת השקרים שהפיקה משלחת הסקר התורכית. וכשהתמוטט לפני חמש שנים הגשר לשער המוגרבים ולפני שהעיזו להציב במקומו גשר ברזל ראוי – ביקשו אישור לכך מהמלך ירדן. ולמרות האיסור המפורש להאציל איזושהי סמכות זרה בירושלים מכירים אצלנו בתואר שהעניק בית המלוכה ההאשמי לעצמו "מגן המקומות הקדושים" ונותנים לעבדאללה מלך ירדן , זכות וטו על הקמת הגשר לשער המוגרבים, השער היחיד שדרכו נכנסים יהודים לשער הבית.

ולמרות מה שכתוב בחוק יסוד ירושלים, כי "מדינת ישראל תשמור על המקומות הקדושים מפני חילול וכל פגיעה אחרת ומפני כל דבר העלול לפגוע בחופש הגישה של בני הדתות אל המקומות המקודשים להם", אפשרה ממשלת ישראל לערבים לחלל את המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, לחפור בהר הבית ולנתץ לאבק את שרידי בתי מקדשינו, ולבנות עוד מסגד על הר הבית, ומונעת – בניגוד לחוקי היסוד של מדינת ישראל – חופש פולחן יהודי בהר הבית.

יש צורך בביצור נוסף של מעמד ירושלים. גם בדרך של הכרזה. ירושלים אינה רק בירת מדינת ישראל היא גם בירת העם היהודי, לא בירת שום מדינת אחרת. לא בירת שום עם אחר בעולם - רק של העם היהודי. רק של מדינת ישראל.

אנו חיים במציאות של כניעה לתכתיבים זרים, הפגועים בריבונות ישראל בירושלים, מציאות של פגיעה בזכויות חופש הפולחן של היהודים בהר הבית בירושלים, מציאות משפילה היוצרת תודעה מעוותת. תודעת כניעה, תודעת CORPUS SEPARATUM. יש צורך ביצירת תודעה חדשה, תודעה שתתקן את המציאות המעוותת. גם חוקים שכל כולם הכרזה יכולים לעצב תודעה. לעצב מציאות.