שעת הכרעה
שעת הכרעה

"עת לעשות לה', הפרו תורתך" (תהילים קי"ט), דרשות רבות נאמרו על פסוק זה. אחת מהם – לעיתם יש לבטל את "והגית בו יומם ולילה", נכון, צריך ללמוד תורה בכל זמן פנוי, אולם כאשר "עת לעשות לה'", כאשר יש מציאות של עשייה למען הקב"ה, מצוות, מלחמת מצווה וכדו', יש לעצור את הלימוד.

כולנו זוכרים את זכריה בן אבקולס, כיצד ניתן לשכוח אותו? והלא ענוותנותו החריבה את ביתנו, שרפה את היכלנו והגלתנו מארצנו, ענווה זו, היא היא חוסר ההפרה של תורת ה', בעת שההפרה מתבקשת, איזו דקדקנות הלכתית מיותרת, שחז"ל קבעו שדווקא היא הביאה לחורבן ולגלות.

וכעת, אני דווקא מעוניין לשוחח, או יותר נכון, לכתוב, על המערכה על ארץ ישראל, מה שנקרא – "סוגיית המאחזים הבלתי חוקיים" ורצון המדינה לפנותם.

המדינה התחייבה לפנות את הישוב "רמת גלעד" וזאת עד סוף שנת 2011, נותרו למדינה 18 ימים לבצע את התחייבותה, בשטח כבר נעשות ההכנות לפינוי, נסלל ציר חלופי, למקרה שהציר הראשי יחסם, שרים וחברי כנסת החלו להגיע לבקר במקום, עובדה המעידה אף היא על הכנות מתקדמות לפינוי.... אפילו אישי ציבור ממועצת יש"ע, ועד המתיישבים ועוד ועדים ומועצות למיניהם, הגיעו אף הם וביקשו להיות שותפים בהתנגדות לגירוש הקרב ובא. אין מה לומר, כנראה שבאמת החליטו לפנות את המקום.

הצרה עם אותם אנשי ציבור שכשהם מגיעים ומבקשים לקחת חלק, הם מעמידים תנאים, כך היו כאלו שהתנו את השתתפותם במינוי סדרנים, כן, אלו עם האפודים הזוהרים שיצאו להתאווררות אחרי 6 שנים במחסנים, יהיו כאלו עם המילה "רב" וכאלו עם "עו"ס" ואתם בטח זוכרים את כל שאר הכתובות, מבלי לזרות מלח על הפצעים, הפעם יהיו פחות רבנים וכדו', הם פשוט עסוקים בעניינים אחרים.....

חלק התנו את השתתפותם בכך שלא יישמעו קריאות לסירוב פקודה, הרי אלו הם כוחות קדושים וכיצד נקרא להם להפנות עורף למדינה הקדושה??? וחלק מהפוליטיקאים, התנו את השתתפותם בהתנגדות פאסיבית בלבד, דהיינו, המטרה שלהם שהפינוי פשוט

אז הרשו לי לקרוא לכולם, אולפנות, ישיבות קטנות וגדולות, רבנים (בלי אפודים) וכלל הציבור, להגיע לרמת גלעד ולהיות שם עד יעבור זעם או עד סוף החודש ואפילו לעשות שם משמרות וכל זאת בכדי למנוע את החרבת הישוב, אשר החרבתו מנוגדת לכל הגיון משפטי, סוציאלי ומחשבתי!

יארך זמן רב יותר, במהלכו יוכלו להתראיין לכלי תקשורת רבים יותר על רקע הפאסיביות ולגנות תו"כ כל התנגדות אקטיבית יותר מההתנגדות עליה סוכם מראש.

אז נראה לי, שבסופו של יום, תושבי הישוב שרק עתה חגג עשור, אמרו לכל העסקנים והפוליטיקאים – "לא תודה", אבל את המאבק שלנו ננהל בעצמנו ובדיוק בגלל זה, אני פונה אליכם - רבנים, ראשי ישיבות ואולפנות, מנהיגי ציבור וכלל הציבור היקר, זוהי שעת ההכרעה! האם נוותר על ישוב שלם בארץ ישראל? ישוב שדרך אגב, הוקם על קרקעות פרטיות שרכש משה זר הי"ו ובגלל טעות משפטית וחוסר יכולתה של המערכת ה"מנהלית" לתקן טעות זו, הכריע בג"צ שיש להחריב את הישוב??? ישוב הנמצא בתוך ה"קו הכחול" של מועצה מקומית קרני שומרון, ישוב עם תב"ע ל – 225 יח"ד שאושרה על ידי כל הגורמים חוץ מ – (נחשתם יפה) סר הבטחון!

או שהפעם נעמוד לימין התושבים, נגיע לחזק אותם ולא נוותר, לא הפעם!

אז הרשו לי לקרוא לכולם, אולפנות, ישיבות קטנות וגדולות, רבנים (בלי אפודים) וכלל הציבור, להגיע לרמת גלעד ולהיות שם עד יעבור זעם או עד סוף החודש ואפילו לעשות שם משמרות וכל זאת בכדי למנוע את החרבת הישוב, אשר החרבתו מנוגדת לכל הגיון משפטי, סוציאלי ומחשבתי!

האם נוכל להתגבר על השדון הקטן האדום, שלוחש לנו משמאל – "עזוב, חורף עכשיו, מה תעשו שם בגבעה?", "מה? בנות ילכו להאבק? מה עם הצניעות של בנות ישראל?", "מה להתנגד לחיילים? לקרוא לסרב פקודה? מה עם ראשית צמיחת גאולתנו?" אז נכון, גם אני בעד צניעות, אך ברוח ימי החנוכה, הרשו לי להזכיר לכם את יהודית מבית חשמונאי, שקרעה את בגדיה בפומבי, על מנת לעורר את משפחתה לפעולה! אז נכון, יכול להיות שגם אני מסכים שיש בצבא צדדים טובים וגם במשטרה ויכול להיות שבאמת יש בגופים אלו בחינה של "ראשית צמיחת גאולתנו", אך צבא ומשטרה שמפנים יהודים, זהו חילול ה'!! ואין כל גאולה בגירוש אלים והשלכה של 11 משפחות על ילדיהם, יחד עם החרבת 2 בתי כנסת. להיפך, זהו חורבן!

מה שנותר היא השאלה - באיזה צד תהיו, האם תהיו מתלמידיו של זכריה המחריב, או מצדם של החשמונאים ש"הערו נפשם למות", שיצאו לקרב בלי לבלבל את השכל ולהעלות כל מיני שיקולים בלתי רלבנטיים.

ובכלל, עלינו להחליט האם הארץ באמת חשובה לנו? האם אכפת לנו ממנה כמו מהשבת, למשל? האם נהיה מוכנים להאבק על הארץ?

לי התשובה ברורה ובכלל, סבורני שאם פעם אחת, כל הציבור, בלי ויכוחים, יגיע כדי למחות נגד החורבן, זו תהיה הפעם האחרונה שהם ינסו..... פעם אחת בלבד, שנגיע כולנו וכל אחד יעשה על פי המתאים לו, אפילו לשבת באוטו, אבל באזור. לעמוד עם שלט, לצאת לצמתים, להתפלל בנקודה באופן פאסיבי... ומי שמסוגל לדברים אחרים, שילך על זה. ואז – "ותשקוט הארץ 40 שנה". לפחות...

אז להתראות ברמה, החל מהלילה.