בוקר טוב אליהו

עו"ד אלי אברבנאל ניסה לטייח, הסתמך על כך שהזיכרון הציבורי חלש ולא נתן לבלבל אותו עם העובדות

עו"ד איתמר בן - גביר , י"א בכסלו תשע"ב

איתמר בן גביר
איתמר בן גביר
פלאש 90

עו"ד אלי אברבנאל הוא אחד מהפרקליטים המוכשרים שקיימים בשירות הציבורי. דווקא בשל כך התאכזבתי לקרוא ציטוטים מדבריו שנאמרו ביום שני השבוע בכנס שנערך במכללת שערי משפט בעניין אכיפה בררנית.

אברבנאל ניסה לטייח, הסתמך על כך שהזיכרון הציבורי חלש ולא נתן לבלבל אותו עם העובדות. הוא הגן על חברו הפרקליט שי ניצן שעומד בראש המחלקה ל"תפקידים מיוחדים" בפרקליטות וטען בשצף קצף שאין אפליה ואין אכיפה בררנית. החוק חל על כולם . האמנם?

הטענות בדבר אכיפה בררנית של הפרקליטות לא נולדו אתמול. בעיצומה של תקופת הגירוש מגוש קטיף נערכה בפרקליטות המדינה ישיבה ובה השתתפו בין היתר היועמ"ש מני מזוז והמשנה לפרקליט שי ניצן.

השניים הובילו מהלך קיצוני של שינוי מדיניות בעניין חוסמי הכבישים. בהודעה לעיתונות שפורסמה ביום 20.3.05 נאמר כי הוחלט שיש להאשים את חוסמי הכבישים שהפגינו נגד הגירוש בסעיפים של סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה.

בעקבות ישיבה זאת השתנתה גם מדיניות המעצרים מעתה החלו התובעים המשטרתיים לבקש בקשות למעצר עד לתום ההליכים נגד חוסמי הכבישים שאומצו בחום על ידי שופטי בתי המשפט (ראו לדוגמא :בש"פ 5426/05 נדב טייכמן נ' מ.ישראל.) דא עקא שאותם תובעים שהגישו את בקשות המעצר ואת כתבי האישום לא העזו לבקש בקשות דומות במקרים דומים של חסימות כבישים לפני ואחרי תוכנית הגירוש. כך לדוגמא במחאת הסטודנטים המפורסמת נחסמו עשרות צירי
עשרות קבוצות ובהם האופנוענים, עובדי מפעלים שנסגרו, ואזרחים ממגזרים שונים ערכו בשנים האחרונות הפגנות שונות בהם נחסמו כבישים והושלכו צמיגים בוערים אל הכביש. איש לא זכה לאותה התייחסות שזכו נערי הכתומים
תנועה והוצתו צמיגים על הכביש כנגד איש מהמפגינים לא הוגש כתב אישום בחשד לסיכון חיי אדם, המשטרה גם לא ביקשה מעצרים עד לסיום ההליך. ככה זה כשאתה מפגין בשם ערכים שקרובים יותר לפרקליטים בפרקליטות המדינה.

הסטודנטים לא לבד. עשרות קבוצות ובהם האופנוענים, עובדי מפעלים שנסגרו, ואזרחים ממגזרים שונים ערכו בשנים האחרונות הפגנות שונות בהם נחסמו כבישים והושלכו צמיגים בוערים אל הכביש. איש לא זכה לאותה התייחסות שזכו נערי הכתומים.

גם בעניין חופש המחאה האפליה חוגגת. כך לדוגמא, עמדת הפרקליטות בשנים האחרונות היא שיש למנוע מחאות מול בתים של עובדי ציבור בכל מחיר ובכל תנאי . נשאיר עמדה זו בצריך עיון שעה שהיא סותרת פסיקה מפורשת של הנשיא ברק ( בג"צ 2481/93 יוסף דיין נ ' ניצב ווילק ) ואולם השאלה המרכזית בה עסקינן היא היישום של אותה מדיניות כאשר בדיקה קצרה מגלה שאותה פרקליטות שהגישה כתב אישום גם נגד החתום מטה בטענה שקיים מחאה מול ביתו של הרב הצבאי הראשי ( ת.פ. 2218/05 ירושלים) היא אותה פרקליטות שסגרה את תיק חקירה כנגד דנה אולמרט ( הבת של...) ועשרות פעילי שמאל שקיימו הפגנה מול ביתו של הרמטכ"ל דן חלוץ כאשר בבית המשפט נחשף כי המחאה בעניין חלוץ הייתה רועשת ואלימה לעומת המחאה מול ביתו של הרב הצבאי הראשי שכלל לא נרשמו בה אירועים אלימים.

