מה נותן לי כוח?

בנוסף להשקעה האינסופית והסיזיפית בכביסה, ניקיונות, בישולים וכדומה, ניתן לראות בבילוי המשפחתי מקור עצום לכוח.

יוגלי רויכמן , ט"ז בכסלו תשע"ב

דעות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

אנחנו נמצאים בעיצומן של הפרשיות העוסקות בסיפורי האבות והאמהות.

ספר בראשית, הנקרא גם "ספר הישר", מלמד אותנו תורת חיים. תורה המשתקפת בחיי המעשה של אבות ואמהות האומה. כשאנו מתבוננים בסיפורי התורה על אמהותינו, מן המעט הסופר עליהן משתקפת העמלנות של האישה. האישה היא באוהל. היא הדואגת לצרכי הבית ולחינוך הילדים.

בימינו דומה שתפקיד האישה לא השתנה. המטלות הקלאסיות נשארו, אך בנוסף, לעיתים קרובות, היא גם תורמת לפרנסת המשפחה. כך נושאת האישה בעול כפול: מבית ומחוץ. העומס המוטל על כתפי הנשים מאז ועד היום רב ועלול לגרום למשברים, תסכולים, מתח וחוסר שמחה.

התמקדות בקשיים
לעיתים, אנו עוצרות לרגע ממרוץ החיים ושואלות את עצמינו: איך מרפים? איך מגיעים לאיזון פנימי לרוגע ולשלווה? בדרך כלל תוכל כל אחת מאיתנו להצביע על רשימה ארוכה של דברים שמפריעים לה: אחת תדבר על בית הפוך ומבולגן שמפריע לשלווה, אחת תזכיר את ערימת הכלים בכיור והשלישית את ערימת הבגדים המחכים לגיהוץ. אחרות ידברו על בעיות מהותיות יותר כמו חוסר הרמוניה עם הבעל או קשיים בחינוך הילדים ולעיתים, חלילה, מחלה של אחד מבני המשפחה. בדרך כלל כמות הזמן והאנרגיה שאנו משקיעות במה שמחליש אותנו היא עצומה. יש לנו נטייה לחזור שוב ושוב לאותן נקודות כואבות וקשות, לחשוב עליהן, לנתח אותן לפרטי פרטים, גם אם הפתרון לא נראה באופק. כמות האנרגיה שנשאבת לאותם מקומות כואבים וקשים היא עצומה.

מבט אחר
אך יש אפשרות לשנות את נקודת המבט. להתבונן באותה המציאות אך לשאול שאלה אחרת. במקום לחפש ולהתמקד במה שמחליש אותנו, נברר עם עצמינו - "מה נותן לי כוח?"
מקורות הכוח אינם נמצאים מחוץ לבית דווקא. מסתבר שבתוך הבית פנימה ניתן גם כן למצוא המון סיפוק, יצירה, שמחה ושלווה

התשובה לשאלה זו משתנה, כמובן, מאישה לאישה. כל אחת חייבת לברר לעצמה איך היא ממלאת את המצברים, איך היא דואגת לצרכים הרוחניים שלה, וממילא היא תהיה לאישה, עקרת בית ואימא שמחה יותר וטובה יותר. יש שיתמלאו באנרגיה מחודשת מחוג התעמלות או חדר כושר, אחרות משיעור תורני ואחרות מחוג אומנות או כתיבה יוצרת. אם ננתב חלק קטן מהזמן שהשקענו במחשבות על מה שקשה לנו, לפעילות ועשייה שמשמחת אותנו, מייד נרגיש אחרת. כל היחס לחיינו עשוי להשתנות. לפתע נתמקד באור ולא בחושך, ביצירה ולא בחידלון.

מבט פנימה
בספר הילדים "חוטים על ההר" (נכתב ע"י רות עציון לזכרה של עטרה פלס ז"ל, בת הישוב כוכב השחר שנהרגה בתאונת דרכים) מובאת גישה נוספת לשאלה מהו מקור הכוח הפנימי של האישה:
החוט הלבן לבמה עלה
ולשאר החוטים יצירה הוא הראה
מגוש של חומר היא מורכבת, מן הגוש דמויות יוצאות
כל דמות פועלת, עומדת, יושבת
אך בבסיס כולן מחוברות.
"זה מה שנותן לי כוח"
אמר הלבן בשקט ובבטחה,
והוסיף רק מילה אחת - "משפחה"

מקורות הכוח אינם נמצאים מחוץ לבית דווקא. מסתבר שבתוך הבית פנימה ניתן גם כן למצוא המון סיפוק, יצירה, שמחה ושלווה. בנוסף להשקעה האינסופית והסיזיפית בכביסה, ניקיונות, בישולים וכדומה, ניתן לראות בבילוי המשפחתי מקור עצום לכוח. טיולים משפחתיים, מסיבות ימי הולדת מושקעות, עבודה משותפת בבציר הכרם המשפחתי (עיין "חוטים על ההר") או סתם ערב שבת רגוע ונינוח בחברת משפחתנו המצומצמת או המורחבת נותן המון כוח! חיוך של ילד או נכד מתוק נותן המון שמחה! הכנת עוגיות עם הילדה הפעוטה מביאה להמון סיפוק!

נדע כולנו לחפש את הדברים הממלאים, המספקים והמשמחים בחיינו. אם בבית ואם מחוצה לו, ובע"ה נהיה נשים, אמהות ורעיות מסופקות ושמחות יותר!

(מתוך העלון 'שבת בשבתו')