משיקולים של בטחון הקואליציה

כמו תמיד ראש הממשלה לא מאכזב ומפתיע אותנו כל פעם מחדש. והנה אני רואה כי הרב עובדיה יוסף נשאל והסכים לשחרור המחבל שניסה לרצוח אותו.

יוסי צור , י"ז בכסלו תשע"ב

יוסי צור
יוסי צור
צילום: פלאש 90

השלב השני של העסקה עם החמאס ושחרור 550 מחבלים נוספים מתקרב בצעדי ענק.

 

למען האמת, אחרי האכזבה מהשלב הראשון, מראש הממשלה, מהממשלה, מבג"ץ ממערכת הבטחון ומכל מי שהיה מעורב לא מתעורר בי חשק גדול להיכנס לנבכי השלב השני ולצאת ממנו שוב כואב, פגוע ומאוכזב מחוסר האכפתיות וחולשת המדינה ומנהיגיה.


אבל כמו תמיד ראש הממשלה לא מאכזב ומפתיע אותנו כל פעם מחדש. והנה אני רואה כי הרב עובדיה יוסף נשאל והסכים לשחרור המחבל שניסה לרצוח אותו.


כשביקשנו לאורך זמן רב מאד שיפורסמו שמות המועמדים לשחרור כדי לאפשר דיון ציבורי אמיתי שלף ראש הממשלה את הטיעון האולטימטיבי – פגיעה בבטחון המדינה. הצנזורה אסרה את פרסום השמות כי כל פרסום שכזה מהווה פגיעה בבטחון המדינה. לא שינתה העובדה שהרשימה הייתה גלויה למתווך גרמני, "מאכר" מצרי ושורה של אנשי חמאס בעזה ובדמשק. גילוי הרשימה בישראל הוגדר כפגיעה בבטחון המדינה.


עתירה שלנו לבג"ץ נדחתה לאחר דיון בדלתיים סגורות שבו הצנזורה הגנה בחירוף נפש על עמדת ראש הממשלה.


כשהגיע רגע האמת ופורסמה הרשימה 48 שעות לפני העסקה, העלה מישהו לאינטרנט קובץ עם רשימת שמות. איות השמות
ראש הממשלה לא סופר את המשפחות השכולות, זו קהילה שנחשבת כקהילה של מסכנים ושל פגועים שאפשר להתעלם מהן, יקיריהם חללים סוג ב' והמשפחות אזרחים סוג ב'
הערבים בעברית היה "נח בשבע שגיאות" , בלתי ניתן היה להבין מי במשוחררים. לדעתי צעד שנעשה במכוון כדי להקשות על המשפחות, השוואה בין מסמכים שברשותי כמו כתבי אישום ופסקי דין מבית דין צבאי ובין רשימת המשוחררים הביאה למצב שעד היום אני לא יודע אם שוחררו שלושה או ארבעה מרוצחיו של בני אסף.


אף אחד מרשויות המדינה, לא משרד ראש הממשלה, לא משרד הרווחה, לא ביטוח לאומי, אף אחד לא התקשר אלי לומר לי שרוצחי בני מועמדים לשחרור, משיחות עם בני משפחות שכולות רבות – אף אחד לא קיבל הודעה מסודרת, חוק נפגעי עבירה לא בוצע, הפרתו התבצעה לאור היום ובריש גלי.


ראש הממשלה לא סופר את המשפחות השכולות, זו קהילה שנחשבת כקהילה של מסכנים ושל פגועים שאפשר להתעלם מהן, יקיריהם חללים סוג ב' והמשפחות אזרחים סוג ב'. למשל כשביקשנו את עזרת ראש הממשלה לכלול בהיכל ההנצחה הלאומי העומד לקום בהר הרצל את חללי הטרור ופעולות האיבה – שלח אותנו ראש הממשלה חזרה למשרד הבטחון, לראש הממשלה אין זמן או רצון לעסוק בנושאים שולים של הנצחה, זכרון ואתוס.

 

ראש הממשלה רץ לפגוש את גלעד שליט החוזר, זו תמונה שאסור לפספס, אבל מישהו ראה את ראש הממשלה ניגש למשפחה שכולה, אומר מילה טובה, אולי מבקש סליחה? אפילו המכתב למשפחות השכולות שהוציא ביום העסקה לא הגיע לרוב המשפחות, זה היה מכתב לתקשורת לא באמת למשפחות.


הפוליטיקה לעומת זאת, זו אופרה אחרת, לפני סגירת הרשימה חייבים לבקש רשות מהרב עובדיה יוסף לשחרר את המחבל שנשפט על ניסיון לרצוח אותו, זה עניין שדורש התייחסות אחרת לגמרי. הרב עובדיה יוסף הרי יכול לגרום נזק אמיתי, חס וחלילה אם הוא ייעלב משחרור המחבל הוא עלול לפרק את הקואליציה. שחרור רוצחים של עשרות ישראלים עובר פה ללא כל התייחסות, אבל הרב עובדיה יוסף זה משהו אחר. שם צריך להיזהר.


ראש הממשלה פועל, כך זה נראה, לא כמי שדואג לשיקולי בטחון המדינה, ראש הממשלה פועל כמי שדואג לשיקולי בטחון הקואליציה.