התנהלות זאת היא כאין וכאפס לעומת המדיניות באשר לחופש הביטוי. הלכה ידועה היא שבכל מה שקשור לציפור נפשה של הדמוקרטיה "יש לצמצם על דרך של פרשנות את תחום פריסתן של הוראות הדין הפלילי הפוגעות בחופש הביטוי" ( דנ"פ 8613/96 מוחמד יוסף ג'אברין נ' מ. ישראל ) ואולם נדמה שבמערכת המשפטית יש מי שסבור שהנחיות אלה חלות רק כאשר עוסקים בעניינים של אנשי השמאל או פעילים חברתיים. הווה עובדה: כאשר באותה פרשת ג'אברין חיבר הנאשם שירי הלל לאינתיפאדה ועודד לזרוק אבנים הוא זוכה מן הדין ולעומתו באותו יום מסרו אותם שופטים פסק דינו של בנימין זאב כהנא שקרא לממשלת ישראל להפציץ את אום אל פחם .ושם התוצאה משום מה הייתה אחרת. הרשעה.... ( דנ"פ 1789/98).

כך היא התנהלות הפרקליטות שמוביל שי ניצן . אותה פרקליטות שהעמידה לדין את פעיל הימין נריה אופן בגין הסתה לגזענות בכך שנסע ברכב ועליו מדבקה שבה נכתב אין ערבים אין פיגועים ( ת.פ. 4066/07 ירושלים) היא הפרקליטות שסגרה את התיק לסגן ראש התנועה האסלאמית שהתבטא בצורה גזענית ואמר כי לא ייתן לשוטר יהודי, כושי , אתיופי, למנוע ממנו את הכניסה להר הבית אותה פרקליטות שהגישה כתב אישום כנגד הח"מ בין היתר בגין בטענה כי עודד לאלימות והחזיק שלטים ובהם נכתב כי בסוריה היו תולים את ח"כ עבד אל מלאכ דהמשא או שלט בד ועליו הכיתוב נקמה, היא אותה פרקליטות שסגרה תיק נגד פעיל שמאל שהחזיק בידיו שלט ובו קריאה מפורשת לאלימות ושם נכתב כי יש לסרס את המתנחלים.

אותה פרקליטות שהעמידה לדין את אורי ברעם על סרטון (שראוי לכל גינוי) ובו נאמר כי יש לרצוח את שי ניצן היא אותה פרקליטות שסגרה את התיק כנגד פרדריקו גומז.אמן שמאלני קיצוני שבמהלך מופע בפני מאות אנרכיסטים שהסית בין היתר לרצוח את אהוד ברק ואת חיילי צה"ל ואמר כי "הדבר היחיד הטוב בחומה שמתישהו נוכל להעמיד את כל חברי הליכוד העבודה המאיישים את המחסומים ממול החומה ולירות בהם !!! אחד אחד לירות בהם...תחשבו על הראש של אהוד ברק תקוע על בזנט".

נדמה שהאמת זועקת ואין לנו אלא לצטט את דברי בית המשפט העליון שקבע כי "אכיפה בררנית היא אכיפה הפוגעת בשוויון במובן זה שהיא מבדילה לצורך אכיפה בין בני-אדם דומים או בין מצבים דומים לשם השגת מטרה פסולה, או על יסוד שיקול זר או מתוך שרירות גרידא. דוגמה מובהקת לאכיפה בררנית היא, בדרך-כלל, החלטה לאכוף חוק כנגד פלוני, ולא לאכוף את החוק כנגד פלמוני, על בסיס שיקולים של דת, לאום או מין, או מתוך יחס של עוינות אישית או יריבות פוליטית כנגד פלוני. די בכך ששיקול כזה, גם אם אינו שיקול יחיד, הוא השיקול המכריע (דומיננטי) בקבלת החלטה לאכוף את החוק. אכיפה כזאת נוגדת באופן חריף את העיקרון של שוויון בפני החוק במובן הבסיסי של עיקרון זה. היא הרסנית לשלטון החוק; היא מקוממת מבחינת הצדק; היא מסכנת את מערכת המשפט. ( בג"צ 6396/96).